גוגל באזז: אתם כבר חלק מזה

זה לא שגוגל באזז רע, אבל האופן שבו גוגל אנסה אותו על כל משתמשי ג'ימייל מטריד. והעניין הוא שגוגל לא היתה יכולה לנצח את פייסבוק בשום דרך אחרת

הנה הטיפ הכי שימושי שתקבלו היום. רבים מכם גילו שבתיבת הג'ימייל שלהם נוסף פתאום הפיצ'ר הלא מוכר Buzz, ושהבאזז הזה שולח להם כל הזמן הודעות לאינבוקס. לא ביקשתם להתחבר לזה, לא שאלו אתכם אם אתם רוצים להשתמש בו ואילו היו שואלים, הייתם אומרים לא - אבל הוא שם, ואין לידו שום איקס או דרך ברורה לסגור אותו. מה עושים?

תשובה: גללו את עמוד הג'ימייל עד לתחתית. למטה למטה יש שורה של לינקים כחולים זעירים, שייתכן שעד היום מעולם לא שמתם לב אליהם (כמו תנאי השימוש בג'ימייל. יש דבר כזה). בינהם תוכלו למצוא גם את הלינק "Turn off buzz". הקליקו עליו. זהו.

לא שאני ממליץ על זה, או משהו. גוגל באזז הוא לכל הפחות פיצ'ר מעניין ששווה לתת לו צ'אנס של כמה ימים, ולהרבה אנשים יכול להוות תחליף ראוי לפייסבוק או טוויטר, ואפילו שיפור. אבל האופן שבו גוגל אנסה את השימוש בו על כל משתמשי ג'ימייל הוא אחד הצעדים הכי קיצוניים ומטרידים שגוגל נקטה בהיסטוריה שלה. היא לוקחת את הקרב על הזירה החברתית ברצינות רבה.

מה שווה רשת חברתית בלי חברים?

קצת פלאשבק, כמה חודשים אחורה: אם יש שירות אחד של גוגל שבאמת היה לו באזז, זה היה Google Wave. הוא התפרסם לראשונה בסרטון הדגמה שהיה להיט, וההיפרבולה סביבו גרמה לאנשים לדבר על "האבולוציה של האימייל". אבל כשגוגל השיקה אותו לבסוף, היא חילקה הזמנות בקמצנות רבה, כך שמי שהתמזל מזלו להיכנס לוויב מצא את עצמו בשממה גדולה, עם הרבה אפשרויות תקשורת ובלי אנשים לתקשר איתם.

ההשקה של באזז היתה ההיפך המוחלט. אף אחד לא ידע שמשהו כזה עומד להגיע עד השבוע; ביום רביעי כבר היו דיבורים על כך שגוגל עומדת לעשות איזה משהו חברתי, פייסבוקי-טוויטרי כזה. ואז, אתמול בערב נכנסתי לג'ימייל, וגיליתי שאני חבר ברשת חברתית שלא ידעתי על קיומה, ויותר מזה – שכל החברים שלי כבר שם. היו שם עשרות הודעות, רבות מהן וריאציות על "מה הזה הבאזז הזה?!", וגם שיתופים של תמונות ומאמרים. מתברר שהודעות בגוגל רידר, עדכונים ביוטיוב וסטטוסים בגוגל-טוק הופכים אוטומטית לעדכונים ב"באזז". דקה אחרי שמצאתי את עצמי ברשת שלא ידעתי שאני חלק ממנה, יכולתי כבר לעשות like לפרק האחרון של "לא ארץ לארנבים". במקום השממה של גוגל ווייב, נחתתי בבת אחת לקהל ענק של אנשים ולשטפון של תוכן. וכמוני גם כל משתמשי gmail בכל העולם.

פייסבוק היא היום הרשת החברתית המובילה בעולם ואחד האתרים החשובים בעולם בכלל. הסיכוי שתקום בעתיד הנראה לעין רשת חברתית שתנצח את פייסבוק זעיר, לא משום שפייסבוק כזאת טובה, אלא משום שכולם, המשפחה של כולם, החברים של כולם והכלב של כולם כבר שם. ייתכן שאי שם בעולם ישנה רשת חברתית שעדיפה על פייסבוק בכל תחום אפשרי. מערכת מדהימה, יפהפיה, ידידותית כמו כלבלב וקלה לשימוש כמו כפית. והיא, קרוב לוודאי, עומדת ריקה, מלבד כמה מידידי המפתחים. החברים, התמונות, ההיסטוריה, הפרופילים והמשחקים של כולם כבר בפייסבוק; אף אחד לא עומד לקום ולעבור לרשת אחרת רק כי היא טובה יותר.

איפה אני ואיך הגעתי לכאן, לעזאזל

לפני שפייסבוק השתלטה לחלוטין על עולם הרשתות החברתיות, היו כמה רשתות אחרות. לחלקכם אולי יצא פעם או פעמיים להחליף רשת: לקום ולעזוב את מייספייס כדי לעבור לפרנדסטר, או להיפך. אתם בטח יודעים שזה לא פשוט לעבור דירה. פתאום יש לכם אתר חדש שאתם צריכים לבנות לעצמכם בו את הפרופיל, לארגן העדפות, למצוא את הידיים והרגליים במערכת שאתם לא רגילים אליה, להתרגל למיקומים חדשים של אייקונים או מושגים חדשים, וליצור מחדש את רשימת החברים – או, אם הם עוד לא שם, לשכנע אותם להגר גם הם אל הרשת החדשה, כי מה הטעם ברשת חברתית בלי חברים?

אבל אתמול בערב גיליתי שבזמן שישנתי, גוגל ארזה את כל החפצים שלי במזוודות, הזמינה מובילים, סידרה את הארנונה, שילמה את חשבון המים ואז סיממה אותי והעבירה אותי בלי ידיעתי לדירה חדשה. כשהתעוררתי גיליתי שאני בדירה מוכרת ונוחה והרגשתי כמעט כמו בבית.

לפני יומיים גוגל באזז לא היתה קיימת. היום היא, קרוב לוודאי, הרשת החברתית השניה בגודלה בעולם, אחרי פייסבוק. רק גוגל היתה יכולה לעשות את זה, ורק באופן האגרסיבי הזה (ועדיין, הנצחון שלה במלחמה נגד פייסבוק רחוק מלהיות מובטח). זה מבריק מבחינה טכנולוגית, גאוני מבחינה שיווקית וקצת מטריד מכמה בחינות אחרות.

נביאי זעם מזהירים כבר שנים מפני הכח העצום שצברה גוגל. זה לא פחד מפני מה שגוגל עושה, אלא מפני מה שהיא יכולה, או עלולה, לעשות. הנושא הזה הוא בעיקר תאורטי: גוגל יכולה לגרום לשלושת-רבעי מהמחשבים בעולם להתחיל לנגן בו-זמנית את Never Gonna Give You Up, אבל היא לא עושה את זה. הדחיפה של גוגל באזז היא דוגמה ראשונה לסוג הדברים שגוגל יכולה לעשות, אם היא רוצה: במקום לנסות למכור לאנשים את המוצר שלה, היא הפכה מיליוני אנשים ללקוחות בלי לשאול אותם בכלל. זה לא שבאזז רע. הוא עושה רושם טוב בהחלט. ובכל זאת, טוב לדעת שגם אם גוגל מצניעה את העובדה הזאת, האפשרות להתנתק מבאזז קיימת. בשלב הזה, לפחות.