מי צריך את.קו.איל?

בשבוע האחרון התחוללה מיני-מלחמה ברשת העברית. על הפרק: שמות דומיין בעברית. איגוד האינטרנט הישראלי הכריז על פתיחת הרשמה מוקדמת של שמות מתחם (דומיינים) בעברית. כלומר, במקום Something.co.il, אפשר יהיה לרשום בשורת הכתובת, בשפת הקודש, co.il.משהו . זה עדיין לא עובד; כיום הם מבטיחים לאפשר רק "לתפוס מקום" (וגם זה, רק לחברות מסחריות וארגונים). רק בשלב מאוחר יותר העסק באמת יתחיל לעבוד, ואפשר יהיה להתחיל להשתמש בדומיינים האלה.

ההכרזה הזאת הרגיזה את חברת הרישום הישראלית Domainthenet (שהאמת, אם יש מישהו שזקוק לשם דומיין בעברית, ובאותה הזדמנות לשם בעברית, זאת היא). לטענת החברה, לאיגוד האינטרנט אין זכות לרשום דומיינים כאלה כיוון שאף אחד לא החליט שהוא זה שינהל אותם. לטענתם ההכרזה היא מחטף שמטרתו לקבוע עובדות בשטח לקראת התחלת הפעלת הדומיינים בעברית. משרד התקשורת עצמו הודיע היום שאכן לא התקבלה עדיין החלטה בנושא מי ינהל את המתחמים בעברית. כל הסכסוך הזה בוודאי מאוד הפתיע אנשים שגלשו לאחרונה באתר של Domainthenet וחברות רישום אחרות, שבהם נמכרים דומיינים בעברית (עם הסיומות .קום, .נט ו-.ארג) כבר שנים. הדומיינים האלה אינם מוכרים על ידי ארגון האינטרנט הבינלאומי ולכן אפשר להשתמש בהם רק מספקיות הרשת הגדולות בארץ - שזה ממש לא מספיק; אף אחד לא רוצה לגור בכתובת שקיימת רק חלק מהזמן.

דומיינים בעברית: לא נח, לא אינטואיטיבי ולא בעברית

לאף אחד מכל אלה אין תשובה לשאלה אחת: מי צריך כתובות דומיין בעברית? בשלב הראשון, במקום כתובת כגון www.nana10.co.il, ניתן יהיה לכתוב משהו כמו  co.il.נענע10.www . אלא שאין שום סיבה בעולם שמישהו ירצה לעשות את זה. התאוריה מאחורי העברית ברורה: אנחנו ישראלים, עברית היא שפת האם שלנו ויותר נח ופשוט לנו להשתמש בעברית מאשר באנגלית. אבל קוראים חדי אבחנה ובעלי עיניים תקינות בוודאי שמו לב לכך ש-"co.il.נענע10.www" זה לא בעברית. זה אוסף תוים שכולל עברית ואנגלית. הכתובת הזאת לא מפשטת את העניינים בכלל, אלא בדיוק להיפך: היא מצריכה מעבר מאנגלית לעברית וחזרה באמצע השורה, וכל מי שניסה אי פעם לשלב תוים אנגליים בצ'ט או במסמך ולהשאיר את כל הנקודות במקום הנכון יודע ששילובים כאלה נוטים להסתבך.

אבל זאת רק ההתחלה, מבטיחים לנו: המהלך הזה הוא רק צעד ראשון לקראת כתובות כמו www.נענע10.ישראל . את ה-WWW ממילא אף אחד כבר לא מקליד, כך שבפועל זאת כתובת שהיא כולה על טהרת העברית. זה כבר יותר הגיוני, ועדיין מיותר כמעט באותה המידה.

שקיעת הדומיין

כי האמת היא שדומיינים זה כבר לא דבר חשוב כמו פעם. כשהאינטרנט רק חדרה לתודעת הציבור, שם דומיין קליט היה הכל. תעשיית המסחר בדומיינים גילגלה מיליונים: מי שהיה לו מספיק חזון ומזל לקנות דומיין כלשהו בזול, מכר אותו לפעמים ברווחים עצומים. חברות רבות קנו מאות דומיינים פוטנציאליים רק כדי "לחנות" שם ולמכור אותם למרבה במחיר. דומיינים גנריים כמו pizza.com או cars.com נמכרו במיליונים (שלא להזכיר את המאבק בן השנים על הכתובת sex.com).

אבל כל זה עבר: אחרי התפוצצות הבועה התגלה שאף אחד לא מקליד בשורת הכתובת את מה שהוא מחפש בתוספת "דוט קום", כך שדומיינים "יוקרתיים" כמו 24hoursnews.com או verysexygirls.com אינם באמת שווים שום דבר. מי שמחפש חדשות יודע לאיית "CNN". זה לא כל כך מסובך. מעבר לכך, אף אחד לא טורח לנסות לזכור שמות דומיין: כשאתה מחפש שם של חברה מסוימת אתה פשוט כותב את השם - באנגלית, בעברית, לא משנה - בגוגל. בשנים האחרונות אפילו בפרסומות החברות כבר נוטות לוותר על הקראת שם הדומיין, ופשוט אומרות "הקלידו בגוגל" או "חפשו אותנו בפייסבוק".

דפדפן אאוט, אפליקציה אין

סיבה נוספת ששורת הכתובת בדפדפן כבר לא חשובה כמו בעבר היא שהדפדפן עצמו הוא כבר לא מה שהיה פעם. באינטרנט הסלולרי - שהולך והופך לחלק משמעותי מהגלישה ברשת בכלל - שם המשחק הוא אפליקציות. יש אפליקצית יוטיוב ואפליקצית ניו יורק טיימס ואפליקציית פייסבוק; אפשר אמנם להכנס לדפדפן ולהקליד שם את כתובת האתר, אבל פשוט יותר להוריד בחינם את האפליקציה של האתר ולקבל חווית גלישה משודרגת.

התוצאה של כל אלה היא שיש אנשים רבים שניתן להגדיר כמשתמשי אינטרנט כבדים, שבשנה האחרונה לא הקלידו אפילו אות אחת בשורת הכתובת של הדפדפן, ואם השורה הזאת היתה נעלמת, הם לא היו מרגישים בחסרונה. ואם כבר קורה המקרה וניגשים לשם כדי להקליד משהו בכל זאת, כולם יודעים הרי שכתובת אינטרנט זה דבר שנכתב באנגלית ונגמר ב-.com או ב-.co.il; הוספת האפשרות להקליד גם בעברית רק תבלבל.

מי בכל זאת צריך את זה?

בכל זאת, יהיו כאלה שירוויחו מהפעלת הדומיינים העבריים. הראשונות יהיו, כמובן, חברות רישום הדומיינים. חברות רבות בוודאי ישתכנעו שדומיין בעברית, אם לא יועיל, בוודאי לא יזיק, ויהיו מוכנות להשקיע כמה שקלים ברישום דומיינים כאלה; הרשמיות יעשו רווח נאה גם במקרה הסביר שהכתובות האלה ירבצו אחר כך ברשימת הדומיינים כאבן שאין לה מקליקין, ואף אחד לא יטרח להשתמש בהן. המרוויחים האחרים יהיו עורכי הדין, שבוודאי יעסקו שנים בשאלות כגון האם מותר לי כאדם פרטי לרשום את הדומיין "com.פייסבוק" - כי אחרי הכל, הסימן המסחרי הרשום של החברה הוא באנגלית, ולא בעברית.