הגיע הזמן לעשות סדר במחאה: פייסבוק תחילה

ריק

קצת יותר משבועיים חלפו מאז נפתח עמוד הפייסבוק של מחאת הדיור הנוכחית, וכבר אנחנו ניצבים בלב ליבה של מה שמסתמנת כאחת המהפכות החברתיות הגדולות בישראל. הזירה כבר מזמן איננה מקוונת בלבד: המחאה זוכה לסיקור נרחב ביותר בתקשורת האלקטרונית והמודפסת ומה שחשוב יותר - מאות אלפי אנשים מצביעים ברגליים ומגיעים להפגנות.

לכן, כמה מאכזב שדווקא עכשיו, כשברור שלא מדובר בגחמה פייסבוקית שתתפוגג כפי שצצה, וככל שיש יותר מוקדי מאבק ויותר צורך בארגון-על שירכז את כל הפעילות ממעוף הציפור, דווקא עכשיו מוזנחת החזית הווירטואלית, וחוסר הארגון והיעדר היד המכוונת בולטים בה יותר מתמיד. הנה כמה דוגמאות, והצעות לפתרון:

שם לא קליט

 1. חוסר אחידות/ שם בלתי קליט: למרות שמיומה הראשון עלתה הקבוצה לפייסבוק תחת הססמה "ב' זה אוהל", ריכוז פעולות המחאה נעשה תחת הצירוף j14, לציון היום בו פרצה המחאה (קיצור של July 14) וכפי שהדבר נעשה במהפכה במצרים, שצוינה בצירוף jan25 על שם החודש (ינואר). יש אתר אינטרנט בדומיין זה - j14.org.il, וזו גם התגית בטוויטר, שמרכזת את כל הציוצים בנושא (האש-טאג). עבור תומך חדש, או כל מי שלא מעורה בשיח האינטרנטי סביב המחאה ולא ידע כי היא מתכתבת עם המהפכה במצרים, מדובר בצירוף חסר פשר ובלתי קליט.

בנוסף, שמו של ערוץ היוטיוב המרכז סרטונים מהמחאה, הוא דווקא Betzeohel (ב' זה אוהל) ולא j14 - דבר שהקשה עלינו למצוא אותו. חיפוש זה היה יכול להיחסך אם בעמוד הפייסבוק של הקבוצה היו קישורים לזירות מקוונות אחרות, כמו יוטיוב וטוויטר. 

פתרון: חשוב להחליט על שם אחד, ולדבוק בו לאורך כל הדרך. j14 הוא לא האפשרות המומלצת.

סעיף 2

2. מרוב עמודים לא רואים את האוהל. מי שמחפש את העמוד הרשמי של המחאה ייתקל בדרך בעשרות עמודים עם לוגו המחאה הצהוב, כשכל אחד מוקדש למאהל אחר, או אף למאבק אחר. קחו למשל את עמוד ב' זה אוהל - מאבק רחובות, שזכה ל-509 לייקים. או את ב' זה אוהל - מאבק הטכניון, עם 328 לייקים. ומה זה - ב' זה אוהל - דף המטה? מי שמחפש את העמוד הרשמי של המחאה, עשוי להגיע אליו בקלות, למרות שאינו העמוד הרשמי. במלים אחרות: קשה עד בלתי אפשרי למצוא את עמוד הקבוצה ברשת החברתית.

ריבוי העמודים מביא לכך שהלייקים מתפזרים בין העמודים השונים, במקום ליצור עמוד אחד חזק ולנתב אליו את כל התומכים. לשם השוואה, אחת מנקודות החוזק של מחאת הקוטג' היתה ריכוז כל הפעילות בתוך הקבוצה המיועדת לכך, מה שתרם לחיזוק הקבוצה ככוח צרכני בעל השפעה.

פתרון: עדיף לסגור את כל עמודי המשנה, לנתב את כל הגולשים לעמוד הרשמי ולרכז שם את כל הפעילות. אם רוצים דווקא לבדל מחאות בערים מרכזיות, אפשר לפתוח להן טאבים נפרדים.

3. השתמשו בעמוד להסברה. אחת הטענות המרכזיות הנשמעות נגד מארגני המאבק היא שאין להם רשימת דרישות ברורה, ומטרותיהם עמומות. כרגע, אין בעמוד הפייסבוק של הקבוצה ואתר האינטרנט שלה דבר שיסתור טענה זו. מי שיחפש אג'נדה ברורה באחת מהישויות הווירטואליות של המאבק לא ימצא דבר פרט לאוסף הצהרות כגון "אנחנו הרוב, אנחנו המעמד היצרני... אין לרובנו מקום ראוי לגור, נגזלה מאיתנו זכותנו הבסיסית לכבוד כבני אדם". 

מי שמחפש להעמיק יותר, או אפילו לדעת מי השמות והפנים שעומדים מאחורי האתר או הקבוצה, לא ימצא כאן תשובות. שוב נזכיר את מחאת הקוטג': היו לה פנים ושם (איציק אלרוב), ומטרתה הפשוטה והמוצהרת היתה מנוסחת באופן ברור. ברור כי אלה שני סוגי מאבק שונים, ועדיין, לפחות לדעתנו, עמימות איננה מרכיב רצוי במחאות מסוג זה.

פתרון: כדאי להוסיף טאב בשם "עיקרי המאבק", ובו לפרט עד כמה שניתן את המטרות המוגדרות.

4. תרומות רק בכרטיס אשראי: נכון לעכשיו, אין אפשרות לתרום למאבק באמצעות פיי-פל, אלא רק באמצעות כרטיסי אשראי. כמו כן, אין אפשרות לתרום ישירות מעמוד הפייסבוק, למרות שהאופציה זמינה טכנולוגית. אם כבר מהפכה מקוונת, אז כבר.

פתרון: אפשרו לגולשים לתרום באמצעות פיי-פאל.

5. במה לנאצות והתנצחות פוליטית. נכון לעכשיו, מאפשרים מנהלי העמוד הרשמי בפייסבוק לכל הגולשים לכתוב על הקיר ולהעלות פוסטים וקישורים. חלקם רלוונטיים, וחלקם סגירת חשבונות, נאצות והתנצחויות פוליטיות, או קישורים לעמודים של מאבקים אחרים, חלקם מגוחכים (כמו המחאה על מחירי הפלאפל, נניח). האם זהו המסר הרצוי להעביר לגולש שנכנס בפעם הראשונה לעמוד הפייסבוק?

פתרון: אנחנו מכבדים את מדיניות היעדר הצנזורה והיד החופשית. אבל לפחות, הפכו את זרם העדכונים של מפעילי העמוד לברירת המחדל לנכנסים לעמוד, ולא את הפוסטים של כלל הגולשים.