CES: החל עידן הטאבלט?

תערוכת CES שנערכה בימים האחרונים בלאס וגאס סימנה רשמית את תחילת מלחמת הטאבלטים. בסקירת המכשירים המגניבים של התערוכה שהעליתי בסוף השבוע היו רק קומץ מהמכשירים שהוצגו שם, שכולם רוצים דבר אחד: פרוסה מהעוגה ששייכת כרגע בעיקר לאפל, וקצת לסמסונג.

היה קשה להאמין בקונספט

טאבלטים אינם דבר חדש. כבר לפני עשור טען ביל גייטס שהם העתיד. אבל למרות שמיקרוסופט היתה החברה הראשונה שהאמינה באמת במחשבי לוח, היא אף פעם לא הצליחה לגבש את החזון שלה למשהו שאנשים רוצים באמת להשתמש בו. התפיסה של מיקרוסופט את מחשבי לוח היתה פשוטה: חלונות, בלי מקלדת. החברה אמנם עשתה צעדים להפוך את מערכת ההפעלה שלה לנוחה יותר בעבור שימוש במגע, אבל לא הצליחה לפגוע ביעד. לא באמת.

הכישלון של מיקרוסופט היה כזה שרבים - כולל כותב שורות אלה - איבדו אמון בטאבלט כקונספט. זה משהו שקורה הרבה בעולם הטכנולוגיה. רעיון מגיע, אבל הטכנולוגיה לא בשלה, או שאין ממשק או יישום נכון, והוא כושל. אני עדיין זוכר איך לפני שנים מעטות ישבתי בדיון עם מפתחים סלולריים בנוגע לשירותים מבוססי מיקום, והם הסבירו שהם ניסו לעשות את זה לפני עשור ומעלה, ושאין שום דבר מעניין באמת לעשות עם GPS בטלפון מעבר לניווט. כיום, שירותים מבוססי מיקום הם כוח עולה ברור בעולם הסלולר, עם מיליוני משתמשים בפורסקוור, Yelp, ופייסבוק פלייסז.

התגובה הגיעה שנה אחרי האייפד

האייפד היה הפורקסוור של הטאבלטים. בראש ובראשונה, הוא הראה שאם עושים טאבלט טוב, הרי שאנשים יקנו אותו. האם הוא באמת שימושי? תלוי איך אתם מגדירים "שימושי". לא תכתבו באייפד את הספר הבא שלכם, אבל מייל? נראה שכן. ולצרוך מדיה חברתית ואחרת אפשר בו בלי בעיה. שנה אחרי ההכרזה על האייפד, תערוכת CES היתה מקום התגובה האמיתית להשקה. לא התגובה שמיקרוסופט ניסתה להציג לפני שנה, שהיתה - שוב! - מחשבי לוח עם חלונות, כי אם פתרונות שמבוססים על מערכות הפעלה שנבנו למחשבי לוח: אנדרואיד 3.0 של גוגל ו-QNX של RIM עם טאבלט הבלאקברי שלה.

התחזיות בנוגע לעתיד הטאבלטים מגוונות מאד. הם בבירור יגדלו, והם בבירור יתפסו נתח שוק ממחשבים ניידים, אבל עד כמה? במידה רבה, מחשבי לוח פוגעים בבטן הרכה של הלפטופים: הם יקרים יותר ממחשבים נייחים וחלשים מהם, והם פחות ניידים ממחשבי לוח וסלולריים. אבל האם הם טובים מספיק, והאם הם לא יבלבלו את השוק?

גם אם רוב המתחרים יכשלו, הפור נפל

עד כה, אם רציתם מחשב לוח, קניתם אייפד. אם רציתם מחשב לוח ואתם לא אוהבים את אפל, קניתם גלקסי טאב. עכשיו, יש פתאום אופציות. יותר מדי אופציות. מגוון רחב של מוצרים בגודל 7 עד 10 אינץ' שרובם מריצים גרסה זו או אחרת של אנדרואיד. וכל מיני חברות נכנסות לשוק הזה. Vizio, יצרנית הטלויזיות המצליחה בארצות הברית, משיקה טאבלט אנדרואיד שיהיה גם שלט רחוק לטלוויזיות שלה. והיא לא היחידה.

מוטורולה, שייצרה את מכשיר האנדרואיד שהסביר לצרכנים בארצות הברית למה הם רוצים אנדרואיד (Droid המקורי, שהמיילסטון המשווק אצלנו הוא גרסה בינלאומית שלו), ממוקמת לא רע בשוק הזה עם Xoom, טאבלט שהוצג באופן מוגבל בתערוכה, אבל הרשים. סמסונג ממשיכה לשכלל את הטאב. LG הראתה טאבלט משלה על הבמה, אבל לא מעבר לכך. סוני דיברה על טאבלטים עתידיים. נוקיה ודאי חושבת על טאבלט מבוסס מיגו.

משוק שבו היתה מערכת הפעלה אחת לטאבלטים, שהיתה גרועה ולא הצליחה, עברנו תוך שנה לשוק עם טאבלט מצליח אחד, ואינספור מוצרים קיימים ועתידיים שמכוונים לאותו שוק שגודלו לא ידוע. הבטן של המחשבים הניידים רכה, אבל עד כמה? זה לא ברור.

התחושה שלי היא שרבים ממחשבי הלוח האלה הולכים להיכשל נוראות. אבל ברמת המקרו, זה לא משנה. השוק ימצא את הגודל שלו, כפי שהוא תמיד עושה. חברות ימצאו את הנישה שלהן, לפחות אלה שלא יפלו על הפנים. שווה לזכור שב-CES לפני שנה, לא מעט חברות הציגו טאבלטים. ואז אפל הציגה את האייפד, ורוב החברות האלה חזרו למשרד לבנות משהו חדש שיוכל להתחרות, ולא הוציאו כלל את אותם המכשירים. בקרוב  - ככל הנראה - אפל תכריז על האייפד החדש שלה, ואז נראה האם היצרניות כיוונו גבוה מספיק כשהן בנו את הטאבלטים החדשים שלהן, או שמא שוב ימצאו את עצמן בפיגור.

קרדיט

הפוסט פורסם במקור בבלוג "נייד ובדיוני" והוא מובא פה תחת רשיון cc by sa, קריאייטיב קומונס ייחוס-שיתוף זהה