סרטים לא שאפתניים: דרכו של טוויט

איך הפך "סרטים שאפתניים פחות" לדבר הכי חם בטוויטר, ואז נעלם -הכל בתוך סוף שבוע אחד

זוג
זוג | צילום: אימג בנק / Getty Images

"מסביב לעיר ב-80 יום", "אפוקליפסה מתי שנח לך", "השטן לובשת זארה", "רשימת המטלות של שינדלר", "11 קופים ואיש בחליפת גורילה": שמות של סרטים שעברו שינוי קל והפכו ל"פחות שאפתניים" הציפו את טוויטר בשבוע האחרון, עם ההאשטאג lessambitiousfilms#. כמו הרבה טרנדים אחרים, הסרטים השאפתניים פחות הפכו בבת אחת לגל עצום, ואז דעכו במהירות, כדי לפנות מקום לטרנד או לממ הבא.

 

ממים באים והולכים, כטבעה של האינטרנט והעולם, אבל בדרך כלל קשה מאוד לזהות מאיפה בדיוק הם הגיעו. לא ידוע מי היה הראשון ששם כתוביות לבנות עם שגיאות כתיב על תמונה של חתול (אם כי זה בוודאי קרה אי שם ב-4Chan). אבל טוויטר הוא סביבה עם כללים ברורים, ולכן מאפשר לעקוב באופן מסודר אחרי תופעות מתחילתן. חברת  BackType, שעוסקת בניתוח של תופעות חברתיות ברשת, פרסמה ניתוח של תופעת ה"סרטים הפחות שאפתניים" שמאפשרת לראות בדיוק איפה התופעה התחילה ואיך היא התפשטה.

יומיים של סרטים לא שאפתניים

על פי המעקב של BackType ניתן לדעת בדיוק מי הביא את ההאשטאג הזה לטוויטר: קנדי בשם רוב מקקלום (Rob_McCallum), שהיה הראשון שפרסם, בליל ה-3 בינואר, טוויט עם שם סרט פחות-שאפתני: "סקוט פילגרים נגד החדר", גירסה פחות-שאפתנית של "סקוט פילגרים נגד העולם". הטוויט החלוצי הזה זכה לריטוויט אחד בלבד.

 

בהמשך היום מקקלום פרסם עוד כמה סרטים לא שאפתניים. אחד מבין 345 העוקבים של מקקלום. Adwebbow, המשיך עם כמה טוויטים משלו. ל- Adwebbow יש 91 עוקבים בלבד, אבל אחד מהם התברר כמשמעותי:greghemphill69, שלו יותר מ-3,000 עוקבים. הוא פרסם כמה שמות סרטים משלו, בינהם "כלה אחת לאח אחד" ו"צ'יטי בנג" - וכמה מעוקביו הפיצו את השמועה הלאה. ההאשטאג קיבל תפוצה רצינית כ-15 שעות אחרי הטוויט הראשון בנושא, ומעט לאחר מכן פורסם פוסט בבלוג הפופולרי TechCrunch אודותיו. מעט לאחר מכן הממ הגיע לשיאו - 17 טוויטים בשניה. לאחר מכן הוא התחיל לדעוך, ונעלם מהמפה כמעט לחלוטין כ-27 שעות לאחר מכן.

 

בסך הכל, הטרנד "חי" במשך כשתי יממות, שבמהלכן נשלחו 364 אלף טוויטים מ-81 אלף משתמשים, והם נצפו יותר מ-300 מיליון פעמים.

הסרט החביב על קייטי פרי

שם הסרט הפחות-שאפתני הפופולרי ביותר, מבחינת מספר הריטוויטים, היה "Desperately Seeking Slutzanne" (המקור הוא "Desperately Seeking Susanne", שנקרא בארץ "סוזן סוזן").  מי שהמציא את השם הזה ככל הנראה לא ממש הבין את הבדיחה - אין שום דבר "פחות שאפתני" בו. הוא זכה לפופולריות מסיבה פשוטה אחת - הוא קיבל ריטוויט מקייטי פרי, שלה יותר מ-5 מיליון עוקבים.

 

אז מה למדנו? בעידן טוויטר, תופעה כלל-עולמית יכולה לצמוח, לפרוח ולדעוך בתוך סוף שבוע אחד, לפני שכלי התקשורת המסורתיים - או אפילו מרבית אתרי האינטרנט - יספיקו להתייחס אליה; שאפילו אדם פשוט מהשורה יכול להתחיל כדור שלג שיהפוך לכלל-עולמי; אבל עדיין, כדי להצליח באמת כדאי מאוד להיות סלב, או לפחות שיהיו לך חברים כאלה.