חלאס עם החארטות! אתר חדש לניקוז קיטורים

תמונת כותרת

Fuck My Life הוא אחד מהאתרים הבינלאומיים הכי משובבי נפש, שאין לו שום סיכוי ממשי לעבוד בארץ ישראל. ולא שלא ניסו. "החיים שלי בזבל" הוא הנסיון המוכר מדי לחקות את הנוסחה המוצלחת, בה אנשים מתארים כמה החיים שלהם דפוקים במשפט קצר, וחותמים אותו בקאץ' פרייז הקבוע (FML בגירסה האמריקנית, "החיים שלי בזבל" באמריקנית), רק מה, למרות שהאתר באנגלית עדיין מצליח, הזבל הישראלי לא מעניין אף אחד.

אפשר להניח שהמציאות הישראלית היא זאת שמשפיעה על סיכויי ההצלחה הנמוכים של הז'אנר. במדינה בה מחירי הדלק עולים אחרי כל ירידה, הממשלה מתפרקת אחרי כל הצעת חוק, ליברמן נשאר במשרד החוץ אחרי כל משבר וג'סטין ביבר בא להופיע התושבים לא ממש יכולים להתרגש עם סיפורים סתמיים שמנסים לשכנע אותם שהחיים של מישהו אחר בזבל - ולא משנה כמה הסיפורים הנ"ל יהיו משעשעים.

חלאס עם החארטות

"חלאס עם החארטות!", אתר חדש, מנסה לקחת את השטאנץ של Fuck My Life וליישם אותו בצורה שדווקא יכולה לעבוד בישראל. הגולשים מוזמנים לשלוח פוסטים קצרצרים על החארטות של החיים הישראליים, ולקרוא לחיסולן המיידי. מעין מיקרו-בלוגינג לתלונות, לאנשים שטוויטר לא מספיק להם.

כך למשל, מתלוננים הגולשים על מנות בבית קפה שעולות פי שלושה ממה שיעלה להכין את אותה מנה בבית, על המק-פלאפל שהגיע למצרים לפי שמצא דרכו לישראל, על מחירי הדלק ועל הזוכים באוסקר.

"הרעיון התחיל בתור סטיקר לרכב שהופץ על ידי קבוצת חברים שהחליטו שפשוט נמאס להם עם החארטות", כתבו מקימי האתר בעמוד האודות, והוסיפו: "היופי הוא שכל אחד יכול לפרש את החארטה בצורה אחרת, אישית או חברתית וניתן להתייחס לכל דבר שמפריע לכם".

האתר חדש דנדש, ועדיין קצת יבש. כדי שאתרים מסוג זה יצליחו להכנס לנו לבוקמארקס, הם צריכים לפתח שפה משלהם וקהילה שתדאג לעדכן אותם, ולצערנו "חלאס עם החארטות" עדיין לא שם. אבל היי, הפוטנציאל בהחלט קיים, ומעניין לראות את הטייק החדש הזה על המודל של FML, שבוחר לעשות לקונספט אדפטציה מקומית, ולא סתם רימייק חסר נשמה.

הפוסט פורסם במקור בבלוג "חורים ברשת".

עוד רלוונטי לנושא: לאיזה אתר ישראלי יש יותר ביצים?