כל הסודות של ויקיליקס

מה עומד מאחורי האתר שמזעזע שוב ושוב את העולם, ואיך זה שאף אחד לא מצליח להשבית אותו?

אתר ויקיליקס
אתר ויקיליקס | צילום: רויטרס

בימים האחרונים, כל כותרת שניה בחדשות מכילה את המילה "ויקיליקס". אתר ההדלפות המפורסם, שזכה לתהודה בינלאומית מוקדם יותר השנה בעקבות חשיפה של מאות אלפי מסמכים אמריקניים מסווגים מהמלחמות באפגניסטן ובעיראק, עושה זאת שוב: מאגר Cablegate מכיל כמאתיים וחמישים אלף תשדורות דיפלומטיות, חלקן מוגבלות ואפילו סודיות, שנשלחו בין שגרירויות ארה"ב ברחבי העולם בין השנים 1966 לתחילת 2010. המסמכים מועלים לאתר עצמו בקצב איטי ביותר (נכון להכנת הכתבה הועלו 291 תשדורות בלבד), אך הועברו מבעוד מועד למערכות עיתונים גדולים ששמחו להפיץ את עיקרי המידע ברבים.

את ההדלפות הקודמות אפשר, אולי, להסביר בתור נסיון עיתונאי אמיץ לחשוף עינויים ופשעי מלחמה. ההדלפה הנוכחית, לעומת זאת, נראית כמו פעולה נקמה בממשלת ארה"ב. השדרים שהופצו עשויים להיות מביכים ואולי אף לחשוף אנשי קשר, חפרפרות וגם - בעקיפין - שיטות הצפנה, אך בינתיים לא נראה שיש בהם משהו שחורג מדרכי הפעולה השגרתיות של כל מדינה בעולם, מאז שהומצא מוסד השגרירות אם לא לפני כן. האם ויקיליקס הפך למדור רכילות? האם השמועה הקונספירטיבית, לפיה ויקיליקס עצמו הפך לכלי בידי הממשל האמריקני, נכונה? או שמדובר רק בתרגיל מחוכם של המודיעין המסכל, שמטרתו לערער את אמינות המסמכים?

ויקיליקס, השנים הראשונות

לאתר, שכידוע חסר כל קשר (פרט לדמיון בשם ובמראה החיצוני) לוויקיפדיה, היסטוריה קצרה אך מפוארת. הוא הוקם בסוף שנת 2006 על ידי קבוצה מסתורית בשם Sunshine Press ופרסם מסמך סודי, שחשף מזימה להתנקש בחיי בכירי ממשל בסומליה. האותנטיות של המסמך, שהגיע כביכול דווקא מסין, לא הוכחה - אך ויקיליקס זכה לחשיפה גדולה.

הדלפות נוספות, שהגיעו בטפטוף איטי מאד בשנים שלאחר מכן, חיזקו את מעמד ויקיליקס כמקור מהימן והביאו, במקביל, לנסיונות הראשונים לסגור אותו. בנק יוליוס בר השוויצרי, לדוגמה, השיג צו משפטי - שבוטל מאוחר יותר - להשבתת הדומיין wikileaks.org, לאחר שהאתר חשף פעילות לא חוקית, לכאורה, של סניף הבנק באיי קיימן. הדלפות נוספות דיווחו על תנאי המעצר במתקן במפרץ גואטנמו, סודות של הכנסיה הסיינטולוגית, תוכן חשבון אימייל של שרה פיילין, מסמכים פרטיים מפלילים בנושא חקר האקלים העולמי ועוד. בעקבות גילויים אלה, אגב, הוזכר האתר כאן בערוץ המחשבים באפריל 2008.

 

מאיפה מגיע המידע?

מרגע שוויקיליקס זכה להכרה כשופר רשמי להדלפות חשובות, וחשוב אולי אף יותר, ככזה שאינו מסגיר את זהות המדליפים, נפתח השער לכל אידאליסט, לוחם חופש או עובד ממורמר בעל גישה למסמכים רגישים. אנשי ויקיליקס, שמסתתרים תחת מעטה אנונימיות (פרט לג'וליאן אסנג', ממקימי האתר והאיש שנחשב למנהלו), אינם צריכים לרדוף אחרי הסקופים: הידיעות רודפות אחריהם. העבודה שנותרה להם היא "רק" אימות של המסמכים והמידע, והעלאתו לשרתים שלהם בצורה מסודרת.

מאיפה מגיע הכסף?

לדברי אסנג', כל העובדים בוויקיליקס - חמשת הקבועים ומאות המסייעים - אינם מקבלים כל שכר עבור עבודתם. עם זאת, אחזקת אתר עם תעבורה אדירה שכזו, הבירוקרטיה של ניהול הכספים בצורה אנונימית, פרוצדורות משפטיות ועוד אינם בחינם. חלק קטן מהכסף מגיע מתרומות מקוונות, וחלקו הגדול מתרומות ישירות של אנשים פרטיים. ויקיליקס אינו מקבל, כך לפחות נטען, תרומות ממוסדות או מגופים ממשלתיים. אנשי מקצוע מסוימים תורמים בדרכים שאינן כלכליות, כגון בייעוץ משפטי.

 

לאחרונה(?) מצא האתר מקור הכנסה נוסף: מכירה מוקדמת של המסמכים המבוקשים למערכות עיתונים גדולות. בכך הופך ויקיליקס לסוכנות ידיעות לכל דבר, והאינטרס של מדליפים לפנות דווקא אליו ולא לסוכנות ידיעות אחרת הוא פחות אידאולוגי, וכרוך יותר במוניטין ובהבטחה לחשאיות.

 

איך ייתכן שלא סוגרים אותו?

החוק השבדי מגן בקנאות על העיתונות ועל חסיון המקורות, ומכיוון שהחברה שמארחת את האתר היא שבדית וגם השרתים ממוקמים שם (ככל הנראה), אין עילה חוקית לפעול נגד ויקיליקס. המדינות והגופים שמרגישים נפגעים מהחשיפות יכולים, לכל היותר, לבקש טובה מהרשויות השבדיות, אלא שהסכמה מצדן תהיה בלתי חוקתית - דבר שכל מדינה מתוקנת תסרב לעשות.

איך ייתכן שלא מפילים אותו?

העובדה שהאתר עדיין פעיל, לאחר שהצליח להרגיז מאד את ממשלת ארצות הברית, היא לא פחות ממדהימה, והיא אולי הנקודה החזקה ביותר בתאורית הקונספירציה שהוזכרה. קשה להאמין שמומחי המחשבים (או סוכני השטח) הגדולים ביותר של סוכנויות הבטחון האמריקניות לא יצליחו להגיע לשרתים של האתר ולמחוק את המידע שבהם, או לשבש את פעולתו בצורה הרסנית אחרת. ייתכן שאיכשהו, עם קונספירציה או בלעדיה, האינטרס שלהם לעשות זאת (ולהסתכן בהסתבכות עם שבדיה) עדיין אינו חזק מספיק.

 

מצד שני, ויקיליקס אינו אתר רגיל. לדברי ויקיפדיה, החברה המארחת היא PRQ השבדית - מעין "בנק שוויצרי" של אתרי האינטרנט: הם אינם שואלים שאלות, אינם שומרים רישומים מסודרים, ולטענתם מגינים בחירוף נפש על הפרטיות והפעילות של לקוחותיהם - כל עוד אלה משלמים ואינם עוסקים בספאם, בהתקפות מקוונות או בתכנים לא חוקיים בעליל (נקודה רגישה מעט בהקשר של ויקיליקס), וכל עוד בית המשפט השבדי לא מורה להם אחרת. הדומיין עצמו, אגב, רשום על שם חברה מקליפורניה.

השרתים הפיזיים של ויקיליקס שייכים לו עצמו, והם נתרמו לאתר ומתוחזקים על ידי "מפלגת הפיראטים" השבדית, שלאנשיה מן הסתם נסיון רב בפריצות לשרתים ובהתגוננות מפניהן. חלק מהשרתים מאוחסנים במתקן ששימש בתקופת המלחמה הקרה כמקלט אטומי עבור אנשי נאט"ו. במילים אחרות, גם התקפה פיזית על ויקיליקס היא אתגר לא פשוט.

למרות כל זאת, בתקופה האחרונה הופל ויקיליקס זמנית בהתקפות מניעת שירות (DoS), שאינן פוגעות בחומרים שבאתר. אסנג' עצמו נמצא תחת התקפה, וכעת הוא מבוקש - בצדק או שלא בצדק - על ידי האינטרפול באשמת אונס. גם אם ייתפס ויובא לדין, לא בטוח שהדבר יפריע לפעולת האתר. עם זאת, אם ויקיליקס ימשיך לעסוק במידע סנסציוני וחסר חשיבות מבחינת זכויות אדם, ייתכן שלאף אחד כבר לא יהיה אכפת.