העולם שאחרי ה-iPad

התגובות לגאדג'ט/מחשב/דבר החדש של אפל, אצלנו ובאתרים אחרים, היו ברובן שליליות. רוב המגיבים טענו שהחסרונות הבולטים של המחשב (אין פלאש, אין מצלמה, אין ריבוי משימות ואין גמישות מכל סוג) הופכים אותה לבדיחה, וגם אילו השירותים השונים של אפל היו פועלים בארץ – והם לא – אין שום סיבה לשלם לפחות 500 דולר על מחשב שעושה פחות מהנטבוק הכי פשוט שיש. אתם החלטתם, בסקר שערכנו כאן, שה-iPad הוא יותר iFail מ-iWin. אבל האייפאד הוא לא בשבילכם.

איך אני יודע שהוא לא בשבילכם? משום שאתם יושבים עכשיו מול מחשב וקוראים מאמר בערוץ מחשבים של אתר אינטרנט. זה אומר שאתם גיקים, או לפחות בעלי עניין כלשהו בצורה שבה מחשבים וטכנולוגיה עובדים מאחורי הקלעים. אתם ככל הנראה יודעים מהי מהירות המעבד של המחשב שלכם, ויש לכם העדפה בשאלה "אקספלורר או פיירפוקס?".

האייפאד נועד לאנשים שלא יודעים מה ההבדל בין אקספלורר לפיירפוקס, וזה לא מעניין אותם. אנשים שרוצים מכשיר שאפשר לגלוש בעזרתו באינטרנט, לראות סרטים ולשמוע מוזיקה. וזהו. אם יש מולטיטאסקינג או אין - זה פשוט לא מעניין אותם. אל תטעו: אני לא קראתי עכשיו לאייפאד מכשיר לאידיוטים. יש אנשים שמתעניינים בספורט, יש כאלה שמתעניינים במכוניות, ויש כאלה שמבינים במחשבים. מי שיודע לנגן בפסנתר או לבשל ארוחת גורמה אבל אין לו מושג איך להתקין אנטי-וירוס הוא לא אהבל, וגם לא בהכרח טכנופוב; הוא אדם עם תחומי עניין שונים. אתם - האנשים שקוראים מדורי מחשבים - מיעוט.

מחשב פתוח לעומת מחשב סגור

המחשב שבו אתם משתמשים כדי לקרוא את המאמר הזה הוא מכונה מפלצתית, שיכולה לעשות מיליון דברים שונים. יש מבחר של מאות אלפי תוכנות קיימות שתוכלו להתקין עליו אם תרצו, ותמיד אפשר גם לכתוב תוכנות חדשות. הוא עושה ברגעים אלה ממש, קרוב לוודאי, לפחות 20 דברים בו זמנית. לכל החופש הזה יש מחיר: העובדה שמחשבים נתקעים, מתרסקים, מאטים עם הזמן וסובלים מוירוסים ומבאגים.

כל האמור לעיל אינו נכון, כמובן, אם אתם קוראים את המאמר הזה באייפון. המערכת של האייפון סגורה הרמטית. אפל שולטת בכל אספקט של המכשיר, החומרה והתוכנה. יש לזה יתרונות: מערכת ההפעלה יודעת להוציא את המיטב מהמפרט המאוד ספציפי של המכשיר. רכיבי התוכנה העיקריים מגיעים מאפל עצמה, ואלה שלא – חייבים לעבור אישור של אפל ולשחק לפי חוקים נוקשים ומוגדרים מאוד. אסור להשתולל. זה אומר שמבחר הדברים שאפשר לעשות עם האייפון הוא קטן יחסית למחשב אישי, אבל התוכנות שבו כמעט לעולם לא יריבו זו עם זו, וגם וירוסים באייפון היא תופעה שכמעט אינה קיימת.

מה שנכון לגבי טלפון נכון גם לגבי מחשב גדול יותר. רוב האנשים לא צריכים מחשב שיודע לעשות הכל. לרוב האנשים יש מבחר קטן של תוכנות שהם משתמשים בהן ורק בהן. רוב האנשים לעולם לא ייגעו ב-95% מהאפשרויות שמציעה מערכת הפעלה כמו Windows 7. אם אפשר היה לשווק לכל האנשים האלה מחשב פשוט וקל לשימוש, עמיד בפני וירוסים וידידותי למשתמש, הם היו שמחים לקנות אותו. אבל כדי להגיע אליהם, כל חברה שתנסה להוציא מחשב כזה תצטרך לעבור דרך "שומרי הסף" – עיתונאי הטכנולוגיה, מוכרים בחנויות מחשבים, בלוגרים, טוקבקיסטים. גיקים, בקיצור. כשאלה ייראו מחשב שאפשר להריץ עליו רק שלוש תוכנות וחצי, הם ירדו עליו רצח, יכריזו עליו (במידה רבה של צדק) כמוצר נחות, הוא ייקבל תוית של בדיחה, ולא יצליח אפילו להגיע לידי האנשים שהיו, אולי, מעריכים אותו. הניסיון האחרון לעשות דבר דומה למחשבים אישיים היה Microsoft Bob משנות התשעים, מערכת שהיתה אמורה להפוך את Windows למערכת קלה וידידותית הרבה יותר, אבל גמישה הרבה פחות. זה נחשב עד היום לאחד המוצרים הכושלים ביותר בתולדות מיקרוסופט.

ובכל זאת, זה בדיוק מה שאפל מנסה לעשות עם האייפאד. זהו מחשב פשוט לשימוש אבל מוגבל, שעשוי להיות בדיוק מה שאנשים רבים רוצים וצריכים. האייפאד מגיע אל שוק המחשבים בדרך עוקפת ארוכה: הוא הרי לא נחשב ל"מחשב קטן" אלא ל"אייפוד גדול", מה שעשוי לרכך קצת את ההתנגדות אליו. אחרי הכל, להרבה אנשים יש אייפודים, והם מאוד מרוצים מהם. ובכל זאת, אפל היא כנראה היחידה שיכולה לנסות לעשות מהלך כזה; אם כל חברה אחרת היתה מכריזה על מחשב חדש ו"קסום" שאין בו מולטיטאסקינג או אפשרות להתקין פלאש, זאת היתה התאבדות. נשאר לראות האם אפל יצליחו לפרוץ את מחסום הגיקים ולהפוך את האייפאד ל"מחשב לאנשים שלא סובלים מחשבים".

ואם זה יצליח?

זה אתגר לא פשוט, ואף אחד לא יודע עדיין האם הם יצליחו בכך. אבל מה אם כן? מה אם האייפאד יהפוך ללהיט בדיוק כמו האייפון? במקרה כזה, אפשר יהיה לומר בבטחון שאפל עמדה ביומרות שלה, ואכן המציאה את המחשב מחדש. לאייפאד יקומו מיד חיקויים רבים, והכוונה היא לא רק למחשבי לוח המבוססים על ממשק מגע – אלה כבר בדרך – אלא למחשבים שיתבססו כמוהו על מערכת הפעלה מוגבלת, נשלטת, עם מספר אפשרויות מוגבל. זה יתחיל עם מחשבים ניידים קטנים. ה"פאדים" יחליפו לאיטם את הנטבוקים. לאחר מכן הם יזלגו לאיטם גם ללאפטופים הרציניים, ומשם – למחשבים השולחניים. יותר ויותר לא-גיקים יבינו שבעצם אין להם שום צורך במחשב שיודע לעשות הכל; הם צריכים רק מחשב שיודע לעשות דבר אחד, ולעשות אותו טוב. במקום מחשבים בעלי מפרטים ארוכים ומסובכים, תוכלו לקנות "מחשב גלישה", "מחשב עיבוד תמלילים", "מחשב ציור" או "מחשב משחקים". אה, רגע - בעצם "מחשב משחקים" קיים כבר מזמן. קוראים לזה קונסולה.

זה יהיה מצוין לחברות המחשבים (ובראשן אפל), זה בטוח. עבור המשתמשים, זה ירחיק אותם מה"בפנוכו" של המחשב, ויהפוך את הגיקים שיש להם מידה של הבנה על מה קורה בתוך הקופסה השחורה למיעוט קטן עוד יותר. למשתמש הממוצע כבר לא יהיה שום צורך לדעת איך לתפעל אנטי-וירוס או לעשות Ctrl-Alt-Del. בדיוק כפי שהרבה אנשים נוהגים במכוניות, אבל מעולם לא הסתכלו מתחת למכסה המנוע. מחשבים יהפכו למוגבלים יותר, אבל גם בטוחים יותר. האם העתיד הזה נשמע לכם כמו גן-עדן או גיהנום? זה תלוי בכם.