העתיד הוא מבוסס מיקום

שירותים מבוססי מיקום נמצאים כעת רק בתחילת דרכם. על המהפכה הטכנולוגית שטרם הגיעה אל שיאה

תל אביב עם מטרה
תל אביב עם מטרה | צילום: flickr, cc-by, cliff1066, עיבוד תמונה

פתיחה

מהפכה שקטה של שירותים מבוססי מיקום צוברת בשנים האחרונות עוד ועוד תאוצה. מלווים ברוח גבית של מכשירי סלולר מתקדמים ובטכנולוגיית מיקום זולה ומתחדשת, שירותים מבוססי מיקום נמצאים כעת רק בתחילתה של דרך חדשה ואולי מסעירה.

רקע

כרגע מובילת הטרנד היא פורסקוור, רשת חברתית מבוססת מיקום המאפשרת לצבור נקודות ושלל עיטורים על סמך מספר הפעמים בהם החתמתם כניסה במקום מסוים. אלא שפורסקוור, על אף היותה משחק תחרותי וממכר, אינה מצליחה להוביל מהפכה של ממש. היא בסיסית מידי, ממוקדת מידי ותכלית השימוש בשירותי המיקום שבבסיסה מספק לכל היותר הנאה המגיעה לכדי מיצוי מהיר.

 

פורסקוור ודומיה מהווים רק ז'אנר אחד מיני רבים שהתפתחו להם בשנים האחרונות ועושים שימוש בטכנולוגיית המיקום. אפליקציות נוספות המעניקות תכנים לפי מיקום או כאלה העושות שימוש במציאות מורחבת על מנת להעשיר את הסביבה שלנו בפרטים רלוונטים גם הן חלק מהמגמה הפורחת.

 

כניסתם של הסמארטפונים אל חיינו, הטמעת רכיבי ה-GPS במגוון מכשירים והורדת המחיר המלווה את הטכנולוגיה נמצאים בבסיס הפופולאריות המניעה את שירותי המיקום. שילובה הנכון של טכנולוגיית המיקום יחד עם אפליקציות המעניקות מענה לפונקציות נדרשות טרם הגיעה לכדי מיצוי. הפורמולה המנצחת מחכה למי שיידע לעשות את השילוב הנכון ובכך עשוי לגרוף את כל הקופה.

 

נתונים שפירסם לא מכבר מכון המחקר גרטנר מלמדים כי בשנת 2009 הכפיל שוק אפליקציות המיקום את נפחו וכי בשנה הקרובה צפויה המגמה להתחזק.

גאווה אירופאית

אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים ביותר של שירותים מבוססי מיקום הוא גריינדר. אפליקצייה זו, שנחשבת לפופולארית במיוחד במדינות מערב אירופה ובארה"ב החלה את דרכה באמצע שנת 2009 וכוללת נכון לעתה קרוב לחצי מיליון משתמשים פעילים. בהתחשב בעובדה שהאפליקצייה פונה לקהל יעד מסויים, מדובר בכמות משתמשים בלתי מבוטלת.

 

גריינדר היא אפליקציית הכרויות לקהילה הגאה המאפשרת לאתר משתמשים קרובים וליצור אינטרקציה בסיסית ונוחה איתם באמצעות החלפת תמונות, מלל והעברת אינדיקציה למיקום המדויק של המשתמש.

 

האפליקצייה מכילה ממשק משתמש נוח במיוחד הכולל אייקונים של תמונות האנשים הנמצאים בקרבת מקום. לצד כל אחת מהתמונות מופיע המרחק הקיים בין המשתמש לבין המכשיר המחובר כשלחיצה עליהן חושפת את פרופיל המשתמש של האדם המחובר לשירות.

 

האפליקצייה זמינה על מגוון פלטפורמות מובילות, בינהן האייפון ואנדרואיד וזכתה לסיקורים נרחבים ברשתות התקשורת הבינלאומיות. במובן זה מהווה גריינדר מענה לצורך שמצא פתרון באמצעות שירות מבוסס מיקום.

מישהו רוצה לשחק איתי?

שירותים מבוססי מיקום שהם גם משחקים וירטואלים לא קשה לאתר, פורסקוור, MyTown ו-GoWalla הם רק חלק מהז'אנר הפופולארי. אלא שלצד המשחקים הוירטואלים ישנו קונספט הולך ומתפתח המבקש ליצור קשר בין שחקנים פוטנציאלים הנמצאים בקרבת מקום ולאפשר להם להתגבש על מנת לשחק יחד.

 

אחד המשחקים הלוהטים בתחום שירותי החיפוש הוא גיאוקאשינג. זהו משחק מבוסס מיקום בסגנון "חפש את המטמון" המאפשר לשחקנים להטמין חפצים או לחילופין לנסות ולאתר חפצים שהוטמנו. המשחק שנחשב לפופולארי במיוחד בארה"ב עשה לא מכבר עלייה ומאפשר בשלב זה לאתר מאות חפצים (המכונים קאשים) אשר מוטמנים ברחבי הארץ וממתינים לאיתורם.

 

עם מציאת ה"קאש" תגלו מסר, חפץ או בקשה ובמקרים מסויימים אף תתבקשו להניח או לכתוב דבר מה בתמורה למציאת האוצר. גאוקאשינג היא גם דרך מצויינת לערוך טיולים ולגלות מקומות חדשים. מטיילים רבים ברחבי העולם משתמשים בפלטפורמה הצומחת על מנת להנות מטיול אלטרנטיבי שכולו הרפתקאה.

מישהו רוצה לשחק איתי? - חלק שני

רעיון יצירתי נוסף לשירות מבוסס מיקום שמהווה גם פתח למשחק "מציאותי" גילינו במוסד ישראלי מוכר ונחשב בירושלים.

 

רותי קלברט (28), סטודנטית לתקשורת חזותית שסיימה לא מכבר את לימודיה באקדמיה בצלאל, הציגה כחלק מפרוייקט הגמר שלה בהר הצופים אפליקצייה מבוססת מיקום אותה היא מכנה CityFeel.

 

הקונספט שמציגה קלברט, שעדיין לא פותח לכדי אפליקציה שימושית, כולל משחק סלולארי מבוסס מיקום בו משתמשים מקבלים משימות שונות באמצעות המכשיר הסלולארי שברשותם. משימות אלה דורשות מהמשתמשים לקיים אינטראקציה פיזית עם שחקנים אחרים במרחב המשותף. CityFeel מעודד תקשורת בינאישית אמיתית המבוססת על נוכחות פיזית ובכך מעודד הכרויות ואינטראקציה עם אנשים "בחיים האמיתיים". הדירוג במשחק מתבסס על כמות המשימות בהם השתתף המשתמש וכמות החברים שלו, כלומר, האנשים אותם פגש במהלך המשימות.

 

הרעיון העומד בבסיס האפליקצייה נולד לטענתה של קלברט מתוך מחשבה על הרשתות החברתיות הקיימות: "כבר כמה זמן שרציתי מאוד לתכנן ולעצב ממשק משתמש סלולרי והרעיון לפרויקט נולד ממחשבה על הרשתות החברתיות שקיימות היום - רשתות שבעצם הופכות אינטרקציה פיזית בין בני אדם למיותרת. כך נולד הרעיון לתכנן משחק סלולרי מבוסס מיקום שיגרום למשתמשים בו ליצור קשר עם עוד אנשים בחיים האמיתיים".

פרטיות מודל 2010

שירותים מבוססי מיקום מעלים לא מעט שאלות הנוגעות לפרטיות ולסיכון הכרוך בדיווח אודות מקום המצאם של המשתמשים בזמן נתון. על מנת להתגבר על כך מבקשות מרבית האפליקציות את אישורו של המשתמש בכדי לבצע רישום, תיעוד או אזכור בנוגע למיקום המצויין. אף על פי כן, גם מנגנון זה בעייתי בפני עצמו.

 

ראשית כל, תיעוד שכזה, גם אם כרוך באישור, יוצר רישום עבור המיקום שנותר שם גם במידה והתחרטנו על כך לאחר מכן. (זאת כאמור במקרה בו בכלל קיימת בקשה לאישור המובנת באפליקצייה).

 

שנית, עבירות רכוש שנעשו נגד אזרחים שהחליטו לשתף את כל העולם וגיסתו על כך שאינם בבית כבר הוכיחו כי יש מי שמוצאים במידע הרלוונטי בסיס להרע. דבר שהוביל גם חלק מחברות הביטוח לשלול זכאות לאלו שפירטו ברשתות חברתיות כי אינם שוהים בביתם.

 

אחד הפתרונות המוצעים אשר מתמודד רק עם חלק קטן מהבעיות הוא הרחבת שליטתו של המשתמש. פתרון נוסף וזמין פחות הוא מחיקת האזכורים המופיעים באופן רטרואקטיבי. פתרון זה מתקשה לעמוד במבחן המציאות הכולל מספר פלטפורמות ומערכות העושות שימוש מקביל בנתוני האיכון.

העתיד הקרוב והרחוק

שירותים מבוססי מיקום נמצאים במובנים רבים בשלב הגישוש. הטכנולוגיה קיימת אך הפונקציונאליות שלהם עדיין אינה ממצה את מגוון האפשרויות הפתוחות בפני המפתחים. מעבר לכך, רשתות חברתיות קיימות ופופולאריות טרם החלו לעשות שימוש מושכל בשירותים מבוססי מיקום. אם לשפוט על פי דיווחים שונים שהתחזקו במהלך החודשים האחרונים, יתכן ונראה בקרוב את פייסבוק וטוויטר משלבות שירותים מבוססי מיקום כחלק אינטגרלי מהרשת החברתית.

 

אף על פי כן אפליקציות ושירותים מבוססי מיקום המתממשקים עם הרשתות החברתיות כבר קיימים, אך מאחר ומדובר בתוכנות צד שלישי הן אינן מעניקות פתרון מושלם ואינן מנצלות את מלוא הפוטנציאל.

 

בפוסט שפירסם לאחרונה מארק קובן, היזם ואיש עסקים, ניתן להציץ אל נקודת מבט מעניינת המתייחסת לעתיד הרחוק יותר של שירותים מבוססי מיקום.

 

קובן חוזה כי בתוך שנים מערך מצלמות מגובה בחיישנים יחסוך מאיתנו את הצורך האקטיבי הנדרש כיום מצד מכשירים מבוססי מיקום. לפי חזיונו, יהפכו המשתמשים לפאסיביים כשמצלמות יזהו את מיקומם ומערך שבבים ידע לאתר אותם ולהתאים להם תכנים רלוונטים. התקשנו שלא לנדוד במחשבותינו אל הסרט דו"ח מיוחד, המעניק מבט קולנועי מצויין לתופעה אותה מפרט קובן.

 

כעת נותר רק לצמצם את הפער בין האידיאל הטכנולוגי לזה המוסרי. שירותים מבוססי מיקום מעניקים פתח לשאלות אתיות רבות המיוחסות לגבול שבין הגלוי לנסתר בפן האישי. התעצמותן של הרשתות החברתיות כבר שחטה לא מעט פרות קדושות על מזבח הפרטיות. האם אנו באמת מוכנים לשלב הבא?