איך לעשות מיליון דולר באינטרנט

אפשר למכור פיקסלים או דברים חסרי ערך. ואפשר פשוט לבקש. על אנשים שזה הצליח להם

תאור
תאור | צילום: צילומסך מתוך Youtube

היי, רוצים מיליון דולר? הרבה אתרים ברשת מנסים לפתות אתכם עם הצעות כאלה - עבדו מהבית בלי להתאמץ! מיליון דולר בקלות! - אבל הם לא עובדים. אבל ישנם אנשים בודדים שבאמת ניצלו את כוחה של האינטרנט כדי להשיג מיליון דולר - או דברים אחרים בעלי ערך - בקלות, או לפחות בקלות רבה הרבה יותר מהמקובל. כל מה שהיה להם זה את החוצפה לנסות משהו שאף אחד עוד לא ניסה קודם. בקרוב יצטרף עוד אחד לרשימה המכובדת הזאת.

עמוד מיליון הדולר

את עמוד מיליון הדולר אתם בטח זוכרים: הוא היה אחד הנושאים המדוברים באינטרנט בשנת 2005. וזו עדיין אחת הדוגמאות המופלאות ביותר לאדם שהצליח, פשוטו כמשמעו, לעשות כסף מכלום - ובלי לרמות אף אחד.

 

את עמוד מיליון הדולר הקים סטודנט בריטי בשם אלקס טו, שהיה זקוק לכסף כדי לממן את לימודיו. הוא מצא דרך מקורית לגייס קצת כסף: הוא פתח אתר באינטרנט שבו גריד ריק של אלף על אלף פיקסלים - מיליון פיקסל בסך הכל, והכריז שהוא מוכר את הפיקסלים, במחיר ההוגן של דולר אחד לפיקסל. אם כולם יימכרו - טו ירוויח מיליון דולר.  לכאורה לא היתה סיבה לאף אחד לקנות את הפיקסלים באתר של טו, שלא היו שונים מכל פיקסל אחר בכל אתר אחר - כלומר, חסרי ערך לחלוטין. אבל טו קידם את האתר בעקשנות, והוא הפך למפורסם למדי - כך שפרסומות קטנות שנקנו בזול יחסית עליו היו, ככל הנראה, אפקטיביות. בהתחלה הדף נראה שומם כמעט לחלוטין, עם "איים" קטנים של פיקסלים שניקנו.

 

ואז האינטרנט עשתה את מה שהיא יודעת לעשות: הפכה את האתר של טו לויראלי. הרעיון המשונה קיבל איזכורים בעשרות אתרים ועיתונים, ובעקבותיהם הפופולריות של האתר עלתה; וככל שהיא עלתה, השווי המעשי של הפיקסלים בו עלה גם הוא. כדור השלג הגיע לידי כך שבשיא הפופולריות שלו, "עמוד מיליון הדולר" דורג ע"י אלקסה כאחד ממאתיים האתרים הפופולריים בעולם. הפיקסלים נחטפו כלחמניות, ובניגוד לכל הגיון, העמוד הצליח להגשים את מטרתו: כל מיליון הפיקסלים נמכרו. הסטודנט הצעיר הפך למיליונר ממכירת כלום.

תאור
תאור | צילום: צילומסך

עמוד מיליון דולר - המשך

זה לא יהיה נכון לומר שהוא לא עבד בשביל זה: הפעלת האתר וניהול המגעים עם רוכשי הפיקסלים דרשו פעילות מסביב לשעון, שלא לדבר על הנסיעות הרבות כדי להופיע בתוכניות אירוח למיניהן. אבל אפשר לומר בוודאות שאלקס טו עבד פחות קשה על המיליון הראשון שלו ממרבית המיליונרים שעשו את הונם בעצמם ולא זכו בלוטו.

 

ברגע שהתברר שהפרוייקט הבלתי סביר הזה מצליח, צצו חיקויים: "עמוד חצי מיליון הדולר" (למה לשלם דולר שלם על פיקסל אם אפשר לשלם 50 סנט? מציאה!), כמה עמודי מיליון שקל ישראלים, ועוד עשרות אתרים דומים שניסו לרכב על גל מכירות הפיקסלים. רק שלא היה גל כזה: "עמוד מיליון הדולר" היה תופעה חד פעמית. החיקויים לא עיניינו אף אחד, ולכן לא יכלו להצליח.

תאור
תאור | צילום: oneredpaperclip.com

אטב אדום תמורת בית

כחודש לפני שאלקס טו פתח את העמוד שלו, בלוגר אחר פתח במבצע שונה לחלוטין, אבל במטרה דומה: להצמיח משהו בעל ערך מכלום, באמצעות כח האינטרנט. קייל מקדונלד הקנדי פרסם באתר onepaperclip אטב נייר אדום קטן, שאותו הוא ביקש להחליף במשהו. רצוי משהו גדול יותר. את אותו הדבר הוא יחליף שוב, עד שהוא יקבל, להגדרתו, "בית. או אי. או בית על אי".

 

גם זה נשמע כמו מבצע בלתי אפשרי. שום מספר של חילופין הוגנים לעולם לא היו הופכים אטב לבית. אבל זה עבד; האתר הלך והתפרסם - בקצב איטי הרבה יותר מאתר מיליון הדולר, אבל בטוח - כשאנשים שונים הסכימו להחליף חפצים משונים, יותר בשביל הקטע מאשר בשביל הערך האמיתי שלהם. אחרי שרשרת של חילופים שכללה עט בצורת דג, גנרטור, טיול זוגי, חוזה הקלטות ואחר צהריים עם אליס קופר, פרוייקט "אטב אדום אחד" זכה למספיק פרסום כדי שעיירה קטנה בקנדה תסכים להעניק לבלוגר בית בן שתי קומות. ושוב, ייתכן מאוד שהפרסום שקיבלה העיירה בסיקור האירוע הפך את זה לעיסקה הוגנת.

רוצים דייט או מיליון דולר? רק תבקשו

יש דרך פשוטה אפילו יותר לקבל מה שאתם רוצים: לבקש. בריאן הרצלינגר לא רצה מיליון דולר. הוא רצה דבר הרבה יותר פשוט: דייט אחד עם אהובת ליבו משכבר הימים, דרו בארימור. הבעיה היתה שבארימור היא כוכבת קולנוע, והוא סתם אדם שאיש לא שמע עליו. הרצלינגר שאל מצלמה ל-30 יום, ושוטט עם חברים בהוליווד כדי לנסות בכל דרך להשיג את הדייט המיוחל, ולתעד את המסע, עבור סרט שייקרא "הדייט שלי עם דרו".

 

זה לא עבד. למרות כל הניסיונות, דרו נשארה בלתי מושגת. אבל אז הטריילר של הסרט הגיע לרשת, והתחיל להגלגל שם; וברשת, יעידו כל עוקביו של אשטון קוצ'ר בטוויטר, הסלבז הרבה יותר קרובים. מישהו הפנה את הסוכנת של בארימור למסכן, והם אכן יצאו לדייט. הוא לא קיבל בית, אבל הוא קיבל מבארימור במתנה מצלמת וידאו חדשה.

בבקשה תנו לי מיליון דולר

בנובמבר השנה קומיקאי בשם קרייג רווין החליט ללכת עם העסק עד הסוף. הוא פרסם סרטון יוטיוב שבו הוא מבקש מהמיליונרים של העולם דבר פשוט: תנו לי בבקשה מיליון דולר. אין לו סיבה, צורך מיוחד או תכניות לכסף (אם כי הוא אמר שאם יקבל מיליון דולר, הוא ככל הנראה יקנה נגן DVD  חדש). אבל האינטרנט גדולה, ומבין כל האנשים בעולם שיש להם מיליון דולר, מישהו בטח יסכים. לא?

 

לאחר שאף אחד לא נתן לו מיליון דולר אחרי סרטון אחד, הוא המשיך ופרסם סרטונים נוספים שבהם הוא שב ומפציר בציבור לתת לו מליון דולר. האינטרנט של היום שונה מכפי שהיתה ב-2005; הויראליות הרבה יותר מהירה והפרופורציות שונות. במונחים של היום, הסרטונים של רווין לא היו מצליחים במיוחד. סרטון "תנו לי מיליון דולר" הראשון הגיע בקושי ל-300 אלף צפיות ביוטיוב - מספר כמעט שולי בעידן שבו פחות ממיליון צפיות לא נחשבות.

 

ובכל זאת - גם זה עבד; הסרטונים עשו את העבודה ורווין מצא את המיליונר שיסכים לתת לו מיליון דולר, בלי סיבה מיוחדת. או לפחות כך הוא טוען.

 

אל תנסו את זה בבית

הסיפורים האלה מפעילים את אינסטינקט ה"למה אני לא חשבתי על זה?". הרי לבקש מיליון דולר כל אחד יכול. אבל זו הבעיה: לא חשבתם על זה. זה עבד משום שזה עורר עניין, וזה עורר עניין משום שזה היה מקורי. יוזמות כאלה יכולות לעבוד רק פעם אחת; אם תצלמו את עצמכם מבקשים "תנו גם לי מיליון דולר", קרוב לוודאי שרק תעשו מעצמכם צחוק. אבל אם כמה אנשים שונים מצאו דרכים לעשות כסף מכלום, בוודאי יש עוד דרכים שאיש עוד לא חשב עליהם. אתם רק צריכים למצוא אותן.