מי הזיז את האות שלי?
משתמשי פייסבוק קמו בבוקר וגילו שלקחו להם את אחת מאותיות הא"ב. על התופעה המוזרה של אותיות חסרות, ולמה זה דווקא בריא למח
פסקה חדשה
זה היה אחד הימים המוזרים ביותר בתולדות פייסבוק, וזהו הישג משמעותי באתר שבו דברים ביזאריים מתרחשים על בסיס יומיומי. מאות אלפי משתמשי פייסבוק בארץ קמו בשבת בבוקר, ובבואם להגג או לקרוא את הגיגיהם של חבריהם ברשת החברתית, גילו שחסר להם משהו. היה קשה בהתחלה לשים את האצבע על טיבו של החוסר, ואחת הסיבות לכך היתה שגם אחרי שזוהה, בלתי אפשרי היה לדבר על זה. לא בעברית, לפחות.
יש חור בא"ב
על אחת מאותיות האלף-בית הוטל צו איסור פרסום פתאומי, מוחלט ובלתי מוסבר. בכל הסטטוסים העבריים, האות הארבע-עשרה בא"ב העברי – זאת שאחרי מ' - לא הופיעה. במקומה הופיע צירוף התוים NBSP& (בשפת HTML, קוד לרווח). ההיעדרות התמוהה גרמה להרבה סטטוסים להפוך לכתב חידה מסתורי ובלתי קריא, כשפתאום אי אפשר היה להשתמש במילים שגורות כמו "שNBSP&ה טובה", "כוכב NBSP&ולד", או "איזה טמבל עמיר בNBSP&יוNBSP&". ואי אפשר היה גם למחות על ההיעדרות, כי את שמה של האות החסרה אי אפשר היה לומר. אם היו שואלים אתכם מה חסר לכם, מה הייתם משיבים - "NBSP&וNBSP&"?
אחרי כמה שעות האות החסרה חזרה למקומה, בלי רמז לתשובה – מה גרם לבאג הביזארי הזה, ולמה זה קרה דווקא לאות הזאת מכל האותיות. פתאום היא זכתה לההערכה הראויה לה. מתברר שכמו חשמל, הא"ב המלא הוא דבר ששמים לב אליו רק כאשר הוא לא בסביבה, ולומדים להעריך אותו רק כששוב אפשר להזכיר את שמו המלא של ראש הממשלה או את אותו פרי צהוב פופולרי. ובכל זאת, ההיעלמות הזאת היתה מקרה קל יחסית; היה הרבה יותר קשה להתבטא אילו האות החסרה היתה אחת מאותיות אהו"י, למשל. ואפילו זה טיול בפארק לעומת הקושי שאיתו היו מתמודדים דוברים שפות לועזיות אם לוקחים להם את אחת מהאותיות AEIOU – ששורצות כמעט בכל מילה. ובכל זאת, יש כותבים מזוכיסטים שלוקחים על עצמם מגבלות כאלה, רק בשביל האתגר. זה קורה כל כך הרבה, שכבר המציאו לזה מילה: ליפוגרמה.
לו הייתי E ירוק בים
היצירה הליפוגרמית המפורסמת ביותר היא "היעלמות" (La Disparition) של ז'ורז' פרק הצרפתי: ספר מתח, 300 אלף מילים ארכו, שבו לא מופיעה האות E - האות השכיחה ביותר בא"ב הצרפתי - אפילו פעם אחת. בצרפתית, האתגר הזה קשה במיוחד: מלבד העובדה שהאות E מופיעה בכ-70% מהמילים הצרפתיות, המחבר גזר על עצמו ריחוק אפילו ממילים זעירות ושימושיות כמו le (ה' הידיעה) או et (ו' החיבור). שמו של הספר, וגם העלילה שלו, מתייחסים להיעדרות הזאת: בדיוק כמו תושבי פייסבוק אתמול, הדמויות בספר, המחפשות חבר שאבדו עקבותיו, מודעות לכך שמשהו חסר בעולם – אבל לא יכולות לדבר על זה, או אפילו לומר בקול מהו העצם האבוד. בעיה קשה אפילו יותר מכתיבת הספר היתה בוודאי תרגומו לשפה אחרת, ובכל זאת, הספר תורגם למספר שפות, כשכל אחד מהתרגומים שומר על החוסר ב-E – מלבד התרגום לספרדית, שהחליף את האות החסרה ב-A.
בעקבות פרק, יוצרים אחרים לקחו את האתגר רחוק עוד יותר. למשל, הספר Ella Minnow Pea של Mark Dunn מתרחש בארץ שבה הא"ב הולך ואוזל: בהתחלה הממשל אוסר על שימוש באות Z. ככל שהעלילה מתפתחת, עוד ועוד אותיות מוצאות מחוץ לחוק, עד שלבסוף שורדות רק חמש – L,M,N,O,P. הספר כתוב כאוסף של מכתבים ששלחו התושבים זה לזה, כשהם מאולצים להשתמש בדרכים יותר ויותר מתוחכמות כדי לעקוף את האיסורים ולהמשיך להתבטא באמצעים המוגבלים העומדים לרשותם. ספק גדול אם תרגום של הספר לעברית הוא אפשרי, ולו משום שבעברית קיימות רק 22 אותיות, ואחרי האיסור ה-21 המתרגם ייאלץ לכתוב את הפרקים המאוחרים בעזרת אות אחת בלבד – משימה שגם ביאליק היה מתקשה בה.
התעמלות מח מילולית
ברשת קל למצוא יצירות ליפוגרמיות, או כאלה שמהוות דוגמה למגבלות אחרות, קשות עוד יותר. תוכלו למצוא, למשל, תקציר של "המלט" בו האות היחידה שהיא לא עיצור היא O, סיפורו של מלח התקוע על אי בודד במילים בעלות הברה אחת בלבד, "העורב" של פו במילים בעלות מספר אותיות על פי הספרות המרכיבות את פיי (3.14159....), וגם את הטקסט המלא של "גדסבי", הספר ששימש השראה לז'ורז' פרק, וכתוב גם הוא כולו ללא האות E.
פסקה חדשה
ארועים כמו מה שקרה בפייסבוק יכולים להיות מבורכים בסך הכל. כתיבה ב"כתיב חסר" היא תרגול בריא. לא כל אחד חייב לכתוב ספר שלם, ולא מומלץ לדבר כך ביומיום (זה עלול להרגיז מאוד את החברים שלכם). אבל המאמץ לעקוף את האיסור ולמצוא דרכים חלופיות להתבטא מטלטל את המח, ומעולה לשיפור אוצר המילים וכושר ההתבטאות. זה אפילו לא כל כך קשה. הכתבה הזאת, למשל, כתובה כולה – לאות הזדהות עם תושבי פייסבוק – מבלי להשתמש באות הארבע-עשרה בא"ב העברי. אז אם שאלתם את עצמכם האם בכלל אפשרי להסתדר בלעדיה, התשובה היא בהחלט כן. אוי, לעזאזל.