אתרי רכישות חברתיות: מי נגד מי ולמה?

כשניסינו לעשות סדר באתרי הרכישה החברתית הישראליים, ידענו שזה יהיה בלגן. אבל לא היה לנו מושג עד כמה.

אי אפשר להאשים את היזמים הישראליים בעודף מקוריות. רוב האתרים הישראליים, בכל תחום, הם חיקויים של אתרים מצליחים מחו"ל, או חיקויים של חיקויים. וכשמשהו עובד - הוא מקבל עוד יותר חיקויים.

מודל ה"רכישה החברתית", שאותו הציגה לעולם גרופון - קנו משהו בהנחה גדולה, בהנחה שעוד הרבה אנשים יקנו אותו - עובד, ועובד בגדול. יעידו המיליארדים שגוגל רצתה לשלם לחברה, ושהיא סירבה לקבל כיוון שהיא שווה כמה מיליארדים יותר מזה. כרגיל, החיקויים הישראליים לא איחרו לבוא. ואז הם באו. ובאו. ובאו. בחודשים האחרונים נפתחים בממוצע חמישה אתרי רכישות קבוצתיות ביום, או לפחות כך נדמה. רשימה - ככל הנראה חלקית - של האתרים הפעילים היום:

גרופר, בא לי גם, Buy2, גוזרים קופון,  BigDealשווה, Buycell, Dealzone,  גרגיר, גרופלי, אמא לייק, Coupo, Buddies, Bestours, Expressdeals,  קנטינה, קופונה וכן זה זול.

שפע אדיר וכולם אותו הדבר

הכוונה שלנו היתה להשוות בין האתרים ולספר על ההבדלים בינהם, מה כל אחד מהם מציע ולמי הם מתאימים, אבל עם היוצא מהכלל של האתרים הספורים שמגבילים את עצמם לתחום מסוים ("אמא לייק" ו"גוזרים קופון" -מוצרים להורים וילדים, Bestours - עיסקאות תיירות) באמת שאין הבדלים משמעותיים בינהם. האתרים כל כך דומים זה לזה שכל השוואה נראית חסרת טעם.

Buy2 ו-Coupo זוכים שניהם בתואר העיצוב המועתק באופן הבוטה ביותר מגרופון, אבל התחרות היתה קשה. באתרים האחרים העיצוב אמנם שונה, אבל לא רק הרעיון אלא גם הביצוע זהים כמעט לחלוטין. לדוגמה, כמעט לכל האתרים שלושה לינקים בראש העמוד - "דיל היום", "איך זה עובד" ו"דילים קודמים" - תמיד שם, והגיוון היחיד הוא אם המילה "דיל" מוחלפת ב"עיסקה" או "מכירה", או במקרים קיצוניים במיוחד, "איך" מוחלף ב"כיצד". "מבצע חבר מביא חבר - 10 ש"ח הנחה!" היא שורה שהופיעה בערך ברבע מהאתרים. החלון שמסתיר את האתר עם הכניסה הראשונה אליו ומציע להירשם למייל - ביותר ממחציתם. ומבחינת העיצוב - אף פעם לא ראינו כל כך הרבה קווים מפוספסים אלכסוניים כמו בזמן המחקר לכתבה הזאת.

אם החמישה הראשונים עוד יכלו לטעון שהרעיון המקורי (כלומר, הרעיון המקורי להעתיק את המודל של גרופון) היה שלהם, עכשיו כשיש כבר יותר מעשרים כאלה, ועוד ועוד נפתחים כל הזמן, אף אחד מהם לא יכול לטעון ברצינות שהוא לא יותר מחיקוי חסר בושה.

הגל השני: אתרי ריכוז הדילים

העובדה שיש כל כך הרבה אתרים שבהם כל כך הרבה הצעות הפכה את השיטוט בהם בניסיון למצוא את הדילים הטובים ביותר לעבודה קשה, ולכן לחסר טעם - כי הרי כל הקטע הוא שהאתרים יביאו את הדילים אלינו. אבל אל דאגה, גם לזה נמצא פתרון: אתר אחד שירכז בתוכו את הדילים מכל האתרים השונים, ויאפשר לקבל אפילו מייל יומי שבו כל ההצעות כולן. איך לא חשבו על זה קודם?

אז זהו, שחשבו. חשבו הרבה פעמים. כבר אמרנו שמקוריות היא לא הצד החזק של היזמים הישראליים. בשבועות האחרונים אתרי ריכוז הדילים הפכו לנפוצים כמעט כמו אתרי הדילים עצמם, וגם בינהם שוררת תחרות קשה. נכון לרגע כתיבת שורות אלה ידוע לנו על שמונה כאלה: קומבי, תבוא, Pickadeal, daydeals, sendme, מה היום, קליקה ו-DailyD. ובהחלט ייתכן שמהרגע שבו התחלנו לכתוב כבר צצו עוד שניים או שלושה. למה לא? להקים אתר ריכוז קופונים קל יותר אפילו יותר קל מלהקים אתר קופונים. אתה אפילו לא צריך לטרוח ליצור קשר עם בתי עסק ולחתום איתם על הסכמים, רק להביא מידע מאתרים שעשו את העבודה בשבילך.

רוב אתרי ריכוז הדילים מציעים את האפשרות למיין את הדילים לפי נושאים (מסעדות, אופנה, ארועים וכו') ולפי אזורים גיאוגרפיים, מה שמקל עוד יותר את חיי הגולש רודף הדילים. רובם מציעים גם אפשרות לקבל מייל יומי מרוכז של כל העיסקות הפוטנציאליות. למעשה, מהרגע שגיליתם את קיומם של האתרים האלה - יותר אין שום צורך לשוטט בין אתרי הקופונים ה"מקוריים".

זה לא יכול להימשך ככה

הריבוי המגוחך הזה לא יכול להמשיך, ועלול להפוך את כל התחום לבועה שתתפוצץ בקרוב. לא צריך להיות מומחה בכלכלה כדי להבין שברגע ששיטת מכירה כלשהי הופכת לנפוצה - יצוצו אלה שינצלו אותה. אתרי השוואת המחירים, כמו "זאפ", היו יעילים בדיוק עד הרגע שבו חנויות מקוונות למדו לתמחר את המוצרים בשקל אחד פחות מהמתחרים ולכסות על ההפרש בדמי המשלוח - ואז נאלצו לשנות את האלגוריתם כדי להתמודד עם אותן חנויות מקוונות; אתרי המכירות הפומביות הציעו כביכול דילים מטורפים, אבל מהר מאוד המחירים המעשיים בהם, בגלל הצעות אמיתיות או פיקטיביות, קפצו חזרה למה שדומה להפליא למחיר השוק המקובל.

בדיוק כמוהם, תחום המכירות החברתיות נהנה מ"תור זהב" שבו באמת אפשר להשיג מוצרים ושירותים בהנחות של 50 אחוז ויותר. אבל כדי שזה באמת יעבוד, ההצעות האלה חייבות להיות חד-פעמיות, מיוחדות וקורצות. במילים אחרות - נדירות. כבר עכשיו, כשחלק מהאתרים נאלצים להשיג דילים כמו "10 ש"ח למנת חומוס במקום 20 ש"ח אצל מלך החומוס", נראה שמלאי בתי העסק שיכולים להציע עיסקאות של ממש הולך ואוזל; וכשכ-ו-ל-ם קונים ומוכרים בהנחה, ה"הנחה" הופכת למחיר האמיתי, והמחיר ה"רשמי" הוא מספר חסר משמעות שכל מטרתו היא להיות מוצג כשעליו קו חוצה.

במהלך השנה הנוכחית נראה האם הקניה החברתית תאבד משמעות ותשמיד את עצמה לגמרי, או שתקרוס ותתקפל חזרה למימדים שפויים - אתר אחד או שניים. בינתיים, איכלו ושתו בחצי המחיר, כי זה לא יימשך עוד הרבה.