מסיפורי למה ככה: מאיפה צץ Ctrl-Alt-Del?
איך נולד השילוש הקדוש של המקשים, ומי היה החבר האבוד בצוות שעזב רגע לפני התהילה?
אז סיפרתי כבר למה האותיות במקלדת יושבות שם בסדר התמוה שבו הן יושבות, ומאיפה הגיע ה-@ אל מעל ל-2. אבל המוזרויות של המקלדת לא נגמרות כאן. ככל שבוחנים את המקלדת יותר לעומק מגלים יותר אנכרוניזם, שגעונות ושאריות מימים עברו. כמו כן, ככל שבוחנים את המקלדת יותר לעומק מגלים יותר פרורים של בייגלה, אבק ושערות של חתול. או לפחות ככה זה במקלדת שלי.
קחו למשל את Ctrl, Alt ו-Del. אבל לא את כולן ביחד, כי זה רק ירסטרט לכם את המחשב. הצירוף Ctrl-Alt-Del הוא מהאינסטינקטים הראשוניים של כל עבד מקלדת, אבל כמו כל דבר אחר, גם הוא היה צריך להתחיל באיזה מקום. המקום הזה היה המעבדות של IBM , כשהם עבדו על יצירת המחשב המשפיע ביותר על השפה האנגלית - IBM PC.
שלום, אני פי.סי. וגם אני
המחשב הזה, אגב, ראוי להסבר "למה ככה" משלו: הוא הסיבה לכך שעד היום אנחנו קוראים למחשבים (שאינם מקינטוש) "פי. סי.". משמעות ראשי התיבות היא פשוט Personal Computer, מחשב אישי. בעידן המיינפריימים, היה צריך להבהיר שמדובר במחשב קטן (יחסית) שיש לו מקום על שולחן עבודה. אישי. היום, בהנחה שאתם לא עובדים על מחשב-על סודי ביותר במוסד, סביר שכל מחשב שתראו בסביבתכם הקרובה עליו הוא מחשב אישי - ולא משנה אם אתם עובדים עם Windows או עם מק. אבל רק לסוג אחד קוראים PC - אלה שהם צאצאיו הרחוקים של ה-IBM PC ותואמיו.
אבל לא על זה דיברנו, כן?
לאן נעלם Esc
דייויד בראדלי, מהנדס שעבד על תכנון המקלדת של ה-IBM PC, התעייף מלכבות את המחשב כל הזמן. תהליך העבודה היה, כמובן, מלא בתקלות, ובכל פעם מחדש היה צריך לכבות את המחשב, להמתין כמה שניות, ואז להדליק אותו מחדש. מעייף. כדי לקצר את התהליך, הוא המציא דרך לעשות את אותו הדבר בקיצור, ובלי להוריד את היד מהמקלדת: צירוף מקשים איזוטרי - שאף אחד לא ילחץ עליו בטעות - שמרסטרט את המחשב. הצירוף הזה היה, כמובן, השלישיה המוכרת לכולנו, Ctrl-Alt-Escape.
רגע, בעצם היא לא מוכרת. ה-Escape הוא הפיט בסט של השילוש הקדוש המוכר לנו היום. בשלב מוקדם של העבודה בראדלי גילה שלמרות הכל, אפשר לעשות ctrl-alt-esc בטעות: אם, נגיד, המקלדת נופלת. או, למשל, אתה מתעצבן על התוכנה הארורה ומכה בכף יד שלמה על הצד השמאלי של המקלדת. ארועים שגרתיים בחייו של מהנדס תוכנה. כדי להגביר את הבטיחות, בראדלי שינה את צירוף המקשים והרחיק אותם זה מזה: את ה-esc החליף ה-del, שנמצא בצד הרחוק של המקלדת, ולכן את הצירוף אפשר להקיש רק בעבודה משותפת של שתי ידיים. ואם אתה מתעצבן מספיק כדי להכות במקלדת בשתי ידיים, כנראה שהגיע הזמן לעשות ריסטרט בכל מקרה. אגב, בעידן ההוא היו במקלדות רק כפתור ctrl אחד ו-alt אחד, בצד שמאל. מאוחר יותר, כשהופיעו המקלדות עם כפתורים תאומים בצד ימין, עניין הרחקת ה-del איבד מהאפקטיביות שלו. אבל עד אז השילוש הקדוש כבר היה מוכר לכולם.
להביך את ביל
בראדלי, אגב, מעולם לא התכוון שהוא יהיה מוכר לכולם. צירוף המקשים נועד להיות דלת אחורית עבור מפתחים בלבד, לא משהו שהמשתמש המצוי יכיר. אבל הוא התברר כשימושי מאוד גם עבור המשתמש המצוי. כפי שבראדלי עצמו אמר פעם, "אני אולי יצרתי את Ctrl-Alt-Del, אבל זה ביל [גייטס] שהפך אותו למפורסם". אם הייתם יכולים לראות את הפנים של ביל גייטס - רגע, שניה, אתם יכולים. הנה זה: