סטוקסנט: המלחמה הבלתי נראית

סטוקסנט היה ירית הפתיחה במלחמה וירטואלית חשאית. אלא שאנחנו לא לבד ותגובת הנגד יכולה להפיל את רשת החשמל או בית חולים בישראל

תמונת לווין של ארגון האופוזיציה שחשף את המתקן החדש באיראן.
תמונת לווין של ארגון האופוזיציה שחשף את המתקן החדש באיראן. | צילום: דיגיטל גלוב והוועדה למדיניות איראנית WPC

נגיד שישראל היתה תוקפת כור גרעיני באיראן. מטוסי חיל האויר היו חוצים את ירדן ועיראק, מגיעים לנקודה הסודית במדבר האיראני, מטילים את פצצותיהם בדיוק נמרץ וחוזרים בשלום לבסיסם. הנושא היה מגיע לכותרות הראשיות בכל העולם. בארץ, העיתונים לא היו מוצאים פונטים גדולים מספיק בשביל הכותרות. היו מוציאים פוסטרים מיוחדים של המטוסים. אחמדינג'אד היה מופיע מיד בטלויזיה ונושא נאום חוצב להבות: "האומה האיראנית לא תשקוט מול התוקפנות של האויב הציוני. תושבי ישראל עוד ישלמו בדם על הפעולה מחרחרת המלחמה הזאת". לכו תדעו, ייתכן שבנוסף לכך הוא גם היה עושה משהו. אולי בהמשך טילים איראניים, אותם טילים שמבהילים את העולם כבר שנים, היו מגיעים לשמי הארץ. מלחמה.

 

זה, כפי שבוודאי שמתם לב, לא קרה.

המתקפה השקטה

ובכל זאת, ישראל תקפה את תעשיית הגרעין האיראנית. כך לפי הניו יורק טיימס, שנחשב לאחד הפרסומים האמינים בעולם, ישראל באמת תקפה את תעשיית הגרעין האיראנית. זאת היתה מתקפה מדויקת שגרמה להרבה נזק והחזירה את מרוץ החימוש האיראני שנים לאחור. הסיבה היחידה שזה לא הגיע לכותרות העתונים ולמלחמה כוללת היא שגם התוקפת וגם המותקפת מעולם לא הודו רשמית בכך שהתקיפה קרתה אי פעם.

 

סטוקסנט - וירוס התולעת הכל כך מתוחכם, שנפוץ משום מה דווקא במתקנים איראניים - היה בלי ספק מתקפה ממוחשבת מתוכננת היטב. מי יצר אותו, ובאיזו מטרה הוא פגע - מעולם לא פורסם, אבל מיד לאחר שקיומו של הוירוס התגלה התפרסמו ניחושים מובנים מאליהם, שאותם הניו יורק טיימס מאשר עכשיו: הוירוס פותח במתקן סודי בכור בדימונה, על ידי מהנדסים ישראלים ואמריקאים. הוא נועד לפגוע בצנטריפוגות איראניות, והוא עשה בדיוק את זה. כל זה לא קרה השבוע, וגם לא ביוני, כשהתולעת התגלתה - אלא חודשים רבים לפני כן, כנראה (יש הרבה "כנראה" בסיפור הזה; ככה זה כשלא מספרים לנו כלום). בזמן אמיתי, המתקפה לא דווחה בשום מקום.

תהיה מתקפת נגד?

יש סיבה לגאווה לאומית בזכות סטוקסנט, בהנחה שהטענות של הניו יורק טיימס נכונות. אבל למרבה הצער, ישראל היא לא המקום היחיד בעולם שבו יש גאוני מחשבים. בדיוק כמו התקפה אווירית על איראן, סטוקסנט היתה עלולה להיות ירית הפתיחה של מלחמה - רק שזוהי מלחמה סודית, בלתי נראית, שעל ארועיה אנחנו לא שומעים במשך חודשים, או אולי בכלל לא.

 

המונח "טרור וירטואלי" אינו חדש, אבל הוא מתייחס בדרך כלל להתקפות של האקרים בודדים על אתרים - שלא גורמות לשום נזק שגיבוי לא יכול לתקן, או מתקפות DDOS, שעשויות בהחלט להפיל גם אתרים גדולים, אבל הנזק שהן גורמות הוא וירטואלי וזמני. ה"מתקפה" המתוקשרת ביותר על ישראל בשנה האחרונה חשפה אלפי שמות וסיסמאות של לקוחות ישראליים של חברת פיצה. אבל סטוקסנט העלתה את הלוחמה הוירטואלית מדרגה, כשהראתה שמתקפה ממוחשבת יכולה לגרום גם לנזקים פיזיים בעולם הלא-וירטואלי - דברים שעד היום נראו רק בסרטי ריגול.

המערכה שעליה אנחנו לא יודעים כלום

סטוקסנט ככל הנראה לא הרגה אף אחד, אלא רק השמידה צנטריפוגות להעשרת אורניום. מה אם תוכנה באותה רמת תחכום תתקוף את רשת החשמל? תחנת כח? בית חולים? כור גרעיני? מתקפה כזאת יכולה להוות את ה-9/11 של הטרור הממוחשב, והנזק לא יהיה וירטואלי בלבד.

 

כמובן, תוכנה ברמתה של סטוקסנט היא לא משהו שאיזה ילד עם מחשב יכול לכתוב בזמנו הפנוי. היא דורשת משאבים עצומים והרבה כח אדם. אבל עכשיו כשהסכר נפרץ, יהיה תמים לחשוב שהצד שלנו הוא היחיד שמקדיש את אותם משאבים ואת אותו כח אדם למטרה הזאת. המלחמה הבלתי נראית היא כבר לא מדע בדיוני; היא לא נמצאת בעתיד, אלא מתרחשת ממש עכשיו. אנחנו פשוט לא יודעים עליה עדיין. מישהו ביחידה סודית כלשהי קורא עכשיו את הכתבה הזאת וצוחק עלינו, על כמה שאנחנו קלולסים ולא מודעים למה שכבר קורה מסביבנו.