ליקרים מרים

בתחילה ייצרו את רוב המשקאות החריפים כשיקויי מרפא וכל מחשבה הקשורה בהנאה מהמשקה החריף יכולה להישכח לאלתר. השנים הובילו את רוב המשקאות החריפים למקום נהנתני יותר, למעט קבוצת משקאות אחת שעדיין שומרת עד היום על המטרה הראשונית ואלה הם משקאות ה"ביטר", המיוצרים מעשבים וצמחים שונים. משקאות אלה לעיתים מאד מרים, לא מסבים עונג רב למרבית ה"שתיינים" וצריך זמן וניסיון כדי להתחיל ליהנות מהם. שותים אותם כדז'סטיפים והם אמורים לעזור לעיכול ע"י הפגת ההרגשה המלאה והמדכאת לעיתים שלאחר ארוחה כבדה מדי: משקאות כמו קמפרי, אמארו, פרנט ורמאזוטי האיטלקיים, ייגרמייסטר ואונדרברג הגרמניים, אוניקום ההונגרי ובחרובקה הצ'כי.

המנהג של תיבול משקאות בשורשים ובעשבים שונים החל עוד בתקופת הרומאים שתיבלו את משקאותיהם למטרות רפואיות והתחבבו על קהל צרכני האלכוהול.
אופנת הדז'סטיפים כובשת את הציבור צמא החידושים שלנו בכמה מישורים. תפקיד ראשי משחק העניין המסתורי של עשבי התיבול הנחשבים כ"מסדרים" את הראש בצורה קצת שונה. תפקיד חשוב נוסף תופס כמובן הטעם. החיך הישראלי נוטה לכיוון הטעמים המתקתקים, כמו תינוק בראשית חייו המחפש רק את הטעם המתוק, עם ההתבגרות נרכשים גם הטעמים האחרים שלו.

משקה שמככב אצלנו כבר קרוב לשלוש שנים וכוכבו לא מפסיק לזרוח הוא הייגרמייסטר, הידוע בברים בשם החיבה שלו "ייגר". משקה ביטר גרמני, מריר מתוק, שעשוי מ- 56 סוגים שונים של עשבים, פירות יער ותבלינים המושרים באלכוהול למעלה מ- 6 שבועות ומיושנים בחביות עץ אלון כשנה לפני הערבוב. פירוש השם ייגרמייסטר הוא "אדון הציידים". בלוגו נמצא צבי עם צלב בין קרניו שהגיע מסיפור ההתגלות הנדירה שהיתה לסנט הוברט, פטרון כל הציידים, בסביבות השנה 700 לספירה והפכה אותו לקדוש נוצרי נערץ.

טעמו של הייגרמייסטר מתחיל כתרופה מרירה וממשיך עם נגיעות של טעמים עמוקים יותר של שוקולד מריר, שזיפים מיובשים בסירופ, שזיפי בר, קנמון, ג'ינג'ר (זנגביל), אניס, עלי מנטה מיובשים ונגיעת לימון.
המשקה מוגש קפוא כדז'סטיף או אפילו כאפריטיף עם קרח ומעורבב עם טוניק, מיץ תפוזים או לימונדה או עם קולה. אפשר להגישו גם כצ'ייסר (משקה רודף) של בירה.

משקה טרנדי, חדש יותר, הוא הרמזוטי האיטלקי. המצאה של רוקח בשם זה, שמכר סם חיזוק שייצר מצמחים, תבלינים, קליפות תפוז ועוד מרכיבים שמהל באלכוהול. הסם הפך להיות מאד פופולארי, עד שהחליט הרוקח רמזוטי לפתוח בר שבו הוגש המשקה שלו. מעט אחר כך חיקו אותו שאר בעלי בתי הקפה במילנו שרצו לקטוף גם כן את פירות הצלחת המשקה. הרמזוטי הוא המשקה המאפיין של האזור. מעורבים בו 33 עשבי תיבול שונים כמו קנמון, אורגנו, ערבז, קליפות הדרים ועוד, ובסיומו מורגשים טעמי התפוז המתקתק שהופכים אותו לנעים וקליל ומתאים לחיכנו.
את המשקה ניתן לשתות כנהוג בכוס ה"שוט" הקפואה, אפשר לעשות ממנו גם קוקטיילים חביבים, קלים יותר שיענגו אותנו לפני הארוחה, או אחרים שיתאימו לנו גם אחריה.

בחרובקה, משקה שעשה את הכניסה המרשימה ביותר לשוק האלכוהול בשנתיים האחרונות, הפך ללהיט בברים השונים ובייחוד כמשקה "רודף". צ'ייסר, משקה רודף, מוגש בשוט קטן (כ- 30 מ"ל) יחד עם בירה.

בחרובקה הוא המשקה הלאומי של צ'כיה. למשקה 38% אלכוהול, צבעו זהוב, טעמו מריר ודומיננטייים בייחוד טעמי הקינמון, הליקריץ והפלפל. ניתן לשתות אותו קפוא בשוט, לטעמי הוא נעים יותר מהמקרר ולא מהמקפיא. רצוי לא לשתות אותו בלגימה אחת אלא ליהנות מהארומות והטעמים השונים. אפשר ליהנות ממנו גם כלונג דרינק עם מי טוניק או כקוקטייל.

מגישת הסדרה היא מירה איתן, מדריכה ב"זמן אמיתי" וכתבת אלכוהול במגזין "יין וגורמה" וב"מעריב".