תמונת חיילי צה"ל "הגאים" אוחזים ידיים פוברקה: לגיטימי?

סטריפ

התמונה של שני חיילי צה"ל אוחזים ידיים, שהפכה ויראלית השבוע, היא למעשה אילוסטרציה לחיילים גאים בצבא ולא הדבר האמיתי. 

כתבה שפורסמה באתר timesofisrael מגלה שהתמונה, בה נראים שני חיילים גאים כביכול, אחד מגבעתי והשני מחיל התותחנים, היא מבוימת וכי המצולמים בה הם חיילים של יחידת דובר צה"ל שאחד מהם הוא אפילו סטרייט.

על פי הכתבה, התמונה, שהועלתה ביום שני לדף הפייסבוק של צה"ל באנגלית וזכתה לקרוב ל-8,000 שיתופים, צולמה ברחוב איתמר בן אב"י, סמוך למשרדי דובר צה"ל בתל אביב.  בתגובה לשאלה מפורשת דובר צה"ל לא הכחיש את הטענה כי התמונה מבוימת אך מסר כי התמונה נועדה לשקף את הפתיחות של צה"ל כלפי הנטיות המיניות של חייליו אך בגלל צנעת הפרט אינו מעוניין להתייחס לנטייתם המינית של המצולמים.

אגב, בכיתוב המקורי תמונה כפי שהופיע בדף הפייסבוק של צה"ל לא נטען שמדובר בזוג הומואים. כל מה שנכתב הוא: "זהו חודש הגאווה. האם ידעתם שצה"ל מתייחס באופו שווה לכל חייליו? בואו נראה כמה שיתופים יהיו לתמונה הזאת. התמונה לא פורסמה בדף הפייסבוק של צה"ל בעברית ונועדה לצורכי חוץ, על מנת להציג את הפנים הידידותיות של הצבא כלפי הגאים.

חלק מהמגיבים קראו לזה פינק-ווש, ניסיון לייפות את הצבא בכסות ליברלית על אף שבנובמבר האחרון פירסם ארגון נוער גאה (איגי) סקר לפיו 44% מהומואים, לסביות, בי וטרנסג'נדרים שמשרתים בצה"ל חוו הטרדה על רקע הנטייה המינית שלהם. היו כאלה שפירסמו בדיחות הומופוביות ואחרים שיבחו את התמונה. המדיניות הרשמית של הצבא היא לא להפלות הומוסקסואלים או להנהיג מדיניות מיוחדת כלפיהם והם משרתים בכל היחידות, קרביות ולא קרביות.

האם העובדה שהתמונה מבוימת פוגעת באמינות של דובר צה"ל? בשנה שעברה הופץ, ככל הנראה בסיוע משרד ההסברה, סרטון בכיכוב "מרק" הוא "פעיל הומוסקסואל" היפסטרי שמאס בחיי השגרה של הפגנות בעד נישואין גאים ומצעדי גאווה וביקש להצטרף למשט הטורקי. הסרטון נחשף כזיוף ונראה שמשרד ההסברה עומד מאחוריו. האם מדובר במקרה דומה?

הפעם ברור שאין הומופוביות נסתרת מאחורי הדברים אך גם בתמונה הזו נעשה שימוש בנטייה מינית של חיילים כדי לשכנע: צה"ל מתייחס בפתיחות כלפי כל הנטיות המיניות בצבא ומקבל בברכה גם חיילים גאים. מסר של פתיחות חשוב כשלעצמו, אלא שרבים מהמגיבים התייחסו לתמונה כאל תיעוד של מציאות ולא הצהרת כוונות. לדוגמה, "הארץ" פירסם כעובדה כי בתמונה נראים שני חיילים גאים.

בתקופתו של דובר צה"ל, תא"ל יואב (פולי) מרדכי, נראה שצה"ל נמרץ יותר בשימוש ברשתות חברתיות והמגמה הזו חיובית בסך הכל. בחודש פברואר אמר מרדכי: ""אחד מהיעדים שהגדרתי לעצמי כדובר צה"ל הוא להגיע לכמה שיותר מהאוכלוסייה הישראלית והבינלאומית באופן ישיר. העיתונות המסורתית היא פלטפורמה אחת, אך אם אני יכול לעשות זאת ישירות באמצעות יוטיוב, פייסבוק וטוויטר - מה טוב". אפשר להימנע מהטעיות כאלה די בקלות: מציינים בכיתוב לתמונה שמדובר בהמחשה ותו לא שאינה מעידה על הנטייה המינית של המצולמים או שמאתרים חיילים שיצאו מהארון שיספרו באומץ על ההתמודדות שלהם, לטוב ולרע, ופותחים דיון אמיתי.

שינוי מודעות לא יושג באמצעות כוונות טובות בלבד ויעידו על כך התגובות ההומופוביות הרבות לפוסט בדף צה"ל באנגלית. מדיה חברתית במובן העמוק יותר אינה מסתכמת בלייקים או שיתופים אלא בהנעת שיחות. היא לא סבלנית כלפי הצגות מבוימות או חוסר שקיפות. מי שרוצה להניע באמת תהליך חיובי חייב למצוא את הדרך לדבר לאנשים בפלטפורמות האלה לא בסיסמאות או מחוות ריקות.

פורסם לראשונה ב"חורים ברשת"