אסטרטגיית המדיה החברתית של ישראל נחשפת

איך נראית הנוכחות של ישראל ברשתות החברתיות ולמה פייסבוק מתנגדת לדף רשמי למדינה

ישראל ביוטיוב
ישראל ביוטיוב | צילום: צילום מסך - חורים ברשת

(רק סטריפ)

סטריפ חורים ברשת
סטריפ חורים ברשת | צילום: סטודיו nana10

פוסטים נוספים שעשויים לעניין אתכם ב"חורים ברשת":

 

>>> בעקבות שרה פיילין®: מתי אפשר לרשום שם כסימן מסחר?

 

>>> זנבטיוב: ערוץ יוטיוב חדש ל"תנו לחיות לחיות"

 

>>> "לפוצץ את ליהיא גרינר": "קשת" בתפקיד "האח הגדול"

 

לאחר חודשים רבים של תכנון החלה ישראל ליישם לאחרונה מהלך מיתוגי אסטרטגי אחיד של נציגויות המדינה ברחבי העולם ברשתות חברתיות.

 

במסגרת התוכנית, שיצאה לדרך כחלק מיוזמת הדיפלומטיה הדיגיטלית (Digital Diplomacy Directive) במשרד החוץ, גובש מראה ושפה אחידים עבור כל השגרירויות והנציגויות הישראליות בעולם בפלטפורמות השונות, בהן פייסבוק, טוויטר, יוטיוב ופליקר.

בשנים האחרונות פעלה ישראל בעולם בצורה לא אחידה, על בסיס יוזמות מקומיות ולא מסונכרנות כמו חשבון הטוויטר של הקונסוליה בניו יורק והבלוגים IsraelPolitik ו-Isrealli, הטוויטר של השגרירות בבריטניה (שהסתבכה בבדיחה לא דיפלומטית אודות החיסול בדובאי), הטוויטר של השגרירות בארה"ב, הטוויטר של משרד החוץ, הטוויטר של סגן שר החוץ, דני אילון ויוזמות נוספות.

 

בחודש ספטמבר 2010, רכש משרד החוץ את חשבון הטוויטר Israel@ מאתר פורנו ספרדי בסכום של כ-3,000 דולרים ונסללה הדרך לקול ישראלי רשמי דרך חשבון ראשי בטוויטר.

 

בחודשיים האחרונים נפתחו עבור שגרירויות ונציגויות ישראל בעולם עשרות דפי פייסבוק בשפות הרשמיות של המדינות בהן אלו פעילות. הפרויקט הוא יוזמה בניצוחו של חיים שחם, מנהל מחלקת המידע והאינטרנט במשרד החוץ במסגרת אגף תקשורת והסברה במשרד החוץ, האמון על תדמית המדינה בעולם, בראשות הסמנכ"ל, יגאל כספי.

 

שחם מספר לחורימבה שפעילות ההסברה של משרד החוץ מתרחשת במרחב המקוון בערוצים ישירים לציבור - דרך אתר משרד החוץ, חשבון הטוויטר הראשי ואחרים, וגם באמצעות ערוצים עקיפים בהם האתרים והנוכחות של השגרירויות והקונסוליות הישראליות ברחבי העולם. בחודשים האחרונים גובשה במשרד תוכנית פעולה עבור Web 2.0, זרועות המדיה החברתית.

 

"פיתחנו מודל שפה ופורמט ויזואלי עבור הנוכחות של המותג ישראל במדיה החברתית," אומר שחם, "בין השאר עיצבנו לוגו ותכננו את המראה והתחושה עבור כל ערוץ ופלטפורמה. הקמנו את העמודים בהתאם לנציגויות הישראליות השונות ומסרנו את החשבונות במדיה חברתית למפעילי הנוכחות ב-100 נציגויות של ישראל ברחבי העולם במקביל להפעלת החשבונות הראשיים מירושלים."

 

במסגרת התוכנית זוהו הפלטפורמות העיקריות באמצעותן תפעל המדינה: ערוץ וידאו ב-Youtube, ערוץ תמונות ב-Flickr, ערוץ מיקרו-עדכונים בטוויטר וערוץ ראשי בפייסבוק.

 

ביוטיוב נפתח כבר לפני כשנתיים הערוץ הרשמי Israel המוקדש למותג ישראל ו-IsraelMFA, הערוץ הרשמי של משרד החוץ המיועד לחדשות ועדכונים מירושלים. 

ישראל ביוטיוב
ישראל ביוטיוב | צילום: צילום מסך - חורים ברשת

פייסבוק: חוששים

ישראל הקימה בפייסבוק דף רשמי למדינה, אך גילתה כי פייסבוק מתנגדת למהלך וסיווגה את הדף כ-Community (קהילה), מהלך שלא מאפשר לישראל הרשמית לעדכן את הדף. הסוגיה נתונה בדיונים שמתנהלים בין ישראל לפייסבוק, כאשר במשרד החוץ מקווים שהבעיה תיפתר בהקדם.

 

"עדיין לא קיבלנו אישור מפייסבוק להפעיל ערוץ ממותג ישראל," אומר שחם, "הבנו מפייסבוק שהם חוששים להיות צד בסכסוכים על בעלויות בדפים פוליטיים והם עדיין לא גיבשו אסטרטגיה לנוכחות של מותג-מדינה באתר." בינתיים ערוץ הפעילות הישיר הרשמי היחיד של ישראל בפייסבוק הוא הדף של משרד החוץ.

עמוד משרד החוץ בפייסבוק
עמוד משרד החוץ בפייסבוק | צילום: צילום מסך - חורים ברשת

 

במסגרת פעילות ההסברה העקיפה של הנציגויות הישראליות בתפוצות, גויסו מנהלי מדיה חברתית שיעסקו בתפעול הנוכחות במשרה חלקית. כל מנהל יפעיל את הערוצים הייעודיים עבור הנציגות שלו בפלטפורמות השונות: פייסבוק, טוויטר ואחרים. בחלק מהאזורים מפעילה הנציגות יותר מנוכחות אחת. למשל, מבלגיה מעדכנים את פעילות המדיה החברתית של שגרירות ישראל בבלגיה וגם של ישראל מול זרועות האיחוד האירופי.

 

כל נציגות קיבלה הנחיות מדויקות בנוגע לתחומי הפעילות שלה, כאשר העדיפות העליונה ניתנת לתכנים מקוריים שמייצרת הנציגות, עדיפות שנייה לתכנים המסבירים את ישראל על פי תפישת המותג החדשה שגובשה במשרד החוץ והפצת תכנים של מקורות אחרים (למשל, כתבות שפורסמו בעיתונות המקומית) הנוגעים לישראל.

 

"במסגרת תחקיר עומק בנושא שיווק ישראל הגענו למסקנה שעלינו לפעול בכמה רבדים," אומר שחם. "ראשית, הסברה על מדינת ישראל, מוסדותיה ותולדות הסכסוך, שנית, ישראל החדשנית - הטכנולוגיה, החדשנות ואיך עושים עסקים במדינה ושלישית, החוויה הישראלית - החיים בישראל, התרבות והרבגוניות המאפיינות אותה. כל נציגות תבטא בצורה שיוונית את שלושת הרבדים האלה".

 

"כל נציגות רשאית לדחוף את סדר היום שלה. אנחנו שואפים להיעזר בפייסבוק, בטוויטר ובפלטפורמות החברתיות כדי לחשוף את המותג ישראל ליותר אנשים ולדחוף תכנים שאינם נוגעים בסכסוך. הנציגויות עצמן מזהות תחומי עניין שלא חשבנו עליהם. למשל, השגריר בוולינגטון, ניו זילנד, שהוא רפתן בעברו, ביקש מאיתנו לייצר תכנים ספציפיים בנושאי בקר וחלב שמעניינים את הקהל שם."

 

במשרד החוץ עוקבים אחר השיחה בפלטפורמות השונות במרחב המקוון ומפעילים פיילוט של שתי מערכות של ברנד מוניטורינג (ניטור מותג) שיאפשרו לבחון את הצלחת הפעילות. התחלת הפעילות הרשמית תלווה בקמפיינים פרסומיים בפייסבוק ובגוגל.

 

פורסם במקור בבלוג "חורים ברשת"