יוצר דילברט התחזה, התפדח ויצא טרול אינטרנטי

תמונת כותרת

סקוט אדאמס, יוצר "דילברט", הוא אחד המאיירים המפורסמים בעולם והקומיקס שכתב השפיע וצוטט רבות בהקשר של תרבות ארגונית ואהדה לבעלי הצווארון הלבן בשנות האלפיים. על אף שמדובר באיש שזכה בהכרה ופרסום והצליח כלכלית בזכות כשרונו, מתברר שהוא הגיב כאחרון הטוקבקיסטים האנונימיים בניסיון להטות את דעת הציבור לטובתו.

בשבוע שעבר נתפס אדאמס על ידי גולשים בבלוג מטה פילטר לאחר שהשתמש בכינוי הבדוי PlannedChaos כדי לשבח את עצמו ולבקר את מבקריו בפורומים. שלשום הוא פירסם מאמר בן 3,000 מילים בו הסביר שלא הייתה לו ברירה אלא לנהוג כך: הבבונים מהאינטרנט לא השאירו לו ברירה.

מאמר התגובה: כולכם מטומטמים ובבונים

המאמר הוא התחכמות אחת גדולה שמנסה לטשטש את העובדה שאדאמס נהג באופן ילדותי ומזיק מבחינתו ולהסביר שכל המבקרים טיפשים ולא ראויים להברקות של אדאמס. הטענה העיקרית שלו היא כי הוא "גאון מוכח" והמבקרים "אידיוטים". אז למה לא לענות לביקורת בשמו האמיתי? הנה ההסבר של אדאמס:

"ככלל קשה לסמוך על אדם שנמצא בניגוד אינטרסים, שמאלץ אותו לשלב לכאורה שקרים ואמת. דרך אחת להתמודד עם הבעיה היא לשנות את שם השליח. במקרה כזה כינוי בדוי יעיל במיוחד. כאשר מסלקים את מראית העין של ניגוד האינטרסים זה מאפשר לאחרים להקשיב לעובדות מבלי לשפוט מראש".

אה הא! חכם מצדו להזדהות לאדם נטול אינטרסים אך התרגיל לא הצליח שכן המבקרים ראו גם ב-PlannedChaos בלון אגו נפוח שמשוחד לטובת אדאמס.

מבקריו של דילברט בהם המאייר ביל גריפית טענו בעבר שהקומיקס פשטני. אחרים אמרו שהאהדה של הקומיקס לעובדים היא מזויפת והצביעו על החברות הרבות ששמחו לקשור את שמן לדילברט בעוד איגודים מקצועיים התרחקו ממנו. אדאמס השתדל להגיב למבקרים בכל פעם.

התנהג כמו טרול מצוי

אדאמס טעה לכל אורך הדרך פעמיים: ראשית כאשר לא ידע להבדיל בין ביקורת לגיטימית לבין השתלחויות פרועות של טרולים. לגבי האחרונים חל כלל ותיק: "אסור להאכיל את הטרולים!" והמשמעות היא שאין לענות או להתייחס בשום צורה לביקורת שכל תכליתה היא לקנטר או להשמיץ אלא אם כן יש בדברים דיבה ואז מישור הפעולה הראוי הוא משפטי.

בכך שענה למבקרים ונחשף, אדאמס חפר לעצמו בור עמוק יותר וכעת כאשר הטרולים יודעים כי הוא פגיע וזיהו את חולשתו, הם ימשיכו להכות בו ביתר עוצמה. ביחס ביקורת לגיטימית, מוטב היה לאדאמס להקשיב ולאמץ את העיקר מבחינתו. עם השנים דילברט הלך ואיבד מיקוד ואין ספק שתהילתו של הקומיקס היא בעברו.

אם לא היה נוהג כמו ילד מגודל שמעדיף להתחכם בכל מחיר, אדאמס היה יוצא גדול אם היה מגיב "שמעתי אתכם, עם חלקכם אני מסכים ועם אחרים פחות". הוא לא הפנים כלל בסיסי הנובע מחופש הביטוי שמתאפשר לכל אחד ברשת: אי אפשר להיות אהוב על ידי כולם ומוטב להשלים עם עובדה זו במוקדם ולא במאוחר.

המתקפה הנוכחית של המבקרים החלה בכלל בעקבות ראיון שנתן אדאמס לוול סטריט ג'ורנל בו התגלה כאידיוט ושוביניסט לא קטן כאשר אמר שנשים זוכות ליחס מועדף על ידי החברה מסיבות דומות שילדים ונכים מופלים לטובה. המגיב PlannedChaos כתב על אדאמס (כאמור, הוא עצמו): "האיש גאון מוכח, בעל איי קיו יוצא דופן וקשה להתכחש לכך. האם ההצלחה האדירה של אדאמס גורמת לכם לקנא ולכעוס?".

אם היה אדאמס מדבר שטויות ולא ממשיך לברבר, דיינו. אילו דיבר שטויות ולא מתנצל מבלי לשבח את עצמו באופן אנונימי כמו פוץ, דיינו. אילו היה מקשקש, נתפס ולא ממשיך להתחכם ולהצטדק, דיינו. אדאמס מוכיח שגם אנשים גדולים יכולים להטיל צל קטן. האגו שלהם ימשיך למרר את חייהם ללא קשר למצב חשבון הבנק או מעמדם בציבור. חבל.

קרדיט והפניה

הפוסט פורסם במקור בבלוג "חורים ברשת"

פוסטים רלוונטים נוספים:

>>> אפליקציות קומיקס לאייפון ולאייפד