ג'ני ואני: למה קנינו את זה

רוב הסיכויים שאם יש לכם פייסבוק, אתם כבר מכירים את "ג'ני". היא בטח מילאה לכם את הקיר ביממה האחרונה. אם במקרה אתם האחרונים שלא שמעו עליה, הסיפור הוא כזה: אישה צעירה שעבדה בחברת ברוקרים החליטה להתפטר, ועשתה את זה באמצעות מייל של סדרת תמונות ששלחה לכל עובדי החברה. היא אומרת שתתגעגע לכולם, חוץ מאחד: ספנסר. והיא דואגת לכך שספנסר יתבייש להראות את הפרצוף שלו במשרד מאותו יום והלאה.

את התמונות פרסם TheChive.com, אתר לענייני כל מיני דברים: אחד מאותם בלוגים שמפרסמים תמונות מצחיקות, סרטונים או כוסיות בביקיני בתקווה שמשהו מכל זה יהפוך לויראלי והם יעשו הרבה כסף על פרסומות. לפי התיאור שמופיע לצד התמונות, אנשי האתר קיבלו את המייל ובו התמונות בפורוורד מאחד מעובדי החברה שבה עבדה הבחורה, שאותה הם כינו "ג'ני". עוד הם טענו שהם מנסים ליצור קשר עם "ג'ני" כדי לפרסם מידע נוסף עליה.

הפוסט הזה הפך לויראלי במהירות מסחררת. אם פעם היה לוקח לאנשים כמו "ג'ני" שבועות להפוך לגיבורי תרבות, במקרה הזה זה קרה תוך שעות בודדות. בפוסט עצמו בבלוג המקורי שבו פורסם נכתבו (נכון לרגע זה) 2,566 תגובות. הוא קיבל לא פחות מ-300 אלף "לייקים". הוא שותף אינספור פעמים, ולבחורה האלמונית נוצרו קבוצות מעריצים בפייסבוק, כולל קבוצה שמנסה לגייס מיליון מעריצים כדי לגרום לג'ני להופיע בפלייבוי. תכניות טלויזיה, בהן ג'יי לנו, רוצות לראיין אותה, כך נטען.

לא קשה לבצע ניתוח פסיכולוגי של ההמונים ולהבין למה הפוסט הזה הפך לכל-כך ויראלי. כמעט אין מי שלא עובד, או עבד פעם, בעבודה מעצבנת עם איזה בוס מטומטם, וכל אחד חלם פעם להתפטר באופן שישאיר חותם. וכמובן, העובדה ש"ג'ני" נראית לא רע בכלל בוודאי לא הפריעה להפצת הסיפור. זה סיפור מעולה. והוא גם בדוי לחלוטין.

כבר מהרגע הראשון רבים פקפקו באמינות הסיפור. הוא נראה טוב מכדי להיות אמיתי: ג'ני נראית טוב מדי, התמונות חסרות פרטים כלשהם שיזהו את מקום עבודתה, ואין דבר קל יותר מלזייף סיפור כזה. למרות זאת, הרבה אמצעי תקשורת פשוט העבירו את הסיפור הלאה בלי לחשוב עליו באופן ביקורתי בכלל, היו גם צדיקים בסדום. ב-All Things Digital חשפו את העובדה ששני האחים שעומדים מאחורי Thechive.com, ג'ון ולאו רסיג, התפרסמו בעבר - באתרים אחרים - בזכות שורה של מתיחות-רשת (בניסוח החיובי; ניסוח אחר יהיה "ידיעות שקריות אך עתירות רייטינג"). בין השאר, הם המציאו את צילום המסך של האייפון המעיד כביכול על נערה שסימסה לאבא שלה בטעות על כך שהרגע חוותה את הפעם הראשונה שלה על החוף.

ברגע שבוחנים את הסיפור בהנחה שמדובר בהונאה פוטנציאלית, רואים עד כמה הכל היה מחושב היטב כדי להשיג אפקט מקסימלי. שום דבר בסיפור הזה לא היה רעיון מקורי באמת: הרשת מלאה בסיפורים - אמיתיים או בדויים - על אנשים שהתפטרו מעבודתם באופן מרשים. הקטע של העברת מסר באמצעות סדרה של תמונות שבכל אחד מהם ה"גיבור" מחזיק לוח מחיק עם הודעה כתובה אחרת גנוב ככל הנראה מסדרת תמונות "תודה שמצאת את המצלמה שלי". האיזכור של TechCrunch רחוק מלהיות מקרי, הוא נועד לפתות את הבלוג הנחשב להזכיר את הסיפור (מלכודת שהבלוג נפל בה כמו גדול). והתמונה המלאה של "ג'ני" בגופיה ומכנסונים קצרצרים... לא צריך להיות גאון כדי לנחש איך זה ישיג רייטינג.

במהרה נמצא מי שיעשה את כל העבודה הבלשית ויכריז חד משמעית: "ג'ני" היא מתיחה. TechCrunch, אולי בניסיון לכפר על הפאדיחה, טרחו והקדישו להפרכה פוסט מלא. שמה האמיתי של "ג'ני" היא אליס פורטרפילד, והיא מעולם לא עבדה בשום חברת ברוקרים: היא שחקנית מתחילה שנענתה למודעה שפרסמו האחים רסיג. מדבריה ב-TechCrunch משתמע שהיא הצטלמה עם לוח ריק, ואת הטקסטים שעליו הוסיפו בעלי האתר בעריכה מאוחר יותר.

פורטרפילד לא שיערה שסשן הצילומים שלה יהפוך אותה לסלבריטי, אבל אין לה מה להתלונן: דבר כזה יכול לעשות נפלאות לקריירה שלה. גם האחים רסיג הרוויחו לא מעט: האתר הלא-מפורסם שלהם הגיע אתמול למיליוני כניסות, מה שבוודאי הביא להם גם הכנסות לא מעטות מהמודעות שבו. השאלה היא האם צריך לכעוס עליהם בגלל זה. האם האחים רסיג הם רמאים או בדרנים? מעניין היה לראות את התגובות לחשיפה על כך שהסיפור הוא מתיחה: היו כאלה שהתאכזבו קשות, אם לא נעלבו ממש. לסיפור כזה אין שום ערך אם הוא לא אמיתי, והפרסום שלו לא היה יותר משקר לצרכי רווח. מנגד יש את אלה שאומרים שלגמרי לא משנה אם הסיפור אמיתי או לא, משנה שהוא מצחיק ומשעשע - והעובדה שהוא דיבר לליבם של כל כך הרבה אנשים מוכיחה שהוא משעשע. גם "הארי פוטר" אינו סיפור אמיתי, ואף אחד לא קורא לג'יי. קיי. רולינג רמאית בגלל זה.

ויש גירסה שלישית, שאומרת: מי שמאמין למה שהוא קורא באינטרנט - מגיע לו.