מי שמאמין: כך מצלמים קליפ תלת ממד

סגווי במקום "זמן קליע", אייל גולן ומצלמת תלת ממד אחת: ראיון עם במאי קליפ התלת-מימד הראשון בארץ

תאור
תאור | צילום: יח"צ

אם "מי שמאמין לא מפחד את האמונה לאבד..." וכו' יצא לכם כבר מהאזניים, יש לנו חדשות רעות בשבילכם: אתם הולכים לשמוע אותו עוד הרבה. השיר של אייל גולן, שהפך להמנון נצחונות ספורט, נבחר ללוות את נבחרת ישראל בכדורגל במשחקי המוקדמות לקראת יורו 2012 - בתקווה שתהיה סיבה טובה לשיר אותו בסיום סבב המשחקים. במיטב המסורת של "Wave Your Flag", ההמנון הלא רשמי של משחקי המונדיאל, צולם לו גם קליפ בכיכובם של איל גולן ושחקני הנבחרת. לקליפ, שצולם באיצטדיון רמת גן, יש עוד ייחוד משמעותי - זהו קליפ התלת-מימד הראשון שצולם בארץ.

התלת-מימד הוא בלי ספק הטרנד החם ביותר בטכנולוגית הבידור בעולם: סרטי תלת-ממד (ובראשם "אווטאר", הסרט המצליח בכל הזמנים) מככבים באופן קבוע בראש רשימת שוברי הקופות, ומסכי תלת-מימד - בלוויית סרטים ומשחקים המתאימים לפורמט - הולכים ופולשים גם לסלון. אלא שבארץ כמעט שלא קיימים תכנים מקוריים בתלת-מימד. הקליפ, שהופק בשיתוף חברת פנסוניק, נועד לתקן במעט את המצב.

 

את הקליפ ביים סיון מגזניק, במאי טלויזיה ותיק שעבד בתכניות אולפן כמו "פספוסים", "יצפאן", "אורלי וגיא בע"מ", "מצב האומה" ואחרות. החידוש הטכנולוגי, הוא מספר, הוא מה שמשך אותו לקליפ. "כל מה שחדשני - אני קופץ עליו. אני מת על גאדג'טים" הוא אומר, ומציג לראיה את האייפון 4 החדש והמבריק שלו. "אני עושה אולי קליפ אחד בשנה, אז זה חייב להיות משהו שמעניין אותי במיוחד: או שזה שיר שאני נורא אוהב, או פרוייקט כמו זה, שהוא מאוד חדשני מבחינה טכנולוגית".

 

במה העבודה על צילום בתלת-מימד שונה מצילום רגיל?

 

"בהכל! כל דרך המחשבה משתנה. לפני צילומי הקליפ עצמו עשינו ניסויים, כדי שלא נצטרך להתגלח על הקליפ עצמו, וגילינו שהתלת-מימד משנה את האופן שבו אתה חושב על פוקוס, עומק שדה, תאורה... כדי שלתלת-מימד תהיה משמעות צריך שיהיו כל הזמן כמה אלמנטים בתמונה, במרחקים שונים מהמצלמה. אם בצילום רגיל, כדי ליצור הרגשת עומק צריך עומק שדה קטן - אובייקט אחד נמצא בפוקוס, ומה שלפניו ומאחוריו מטושטש - כאן צריך לעשות בדיוק ההיפך, אתה מחפש עומק שדה גדול ככל האפשר. זה גם אומר שצריך תאורה הרבה יותר חזקה".

 

"פרטים שבצילום רגיל היה קשה לשים לב אליהם פתאום בולטים לעין בתלת-מימד. למשל, באחד הצילומים בקליפ רואים קהל ביציע, ובקדמת התמונה חלק מהשער, והמצלמה הקטנה שמותקנת עליו. בצילום דו-מימד, היא היתה נבלעת בתוך הפרטים בקהל, ואף אחד לא היה שם לב אליה; בתלת-מימד, המצלמה הקטנה הזאת 'מרחפת' הרבה לפני שאר התמונה, ופתאום אי אפשר להתעלם ממנה. צריך לחשוב כל הזמן על דרכים מעניינות לנצל את זה: למשל, בצילום שעשינו דרך הרשת - אתה מרגיש שהרשת נמצאת לך ממש מול הפנים. זה נראה מדהים. גם דברים כמו קונפטי נראים מעולה. גם העריכה חייבת להיות שונה בתלת-מימד: חייבים לתת לעין כמה שניות להתרגל ולהבין את התמונה. אי אפש לעשות קאטים מהירים מדי".

נראה שכדורגל הולך טוב עם תלת מימד: גם שידורי התלת-מימד המסחריים הראשונים היו מהמונדיאל.

 

"כן, כדורגל נראה מצוין בתלת-מימד. בצילומים מלמעלה אמנם לא רואים הרבה, אבל הצילומים מגובה המגרש הם אידיאליים בשביל זה: המשטח הגדול, ואנשים שנמצאים במרחקים שונים. הטווח האידיאלי של מצלמת תלת-מימד כמו שלנו הוא בין 3 ל-15 מטר. זה לא מוצלח במיוחד לצילומי קלוז-אפ או לצילומי נוף, אבל לכדורגל זה מעולה".

בקליפ משתתפים המאמן לואיס פרננדס והשופט הבינלאומי אלון יפת, וגם איל גולן עצמו, שחקן כדורגל מקצועי בעברו. אבל הכוכבת האמיתית של הקליפ - לגבי חובבי טכנולוגיה, לפחות - לא ממש נראית בו: זאת מצלמת התלת-מימד של פנסוניק שבעזרתה הוא צולם. היא לא גדולה, שוקלת כ-3 ק"ג, ועולה כ-20 אלף דולר. בפרופיל, היא נראית כמו מצלמת וידאו דיגיטלי מקצועית רגילה; רק במבט מקדימה אפשר לראות שבמקום שבו לרוב המצלמות יש עדשה אחת, לה יש שתיים, זו לצד זו. המבט של זוג ה"עיניים" מזכיר את הרובוט וול-E.

 

"הפקות ענק כמו 'אווטאר' מצולמות במתקן גדול שכולל שתי מצלמות נפרדות", מסביר מגזניק. "זה מתקן ענק וכבד שקשה להניע, והתיאום בין המצלמות הוא תהליך מסובך שלוקח הרבה זמן. המצלמה הקטנה יחסית הזאת, שאפשר להחזיק ביד אחת, מאפשרת לנו לשלב שוטים מבוימים ומוקפדים, עם צילומים כמעט דוקומנטריים".

למרות הצניעות היחסית, המצלמה הזאת לא טיפשה. מגזניק מסביר שבנוסף לפרמטרים הרגילים שבהם ניתן לשלוט בכל מצלמה - פוקוס, רמת חשיפה וכדומה - במצלמה הזאת ניתן לשלוט גם על רמת ה"עומק" שמצולם בכל רגע, באמצעות שינוי הזוית של שתי העדשות זו ביחס לזו. "ככל שה'עיניים' רחוקות יותר, האלמנטים בתמונה נראים קרובים יותר. לפני כל תמונה צריך להחליט איזה אפקט אנחנו מנסים ליצור, ולאיזה 'עומק תמונה' אנחנו מכוונים. אם מכוונים רחוק מדי, יש אמנם עומק בתמונה, אבל כל האנשים נראים כמו בובות קרטון שטוחות".

 

תאור
תאור | צילום: יח"צ

עוד פתרון ישראלי פשוט יחסית נמצא לצילום "זמן הקליע" בסרט - האפקט שבו השחקנים נראים  קפואים בזמן באמצע התנועה, בזמן בעוד המצלמה נעה מסביבם. בסרטים כמו "מטריקס", שפרסם את האפקט, זה נעשה במתקן שבו עשרות מצלמות שפעלו בו-זמנית. במקרה הזה נמצא פתרון פשוט יותר - שחקני הנבחרת פשוט עמדו קפואים במקום בפוזות שמחקות תנועת ריצה, בעוד הצלם הסתובב מסביבם על סגוויי.

 

הבעיה העיקרית היא שהחדשנות הטכנולוגית המרגשת הזאת לא זמינה לרוב האוכלוסיה. כיום נדמה שיש בארץ יותר מסכי קולנוע שמציגים תלת-מימד מאשר טלויזיות תלת-מימד ששוכנות בבתים פרטיים. נראה שאת הקליפ תוכלו לראות רץ בלופ אינסופי במסכי תלת-מימד בחנויות מכשירי חשמל. בהמשך, מגזניק מאמין שהתלת-מימד יהפוך לנפוץ יותר גם במכשירים ביתיים. ומי שמאמין, כידוע, לא מפחד.