משחקי השראה: האם המקור תמיד ינצח?

כמעט לכל משחק מצליח יש חלופות דומות. האם מדובר בהשראה או סיבה לתביעה על הפרת זכויות יוצרים?

כמעט מותג: משחקים בהשראה
כמעט מותג: משחקים בהשראה | צילום: צילום מסך - חורים ברשת

<באנר חורימבה>

סטריפ חורים ברשת
סטריפ חורים ברשת | צילום: סטודיו nana10

נראה שאחד מאולפני המשחקים המצליחים בשנים האחרונות עומד לגלות שלא מתעסקים עם איתני הטבע. השבוע הפיצה חברת GameLoft אפליקציה לאייפון בשם StarFront. בחינה מהירה של המשחק (ושל ה-Art הנלווה) מגלה כי מדובר בהומאז' (כדי לא להשתמש בלשון חריפה יותר) לאחד המשחקים הגדולים של כל הזמנים - StarCraft של Blizzard. אם Blizzard תחליט שהיא לוקחת את העניינים לידיים במקרה הזה, יכול להיות שאנחנו בדרך לתקדים בתחום זכויות היוצרים.

לשחק בכאילו

דיני זכויות היוצרים אינם מגנים, במכוון ובמוצהר, על רעיונות - אלא רק על האופן בו רעיונות אלה מבוטאים. לדוגמה, אם יש לך רעיון לסיפור על קצין שמגיע לעולם החדש, מתאהב בנסיכה מקרב הילידים ועוזר לה להביס את בני עמו הפולשניים אפשר לעשות מזה סרט מצויר (פוקהונטס, 1995). בסרט שיצרת יהיו לך זכויות יוצרים מלאות, אבל זה לא ימנע (ולא נועד למנוע) ממישהו אחר לבוא ולספר את אותו סיפור בדיוק, רק בדרך אחרת או בתלת ממד (אווטאר, 2009).

 

קיימת סיבה להבחנה הזו שעושים דיני זכויות היוצרים, אבל אין זה המקום לדון בתיאוריות משפטיות סבוכות. מספיק לומר שלכולנו, ככלל, עדיף שלא יהיו זכויות יוצרים על רעיונות - זה מאפשר ליוצרים ליצור.

 

 

בתחום הגיימינג יש משמעות אדירה להבחנה זו בין "רעיון" לבין "מימוש". כל משחק שיוצא כיום לשוק, משתמש ברעיונות שנלקחו ממשחקים אחרים. אתם רצים ויורים בפאבלה של ריו דה-ז'נרו ב-Modern Warfare 2? זה רק כי המפתחת לקחה את הרעיון של "משחק יריות בגוף ראשון" (First Person Shooter או FPS) ממישהו אחר, שלקח אותו ממישהו אחר, שלקח אותו מהחברה שפיתחה את Wolfenstein 3D ב-1992.

איך אמא שלך שינתה את הביזנס

מפתחי משחקים הפנימו והשלימו מזמן עם העובדה שהם אינם יכולים להגן על הרעיונות שבבסיס יצירותיהם. עד לפני כמה שנים הדבר גם לא היווה בעיה, שכן רוב המשחקים שפותחו יועדו לגיימרים. להעתיק משחקים שמיועדים לגיימרים זו משימה לא פשוטה - מעבר לרעיון, יש להעתיק את ה-Art של המשחק (אשר כן מוגן בזכויות יוצרים) וחשוב מכך - את היכולות של מנוע המשחק, אשר קובע את איכות הגרפיקה והשליטה, והוא סודי ושמור.

 

רק שילוב מוצלח של שלושה אלמנטים אלה יוצר משחק איכותי, וקהילת הגיימרים קונה (כמעט) רק משחקים איכותיים. חברת Blizzard ידועה בתור יצרנית של תכנים איכותיים לגיימרים, וכל אחד מפיתוחי חברה זו - המפורסם שבהם הוא World of Warcraft) - נמשך שנים, מכר במיליוני עותקים ונחשב למוביל בתחומו (אף שגם Blizzard אינה חפה מנטילת רעיונות מוצלחים. עיין והשווה Warcraft מול Dune2 של Westwood).

 

משמעות הדבר היא, שאפילו אם לקחת רעיון טוב של מישהו אחר, עלויות הפיתוח של ה-Art ומנוע המשחק הופכות שימוש באותו רעיון לעסק יקר וממושך בזמן. עד שהמשחק השני יצא, הקהילה כבר מיצתה את הקונספט והסיכוי לרווח שיחזיר את ההוצאה הוא נמוך. כלומר - עם רעיון בלבד היה קשה לעשות כסף.

 

אבל כל זאת השתנה בשנים האחרונות, כאשר תחום הגיימינג עבר מנחלתם של הגיימרים ללב הקונצנזוס. היום, תעשיית המשחקים (תעשיית הבידור האינטראקטיבי, אם לקרוא לילד בשמו) מגלגלת יותר כסף מתעשיית הסרטים. בעולם המערבי, כולם משחקים - ילדים וזקנים, נשים וגברים, עשירים ועניים. בדיוק כמו שכולם רואים סרטים. אלא שמנהלת בת 45 לא צורכת את אותם תכנים שצורך גיימר בן 18. בעוד שהאחרון יהיה מוכן להשקיע סכום כסף בכותרים איכותיים ומורכבים הדורשים זמן פנוי וחומרה מתאימה, הראשונה (ואני מכליל) מחפשת משחקים פשוטים, שניתן להשקיע בהם כמה דקות ביום על כל מחשב ושאינם עולים הרבה כסף.

 

כך נוצר ז'אנר חדש של משחקים - משחקי Casual. משחקים זולים ופשוטים. במקום למכור מעט משחקים ברווח גבוה, מפתחות משחקים החליטו על מודל רווחים שכולל הפצה לקהל הרחב ביותר האפשרי (ותודה לפייסבוק), עם ממוצע רווח קטן מכל משתמש. חברת GameLoft היא חברה שמשלבת מודל כזה בפעילותה. בעוד שחברת Blizzard פיתחה משנת הקמתה (1994) 12 כותרים בלבד (לא כולל הרחבות), GameLoft הפיצה מ-1999 יותר ממאה. מעניין, אגב, ש-Blizzard מרוויחה בערך פי 10 מ-GameLoft.

המשחק שלך יהיה מוכן לקציר תוך 25d 16h 43m

אלא שאת משחקי ה-Casual, שאינם מערבים Art איכותי או יכולות טכנולוגיות מתקדמות, כבר די קל להעתיק. משמעות הדבר היא שאם יצא משחק Casual מעניין לשוק, חברה ענקית כמו GameLoft יכולה להעתיק אותו תוך חודשיים, להשקיע מיליונים בשיווק ולשחרר כותר כמעט זהה שיצליח הרבה יותר מהמשחק המקורי ויגרוף רווחי ענק. ואין לשכוח שהציבור הכללי מושפע הרבה יותר מפרסום ושיווק מאשר קהילת הגיימרים. כלומר, כבר אין צורך במקוריות - כל שנחוץ הוא תקציב פיתוח ושיווק גדול וחברה שיכולה להגיב מהר למשחקים איכותיים בשוק ה-Casual.

 

נשמע מוגזם? לא אם תשאלו את חברת Slashkey, שפיתחה משחק קטן וחמוד בשם Farm Town בתחילת 2009. מספר חודשים מאוחר יותר הוציאה ענקית המשחקים Zynga משחק כמעט זהה אותו אתם בטוח מכירים - Farm Ville. עם תקציב פרסום מתאים, Zynga חיסלה את המתחרה, גרפה עשרות מיליוני דולרים ואפילו זכתה בפרסים על מה שבתעשיית מוזיקה היה נקרא Cover (ועוד לא אחד מקורי במיוחד).

 

כמעט מותג: משחקים בהשראה
כמעט מותג: משחקים בהשראה | צילום: צילום מסך - חורים ברשת

Farmtown. נראה מוכר?

צריך להבהיר. כלל לא בטוח שהעתקות כאלה הן דבר רע. אם Zynga לא היתה יכולה "לשכתב" משחקים של מפיצות קטנות, הציבור הרחב לא היה מכיר אותם. ספק אם Slashkey היתה יכולה להביא את Farm Town לכל בית, כפי שעשתה Zynga עם Farm Ville. בסופו של דבר הציבור חייב לאופן פעולה זה של Zynga שעות רבות של הנאה. בכל מקרה, ונשאיר את שאלת הטוב/רע לזמן אחר.

 

בגלל מבנה שוק המשחקים עד לשנים האחרונות כמעט ולא התרחשו העתקות בוטות, המחייבות פניה לבית המשפט. כתוצאה מכך, כמעט ואין הלכות משפטיות בנושא "זכויות יוצרים במשחקי מחשב", ורק לאחרונה החלו פניות לערכאות בנושא. אחד ההליכים הידועים התנהל ב-2009 בין Psycho Monkey (שפיתחה את Mob Wars), חברת Zynga (ששחררה אחריה את Mafia Wars), ו-Playdom (כן, ניחשתם: Mobsters). בסופו של דבר תיק זה הגיע לפשרה חסויה, מה שמלמד ש-Zynga ו-Playdom סבורות שאותה הלכה המגנה על רעיונות לא בהכרח תגן עליהן במקרה של נטילת תכנים בוטה מדי.

אז מה בעצם קרה פה?

עכשיו ניתן לסיים את הסיבוב ולחזור להתחלה - GameLoft החליטה "לעשות Zynga" ל-Blizzard. אלא ש-Blizzard היא לא סטודיו קטן ומסכן - מדובר בענקית המשחקים, מודל לאיכות בלתי מתפשרת ולנכונות לדרוס כל מי שמעז לדרוך לה בטריטוריה.

 

לדוגמה, לפני מספר חודשים ניתן פסק דין בתביעה שהגישה Blizzard נגד חברה בשם MDY שהעזה לפתח תוכנה שמריצה עבור שחקנים ב-WOW את השלבים הראשונים והקלים (והמשעממים) של המשחק באופן אוטומטי. בעקבות אותו פיתוח, Blizzard הגישה תביעה על סיוע להפרת זכויות יוצרים (בהפשטה) כנגד החברה. למרות שהטיעון של Blizzard היה חלש ומלא חורים (בעיקר כיוון שמשתמש שעושה שימוש בתוכנה לא מפר זכויות יוצרים בעצמו, ולכן קשה למצוא את החברה אחראית לסיוע), בית המשפט בקליפורניה "עשה כבוד" וקיבל חלקית את התביעה.

 

יש להבהיר, שמבחינה של דיני הקניין הרוחני עושה רושם שאין ל-Blizzard קייס אמיתי. אם היא הזניחה את תחום הסלולר ולא הוציאה את המשחקים שלה בגרסאות תואמות iPhone - וכתוצאה מכך חברה אחרת נכנסה לחלל שנוצר - הרי ש-Blizzard יכולה להתלונן רק לעצמה. אלא שכאמור, היעדרו של טיעון משפטי נכון לא הפריע לענקית המשחקים להגיש תביעות ולזכות בהן. לכך צריך להוסיף את העובדה שבית המשפט לערעורים של המחוז התשיעי (שתחום אחריותו הוא החוף המערבי ועל כן אחראי על מרבית הפסיקה בתחום התוכנה) מגלה בתקופה האחרונה נטייה לפסיקות שונות ומשונות, שלרוב הולכות "עם הכסף" (כמו צמצום דוקטרינת "המכירה הראשונה").

אזהרת סופת קרח

בהתחשב בהתפתחויות האחרונות, יש תחושה באוויר שייתכן ודיני זכויות היוצרים במשחקים עומדים לפני הליך משפטי שעשוי לזעזע את התעשייה. לי אישית יש תחושה שאם GameLoft תאפשר ל-Blizzard (אם זו תתבע) להמשיך את ההליך עד לפסק דין, תתקבל פה החלטה שצפויה לפגוע אנושות גם בחברות אחרות - Zynga לדוגמה. מעניין אם Blizzard תגיש תביעה, ואם כן, האם מנכ"ל Zynga יתקשר לחברו מ-GameLoft ויציע לו להתחלק בסכום הפשרה - אחרי הכל, גם הצוואר שלו בלולאה.

 

פורסם לראשונה בבלוג חורים ברשת