אינטרנט רימון: ביטחון או גזענות?

בסרטון הפרסומת של אינטרנט רימון השואב השראה מסרטון בריטי, שחומי העור מוצגים כאנשים שלא הייתם מכניסים הביתה. דעה

גרעיני רימון
גרעיני רימון | צילום: אימג' בנק / Getty Images

אינטרנט "רימון" מבטיחה לספק הגנה מקיפה מתכנים פוגעניים ברשת האינטרנט, אך האם היא מסוגלת להגן עלינו מהתכנים הסטראוטיפיים הפוגעניים של עצמה?

 

נתאר בקצרה את המתרחש בפרסומת החדשה לשירותי האינטרנט המסוננים של החברה. אישה דתייה, צנועה וחסודה, בלונדינית אשכנזייה, גברת אברהמי שמה, עונה לדפיקות בדלת. שני חוליגנים מגולחים עומדים בפתח, אחד עם רובה וגופיה, שניהם, איזו הפתעה, שחומי עור. המבקרים נכנסים לבקר את בנה, נדבי. לאחר מכן היא עונה לדפיקות נוספות בדלת, הפעם מדובר בשלוש נערות, אחת עם מסטיק, אחת ג'ינג'ית ואחת שחורה. האמא הבלונדינית האשכנזייה מכניסה אותן לביתה, רחמנא ליצלן, ואפילו מברכת אותן "ברוכות הבאות צדיקות! תשתו משהו?". הפולשות עולות לחדרה של הילדה התמימה, מוריה.

צבעוני זה מסוכן?

למי שעדיין לא הבין את הסכנה העצומה הצפויה למשפחת אברהמי מהכנסת זרים בעלי חזות שונה ומשונה לביתה, נכתב בתחתית הפרסומת באותיות גדולות: "אמא, בחיים לא היית מכניסה אותם הביתה. למה באינטרנט כן?". לסיכום, אמא אברהמי הלבנה והבלונדינית, מול הזרים המסוכנים והצבעוניים. ניסיון מכוער להביא לידי ביטוי את כל הגזענות החבויה לנו עמוק בתת-מודע בעזרת משוואה פשוטה - הטובים והרעים, הלבנים והשחורים. אם הפרסומת נשמעת לכם הגיונית, נסו לדמיין את זה הפוך, עם אמא שחורה ומבקרים בלונדינים.

 

בואו נשים רגע בצד את הסכנות וההזדמנויות הטמונות ברשת האינטרנט ואת החסרונות והיתרונות בחסימתה. השאלה האמתית היא מה גבול השימוש בפחד מהאחר ושנאת זרים לצרכים מסחריים. כמה נמוך יכולה לרדת חברה הקוראת לעצמה "רימון", פרי המסמל ביהדות חכמה ומצוות?

 

אולי מדובר בחלק מתופעה רחבה יותר שמתפשטת בחברה הישראלית. על ידי שימוש בפחד מהאחר ושנאת זרים, מנסים לשכנע אותנו שניתן לשמור על זהותנו רק על ידי הסתגרות, התבדלות ובריחה. זה קורה במערכת החינוך, זה קורה בעצומות נגד העסקת זרים ומכירת דירות לנכריים וזה קורה גם בתעמולה לסינון תכנים ברשת האינטרנט.

 

הפגנה נגד העובדים הזרים בשכונת התקווה בתל אביב
הפגנה נגד העובדים הזרים בשכונת התקווה בתל אביב | צילום: רויטרס

 

המפגש עם האחר אינו צריך להתנהל מאחורי חומות מבוצרות. חינוך צריך להעניק ביטחון בזהותנו ולאפשר לנו להיפתח וללמוד מהעולם כולו, מבלי לוותר על דרכנו וערכינו. חשוב להיות מודעים לסכנות הרבות אליהן ניתן להיחשף באינטרנט, אך הסכנות הללו אינן עצם המפגש עם אנשים השונים מאיתנו. במקום טיפוח פחד ויצירת עוד חומות הגנה, דרוש חינוך היודע להבדיל בין טוב ורע ובין מותר ואסור. חינוך כזה אינו יכול להתנהל בתוך חממה סגורה ואסור שיתבסס על חלוקה גזענית בין שחור ולבן.

 

הדבר הכואב ביותר בפרסומת הגזענית הוא דווקא השם בו בחרו אנשי "רימון" - משפחת אברהמי. האם אילו ערכיו של אברהם אבינו, שהיה גדול מכניסי האורחים? נדמה לי שאברהם לא בדק אם האנשים שהתארחו באוהלו היו זהים לו בחזות, במראה ובתרבות. אברהם אירח זרים בביתו כי דרכו ואמונתו הייתה מבוססת על הכנסת אורחים, לא על הקמת חומות וטיפוח פחדים. קבלת זרים בתוך אוהלו לא איימה על זהותו, אלא דווקא העצימה אותה. אולי היה מוטב שמשפחת אברהמי תלמד על הכנסת אורחים דווקא בבית מדרשו.