Digital Content Expo: החיים בתלת ממד

תערוכת Digital Content Expo היפנית - פסטיבל התוכן הדיגיטלי - הגיעה לסיומה השבוע. התערוכה התקיימה בין התאריכים 22-25 באוקטובר בבניין מוזיאון המדע ברובע ההייטקי של טוקיו, אודייבה, והתרכזה בהמצאות עתידיות ובטכנולוגיות תלת ממד. חלק ניכר ממתחם התערוכה הוקדש להמצאות של מפתחים צעירים ולחברות שהציגו אבות-טיפוס למוצרים.

התערוכה,המתקיימת כל שנה, הקדישה השנה תשומת לב מיוחדת לעולם התלת-ממד: חברות רבות הציגו את המוצרים האחרונים שלהם בתחום - טלויזיות, מצלמות, מקרנים ותוכנות המוצגות בתלת-ממד. מרבית המוצרים מחייבים שימוש במשקפיים מיוחדים לקבלת החוויה, אבל את חלקם אפשר לראות גם בלי משקפיים - כל עוד צופים מהזוית הנכונה: הבעיה עם תצוגות אלה היא שתנועה אקראית של הראש עשויה להוציא את הצופה מ"האזור הבטוח" ולפרק את התמונה למרכיביה הדו-ממדיים.

בין החידושים המעניינים ניתן היה למצוא מצלמת סטילס דיגיטלית קומפקטית של פוג'י בעלת שתי עדשות, המצלמת תמונות וסרטונים בתלת ממד - ועושה זאת היטב. מצב התלת ממד של התמונה קולט עצמים בעומקים שונים, ובזמן התצוגה המקדימה הופך אותם לתמונת תת ממד בעלת תחושת עומק מוגדרת, שניתן לקבל גם ללא שימוש במשקפי תלת ממד. עם זאת, לא ברור האם ניתן יהיה להדפיס תמונות אלו בתצורת תלת הממד שלהן. הכשל היחיד של המצלמה התגלה כאשר עצמים מוקמו קרוב מדי לעדשה שלה, אז איבדה המצלמה את יכולת המיקוד והאפשרות לכוונן את שדה העומק.

טכנולוגיה אחרת בתחום התלת-ממד הוצגה על ידי חברת JVC, שפיתחה טלוויזיות שממירות סרטים רגילים לסרטים בעלי שכבות עומק מובחנות. נציג החברה הסביר כי הטלוויזיה עושה שימוש בשכבות הצבע השונות של התמונה - ומתבססת על כך שצילומי נוף כוללים פס כחול רוחבי בחלקה העליון של התמונה, והרבה דשא לרוחב חלקה התחתון של התמונה. באופן זה, קובעת הטלוויזיה כי השמיים נמצאים ברקע, ואילו מרחבי הדשא והעצים נמצאים בקדמת התמונה, ומעניקה להם "דחיפת" עומק קדימה. עם זאת, כיוון שהטכנולוגיה נותנת יתרון ברור לסרטוני טבע, הרי שסרטונים שצולמו בעיר או בפנים הבית לא יעברו המרה טובה. במקרה זה, הסביר הנציג, תקבע הטלוויזיה באופן אוטומטי כי פרטים בתחתית התמונה ובצדדיה הם אלו שנמצאים מקדימה, ותבסס את תחושת העומק על נתונים אלו. עם זאת, גם בצילומי הנוף התגלו מספר בעיות בטכנולוגיה, וכך הופרדו רגליה של מטיילת משאר גופה, והוגדרו כקרובים יותר, לעומת גרביה ומכנסיה שהטלוויזיה בחרה להציג כאילו נמצאו עמוק יותר בתמונה.

טכנולוגיה אחרת הציגה גופים תלת ממדיים שנתלו בחלל - מעין תמונה הולוגרפית שנתלתה באוויר ללא צורך בבסיס מאחוריה. ניתן היה להסתובב סביב התצוגה ולראות אותה ב-360 מעלות ובתלת ממד.

ההמצאות המגניבות והבלתי שימושיות

חלק נרחב של התערוכה הוקדש להמצאות שנועדו להגביר את התחושה. לדוגמה, נעליים שבזמן שדורכים איתן על משטחים מיוחדים מעבירות לנועלים אותן תחושות כמו רטיבות של מים, מגע הדשא וכו'. טכנולוגיה אחרת יצרה ריצפה וקיר מים ו"מיקמה" עליהם את צעדיהן של המבקרים, כך שרעשי מים ושלוליות נוצרו ועקבו אחר צעדיהם. עוד הוצגו כפפות מיוחדות שלאחר שנטבלו בנוזל מיוחד, מעניקות תחושה של עצמים שצוירו באותו נוזל - בעת ההדגמה מדובר היה בעצמים תת מימיים כתמנון, להקת דגיגים, אצות וכוכב ים. למרות הכוונות הטובות המצאה זו לא עבדה היטב ועל אף שחלק מהנסיינים דיווחו כאילו הרגישו את יצורי הים לאחר שטבלו את אצבעותיהם בנוזל, הרי שבעת שאנחנו דגמנו את התצוגה לא חשנו כלום - או שחשנו בקושי במגע שונה על העור.

לעומת זאת, מתקן שמדמה ראיה של זבוב התברר כמגניב הרבה יותר (גם אם בלתי שימושי באותה מידה לפחות). מתנדבים בקהל טיפסו אל תוך סימולטור זעיר, שחובר למצלמה, שצוות המפתחים הניע מעלה ומטה בחלל התצוגה. התמונה מתוך עדשת עין-הדג של המצלמה הוקרנה בתוך הסימולטור, שגם חיקה את תנועות המצלמה במרחב - והמחיש לנסיין את העולם דרך עיניו של זבוב המרחף בחדר.

דיונונים וגברים בהריון

צוות אחר הדגים מתקן ניווט מבוסס חישה. המשתמשים אמורים לחבוש לראשם קסדה מחווטת, שבאמצעות נתונים המתקבלים מה-GPS, תודיע להם מתי עליהם לפנות. יתרונו של פיתוח זה הוא בהעברת המידע שבו באמצעות תחושות, כך שהמתקן אינו דורש ידיעת שפה על מנת להבין את הוראות הניווט. חסרונו הגדול, ומה שככל הנראה ימנע ממנו להפוך למסחרי, הוא בכך שהקסדה מושכת באוזניו של הנבדק על מנת לכוון אותו, ומבהירה לו מה הכיוון הרצוי באמצעות גרימת כאב.

שתי המצאות אחרות היו ה-Devil Fish Robot, דיונון ענק שזרועותיו, עיניו וסנפירו נשלטים באמצעות שלט של קונסולת Wii ו-Mummy Tummy, המצאה שנועדה לאפשר לגברים לחוות גם הם את משקל הבטן ובעיטות העובר כפי שחשה אותם רעייתם ההריונית. מדובר היה בהמצאה של תלמידים, אך למרבה הצער בדיוק כשביקשנו לדגום אותה, קרסה מערכת החישה והיוצרים הצעירים לא הצליחו לחווט את הבטן המלאכותית מחדש.

שובה של הפחית המרקדת

עוד כלל הפסטיבל תמונות דיגיטליות שיצרו אמנים באמצעות מחשב וכללו ברובן מוטיבים מתחום הפנטזיה והתרבות היפנית (לדוגמה, אביר רכוב על חציל, נערות תמות בעלות עיניים גדולות דמויות ציורי מנגה וכו'). את פרס ההמצאה המיותרת ביותר הענקנו לזוג האמריקאים היחידים שהקימו דוכן במתחם התערוכה והציגו בהתלהבות רבה את VMP My Ride - מכונית צעצוע, שבהשראת תוכנית הטלוויזיה של ערוץ MTV מניעה את מגביה ורוקדת לצלילי מוזיקה מנגן האייפוד שלכם. ואם זה מזכיר לכם את הפחית המרקדת שכיכבה בחנויות מתנות בשנות השמונים - לא טעיתם.