ספיישל ט"ו באב: הזוגות המעצבנים בפייסבוק

ריק

טקסט

ט"ו באב. חג האהבה. אם יש לכם אחת, אתם חוגגים אותה. אם אין לכם, אתם מחפשים אותה ביתר שאת. אבל לא משנה אם יש מי שימלא לכם את המיטה בלילה, תמיד יהיו מי שימלאו לכם את פיד הפייסבוק ברצף פוסטים דביקים, ממעמקי ליבם המשתפך.

כולנו נפלנו מתישהו לאחד מהמעשים המגונים הללו, ואין צורך להתייסר - אנחנו כאן בשביל לצמוח, לגדול, ולהזכיר זה לזה להיות פחות ניג'סים. הנה כמה מחטאי הזוגיות הגדולים של פייסבוק:

זוגות שכותבים סטטוסים ציבוריים זה לזה

"מותק, רק רציתי לאחל לך בוקר מדהים עם השיר הזה ש<הכניסו-בדיחה-פרטית-שאתם-לא-מבינים-כאן><הכניסו-קליפ-יוטיוב-לשיר-רע-משנות-התשעים>". הכל טוב ויפה, אם זו רק היתה הודעה פרטית. אבל זה סטטוס, מבן/בת-זוג אחד לבחיר/ת-ליבם, והם מקפידים לפרסם אותם שלוש פעמים בשבוע של חול, וכפול בחגים ומועדים. ספאם, הגרסה האינטימית.

נשים שלא מחליפות את התמונה מהחתונה

אנחנו יודעים שהתחתנת. אנחנו יודעים כי פרסמת אלבום חתונה עם 300 תמונות של אותה הדודה, כי החלפת סטטוס ואז הפיד התמלא בברכות מכל החברים המשותפים שלנו, אנחנו יודעים שהתחתנת כי סגרת אולם ל-700 איש ואפילו שאנחנו מכירים רק מהפייסבוק הזמנת אותנו אז היינו שם!
אבל ראבאק, עברו שנתיים. ואת עדיין עם שמלת כלה בתמונת הפרופיל. בעלך ידע לחזור אחרי חודש לתמונה על רקע המזראטי מתערוכת הרכב ההיא, אז למה שלא תחזרי גם את לתמונת הפרופיל מהחוף בתאילנד? ככה אנחנו אוהבים אותך.

זוגות שמחזיקים פרופיל משותף

כנראה חטא הזוגיות הגדול של הפייסבוק. הוא כל כך מובהק, שכמעט ואין מילים בשבילו. אין צורך להסביר, אנחנו יודעים שהאהבה גורמת לכם להרגיש כמו רקמה אנושית אחת חיה. אבל עבורנו זה כמו המבצעים המפוקפקים של חברות הסלולר: רצינו כולה שיחות לכל הרשתות וחבילת גלישה, ובחשבונית פתאום קיבלנו חיוב נוסף על פאנטון ועל מבצ"ע חו"ל מוזל. ובכלל לא רצינו לטוס לחו"ל. גם לא רצינו להיות חברים בפייסבוק של הבן זוג שלך. הוא חופר. מהפרופיל שלך. סליחה, שלכם.

זוגות שמצלמים את התינוק כל הזמן

חשוב לומר: לצלם את התינוק מדי פעם זה סבבה. הוא חמוד, הוא שלכם, וגם לב קר כמו שלנו מתחמם לפעמים כשאנחנו רואים את הזאטוט מתפתח לאיטו. אבל יש מי שיוצאים מפרופורציות. התינוקת שלכם חמודה, אבל אנחנו מתגעגעים אליכם - החברים המבוגרים שלנו, שפרסמו סטטוסים שנונים ולינקים לכתבות לפני הלידה. אתכם הוספנו בפייסבוק, לא אותה. עכשיו נדמה שכושר הביטוי שלכם צומצם לכדי היכולת לצלם את העולל מתגלגל על בטנו. אתם מסוגלים ליותר מזה. הכל במידה, חברים.

פייר, גם הגיגי רווקים יכולים להעיק

הפייסבוק שלנו לא מלעיט אותנו רק בגילויי זוגיות מציקים - גם הגיגי הרווקים יכולים להעיק. אז בחג האהבה הקרוב, בואו נמצא להם זיווג מוצלח, כי נמאס לנו לראות את הדברים הללו:

תיאורי דייט ארכניים ודלוחים

הלחם והחמאה של "סטטוסים מצייצים", אבל לא משהו שאתם רוצים לראות בלי הזמנה, ועוד מאנשים שבאופן רשמי הם חברים שלכם. לשמוע על דייט לפרטי פרטים, כולל כמה שמוק הוא היה כשישבתם במסעדה, או איך היא התנהגה כשהיא התעוררה אצלך בבוקר. זה משהו שאנחנו יותר משמחים לשמוע אחרי שתי כוסות משקה כשאנחנו נפגשים איתכם בערב. אבל זה לא משהו שאנחנו רוצים לקרוא עם הקפה במשרד בבוקר. תשמרו את האבחנות הרומנטיות שלכם לבר, כשנהיה מספיק שתויים ועייפים כדי לא לחשוב כמה החברים שלנו נהיו טרחנים עם הגיל. ומה אם אנחנו רק חברים בפייסבוק? אז אנחנו לא מעוניינים ב-2000 מילה על הדייט שלכם. ואם עדיין בחרתם לשתף את כל העולם ואשתו - אדרבא, תהיו כנים ותייגו את הדייט שלכם, שתהיה גם לה/לו הזדמנות להגיב. זה יהיה שיעור קטן בצניעות, דושבגז.

שינויי סטטוס-זוגיות לא צפויים

הסעיף הזה חורג קצת מהחטאים האחרים, שהם בעיקר בין חבר לבין הרשת, והוא יותר חטא שבין חבר לחבר - אבל לעיני הרשת כולה. יש לקחת בחשבון, שמרגע שעצם קיומו של סטטוס הזוגיות בפייסבוק ("פנוי/ביחסים/נשוי/זה מסובך") כבר מעמיד אנשים רבים בבעיה. מתי משנים סטטוס? הרי יש מה שאנחנו מציגים לבני זוגנו, ויש מה שאנחנו מציגים לעולם. ולפעמים אלה הם דברים שונים.
ישנה גם הבחירה לא להציג סטטוס זוגיות בכלל, אבל גם זו בחירה משמעותית שיכולה לפגוע. דבר אחד בטוח: גם אם אתם בטוחים ברגשותיכם, שינוי סטטוס זה משהו שעושים ביחד. כבר שמענו על אנשים שסיימו קשר על ידי שינוי סטטוס הזוגיות בפייסבוק (שזה שתי דרגות נמוך יותר מפרידה בסמס), אבל גם הכרזה לא מתואמת על מערכת-יחסים חדשה היא מעשה אלים, שעשוי להתקבל לא יפה אצל הצד השני. בזוגיות חדשה וגם בפרידה, דברים כאלה עושים ביחד. זכרו את זה ותימנעו מקארמה שלילית.

פרודים נוגים

זה בעצם שילוב של שני הסעיפים הקודמים: חברו את שינוי הסטטוס הטראומטי עם אנשים שנוטים לתיאורים אינטימיים וארכניים בפייסבוק, ותקבלו את שברון הלב שלהם מרוח על גבי סטטוס שדומה יותר לפואמה ארוכה ומרה על תלאות האהבה הנכזבת, מאת אנשים שחושבים שהמקלדת שברשותם היא לגיטימציה לכתיבת פואמות.
אני יודע שכואב לך, חביבי, ואם אתה רואה בי חבר אמת, צלצל אלי ובכה לי בטלפון. או בוא לחפור לי הלילה באותו הבר שבו חפרת לי על הדייט. אבל אם אנחנו רק חברי פייסבוק, חסוך מהקיר שלי את ההשתפכויות. הקומנטים הסימפטיים שאשאיר לך, אם יהיו לי הכוחות, שווים בדיוק את השניה שלקח לי לכתוב אותם, וכשהנחמה הדלה שהם מספקים לך תתפוגג, כאב הפרידה יישאר.
יחד עם היכרות מאד מעמיקה שלי ושל מאות חברי הפייסבוק האחרים שלך עם המקומות הכי חלשים באישיותך, שתוכל לראות משתקפים בעינינו, בכל פעם שניפגש באירוע ציבורי, לגמרי במקרה. כי אנחנו הרי לא חברים קרובים. וגם לא קראנו עד הסוף. השורה התחתונה כאן יכולה לסכם את כל חטאי הרווקים בפייסבוק: את הכביסה המלוכלכת שלכם כבסו בבית. פייסבוק זה לפוליטיקה וחתולים.