AOL: מקדונלד'ס של אתרי האינטרנט

תמונת כותרת

מה תפקיד העיתונות בימינו? האם לספר לאנשים את מה שחשוב לדעת או לעניין אותם? אם התשובה הראשונה נכונה, מי יקבע מה חשוב בעידן בו שומרי הסף נעלמים? ומה עושים במקרה בו החשוב אינו מעניין?הסתייגות קלה לגבי המשפט האחרון: אין סיפורים לא מעניינים, יש רק עיתונאים שלא יודעים לספר סיפור, בהנחה שיש בדברים עניין לציבור. ואם העיתונות נוטה לכיוון המעניין בחיפוש אחר קוראים, האם היא בהכרח חייבת להתדרדר לתכנים צהובים, דלים ושיווקיים? אם כן, מה זה מעיד על האינטליגנציה של הציבור? אם לא, אבוי לבינה של העיתונאים.

השאלות האלה הן רק חלק מהסוגיות שמעסיקות עיתונים וגופי תוכן, המתנדנדים בין מודל העיתונות הקלאסי שאינו רלוונטי עוד לבין חוות תוכן ועיתונות SEO בנוסח Demand Media. 

לפני שנפתח את הדיון חשוב להבהיר שכל טקסט נכתב עבור קוראים וקהל יעד. מאמר בנוסח "10 עובדות שלא ידעתם על ג'סטין ביבר" יבריח קוראים בחורימבה, אך יתקבל בברכה באתר מעריצים כלשהו. הרשת בעידן הסוציאלי מעודדת סגמנטציה וורטיקלים, אתרים נישתיים המטפחים קהילה ייעודית, אך במקביל מתגמלת טרמפיסטים שמתלבשים על הבאזז האחרון בעזרת גוגל ופייסבוק. אי אפשר להתעלם מהבאזז והטרנדים אך מנגד, מי שישנה את תכניו כמו שבשבת ברוח יאבד מיקוד ולא יטפח קהילה נאמנה ומותג חזק שחיוניים לצורך מודל עסקי יציב.

מק'דונלדס של עולם התוכן

הלבטים אינם פשוטים אך מי שכבר החליטה על דרך מסוימת היא AOL, החברה שפיטרה החודש 20% מעובדיה בעקבות הפסדים מצטברים ורכישת האפינגטון פוסט בפברואר עבור 315 מיליון דולר. בתחילת החודש שעבר פירסם Business Insider מסמך בן 58 עמודים בשם The AOL Way, שמציג לעובדי התוכן של התאגיד מטרות מאתגרות שהציב מנכ"ל החברה, טים ארמסטרונג:

1. להגדיל את מספר הכתבות שמתפרסמות באתר מ-33,000 בינואר ל-55,000 במרץ.

2. להגדיל את מספר הדפים הנצפים מ-124 מיליון ל-130 מיליון בתקופה זו.

3. להגדיל את מספר הצפיות הממוצע לכל כתבה מ-1,500 ל-7,000 עבור כל כתבה.

4. להפחית את העלות לכל פיסת תוכן מ-97$ ל-84$ (המחושבת עבור עלות כוללת עבור העסקת כתבים, עורכים, מעצבים, שטח אחסון, רוחב פס וכו').

5. שילוב וידאו ב-70% מהכתבות.

6. להגדיל מספר הכתבות המקודמות במנועי חיפוש ל-95%.

7. לבחור תכנים על פי סיכוייהם להביא טראפיק ולהגדיל הכנסות והאפשרות להכין אותם במהירות האפשרית.

8. לתמוך בתכנים פופולריים באמצעות מודעות במנועי חיפוש ומדיה קנויה.

9. לקבוע לכל כתב רף של 5-10 כתבות ביום.

10. כל אחד מראשי האתר חייב לגבש תמיד שמונה רעיונות לקונספטים שעשויים להכניס מיליון דולר.

AOL, במילים אחרות, רוצה להיות המקדונלד'ס של עולם התוכן. מצד שני, היא הצהירה שהיא דוגלת ביצירת "חוויות תוכן באיכות גבוהה לצרכנים" בזכות הנהגתה של אריאנה האפינגטון בקבוצת המדיה של האפינגטון פוסט בתוך AOL.

האפינגטון פוסט

האפינגטון פוסט? איכות? "הכתבה" הבאה, תעלול SEO לגיטימי אך מביך במקצת, הוכחה נוספת לכך שהאפינגטון פוסט משתמש במידע על חיפושים פופולריים בגוגל כדי ליצור מאמרים עם כותרות רלוונטיות לחיפושים כאלה.

האם טקטיקות ה-SEO של האפינגטון פוסט אינן לגיטימיות? לא בהכרח, כל עוד המאמר שמתחת לכותרת מספק לקורא את המידע המבוקש. טקטיקות SEO נראות נפסדות וקצרות טווח, במיוחד לאחר שגוגל שינתה את האלגוריתמים שלה. היום כולם רוצים ליצור תכנים שאנשים יירצו לשתף ברשתות חברתיות. האפינגטון פוסט השכיל לשלב טקטיקות כאלה עם עיתונות מסורתית והשכיל ליצור מותג עיתונות רווחי בתקופה בה עיתונים רבים גוססים.

התוצאה: עורכי Engadget התפטרו

אך כל אלה לא בהכרח מספיקים ל-AOL ויש סימנים לכך שאתרי עיתונות נוספים של הקבוצה בהם טקראנץ', Politics Daily ואחרים יחויבו ליישר קו, להגביר את הקצב ולהעתיק את המודל של Demand Media גם על חשבון איכות. מהי איכות עיתונאית? על כך הדעות חלוקות, אך ברור שמנכ"ל AOL ארמסטרונג, לא יכול לאחוז את החבל בשתי הקצוות.

ההשלכות לא איחרו להתגלות. עורכי בלוג הגאדג'טים המצליח Engadget, פול מילר ורוס מילר, שאי אפשר להאשים אותם בהיעדר שיקולי עריכה פופוליסטים, התפטרו בחודש שעבר במחאה על מדיניות בית החרושת לתכנים שמוביל ארמסטרונג.

"כפי שפורט במסמך הדרך של AOL וחוויתי בעצמי, AOL רואה תכנים רק כקומודיטי שאפשר למכור עבורו מודעות",כתב פול מילר בבלוג שלו עם ההתפטרות, "אולי יש בתוכניות הגיון עסקי (על אף שאני מפקפק בכך) אך היא לא מקדמת עיתונות טובה או אפילו בידור טוב". הסכנה במדיניות של AOL, מציין מתיו אינגרם ב-GigaOM, היא שתכנים פחות איכותיים יובילו לירידה במחירי הפרסום. "זה דומה למלכה האדומה ב"מבעד למראה" של לואיס קרול, שצריכה להגביר את קצב ריצתה פי שניים במטרה להישאר במקום".

קרדיט

הפוסט פורסם במקור בבלוג "חורים ברשת"

פוסטים אחרים באותו נושא:

>>> מלחמת גוגל בעלוקות התוכן