קינקט: בכל זאת מהפכה

כשהוכרז על הקינקט, המערכת החדשה של מיקרוסופט, הגיימרים המושבעים עיקמו את האף. בדיוק מה שאנחנו צריכים, הם אמרו, עוד משחקים קזואליים לאמהות ואחים קטנים שיקפצו מול המסך. כאילו שה-Wii לא היה מספיק. הגם את, מיקרוסופט? האם העם היהודי לא סבל מספיק?

העם, מצד שני (לאו דווקא היהודי) הגיב בקניה מאסיבית של המכשיר החדש. עולם כמנהגו נוהג. ושני הצדדים, כך נראה, פספסו את החשיבות האמיתית של הקינקט.

הקינקט, אם לא שמעתם עליו, הוא תוסף לאקס-בוקס שמאפשר לשחק ללא כל סוג של שלט רחוק או בקר: תנועות הגוף שאתם מבצעים מולו הן השליטה. בכך הוא לוקח צעד אחד רחוק יותר את הנינטנדו ווי, שבו האינטראקציה נעשית בעזרת ניפוף של בקרים מיוחדים מול המכשיר. המשחקים לקינקט, לפחות בינתיים, הם בדיוק מה שהייתם מצפים: עוד אוסף של משחקי ספורט שבו אתם מטילים כדורי באולינג דמיוניים או יורים בחץ וקשת דמיוניים; עוד משחק ריקוד שבו אתם מתבקשים לקפוץ באופן מטופש מול הטלויזיה.

למי אכפת ממשחקים?

אבל ההדגמות המעניינות יותר של טכנולוגית הקינקט לא הגיעו מהמשחקים, אלא מכל השאר: ברגע שהקינקט נפרץ - מה שקרה כמעט מיד - דומה שכל האקרי העולם לקחו על עצמם לקחת את המכשיר ולעשות איתו דברים מגניבים. ולמה לא, בעצם? הקינקט מבוסס על הטכנולוגיה של שתי חברות ישראליות - Primesense ו-3DV, שלא ייעדו את הטכנולוגיה דווקא למשחקים. פריצת הדרך הטכנולוגית שלו רלוונטית לשפע של תחומים אחרים. הדרך הטובה ביותר לגלות איך בעצם אפשר לנצל אותה היא לתת לכל העולם להשתולל ולהביא רעיונות - וזה בדיוק מה שקרה עכשיו.

הקינקט הוא לא אביזר הגיימינג הראשון שמשתמש במצלמה, ומאפשר לאנשים "לשחק" עם כל הגוף. אפילו לפלייסטיישן 2, מדור הקונסולות הקודם, היה ה-Eye Toy. אבל האופן שבו עובד הקינקט הופך אותו ליותר מסתם מצלמה.

איך זה עובד: לראות לעומק

הקינקט מורכב בעצם משתי מצלמות: אחת מהן - מצלמה רגילה שקולטת אור, והשניה - "מצלמת עומק". באמצעות "יריה"מתמדת של קרני אור אינהפרה-אדומות, המכשיר יכול לאמוד את המרחק בינו לבין כל נקודה במרחב לפניו. התוצאה היא "תמונת עומק", שאותה אפשר להציג כתמונה בגווני אפור, שבה כל פיקסל בהיר מייצג נקודה קרובה, ופיקסל כהה - נקודה רחוקה. כך המכשיר בונה לעצמו, למעשה, תמונה תלת-מימדית פשוטה של החלל שלפניו.

למה זה כל כך משמעותי? ללמד את המחשב "לראות", באמצעות מצלמה, זה קל מאוד. ללמד אותו להבין את מה שהוא רואה - קשה הרבה יותר. הוא רואה אתכם, ורואה את הקיר שמאחוריכם ואת החתול, אבל אין לו מושג איפה אתם נגמרים והקיר מתחיל. תמונת העומק פותרת את הבעיה: פתאום ברור מאוד למה אתם לא דומים בכלל לקיר - הרי הוא נמצא כמה מטרים טובים מאחוריכם. כשהמחשב יודע להתעלם מהסחות דעת כמו צבעים, תאורה וצל, קל לו הרבה יותר לזהות צורות. בן-אדם הוא מה שנראה כמו בן-אדם; יד היא מה שנראה כמו יד.

הסרטון הזה משלב את תמונת-העומק עם הצילום ה"רגיל", ומדגים את התמונה התלת-מימדית שהקינקט יוצר.

 אז מה אפשר לעשות עם זה? נדמה שהדבר הראשון שקפץ לכולם לראש - חוץ ממשחקי ריקוד וחרבות אור - היה "דו"ח מיוחד" (Minority Report, באנגלית). הסרט שבו טום קרוז משתמש בממשק אל-מגע, ומאז פחות או יותר כל ממשק חדש וחדשני מתואר כ"כמו במיינוריטי ריפורט". הקינקט מאפשר לעשות את זה באמת: לשלוט במחשב בלי לגעת בכלום - רק באמצעות תנועות יד באוויר.

כן, מגניב, אבל מה אם נראה לכם מגוחך מדי לנופף באצבעות באוויר? מעדיפים את מסכי המגע הישנים והטובים? לא נורא: כשהקינקט מסתכל, כל מסך טלויזיה או מחשב רגיל למסך מגע.

מצלמת העומק היא שימושית להפליא עבור רובוטים; היכולת לדעת מה המרחק מכל עצם היא, כמובן, יעילה מאוד למניעת התנגשויות, והרובוט הקטן שבסרטון עושה עבודה מהירה ומרשימה בבניית "מפה" תלת-מימדית של הבית כולו.

כל אלה הם יישומים מאולתרים שפורסמו רק בשבועות האחרונים (ואוגדו על ידי kinecthacks.net). וזאת, כמובן, רק ההתחלה. כשחברות מסחריות ילמדו לנצל את היכולת של הקינקט לתועלתם, וכאשר מכשירים ייעודיים שפועלים באופן דומה אך מדויק יותר יגיעו, השימוש במכשיר עשוי להפוך לנפוץ הרבה יותר. בדרך, בוודאי יימצאו לו הרבה שימושים נוספים (מוזר, למשל, שאף אחד עוד לא השתמש בו כאמצעי אבטחה).

הקינקט הוא לא מהפכה בתחום המשחקים - אבל למרות הכל, הוא עוד עשוי להיות מהפכה בתחומים אחרים.