המאגר הביומטרי ייפרץ? עומר אדם כמקרה לדוגמה

ראשית, הבהרה חשובה: לטור זה אין שום קשר למאגר הביומטרי. שטרית הרי הבטיח שהוא לא ידלוף לעולם, והחוק מוסיף ומאיים שמי שיעשה בו שימוש לרעה צפוי לעונש מאסר משמעותי. מהבחינה הזו, אם כך, אפשר להיות שקטים. על בטוח. בהן צדק.

עומר, עומרי, תפוז!!!

עומר אדם, בחור צעיר עם יותר מדי מוטיבציה, ניגש לאודישנים של "כוכב נולד 7", עבר אותם בהצלחה ואף הביא מסמכים חתומים ממשפחתו שמאשרים את השתתפותו בתוכנית. כל זאת, כך הסתבר בדיעבד, בלי להציג תעודת זהות כפי שאמור היה לעשות, ובלי להסגיר את העובדה שעדיין אינו בן 16 כפי שמחייבים כללי ההפקה. כשהעניין התגלה – ועל נסיבות הגילוי נרחיב מיד – מיהר לרדת מהעץ, הודה בהטעיה ופרש מהתחרות לפני שהעסק יהפוך למכוער עוד יותר.

אך מיהו החוקר האמיץ ששם נפשו בכפו להשיג את המידע החשוב הזה ונשכב על גדרות התיל א-לה-מיקי רוזנטל כדי להביא אותו לידיעת הציבור? בקומוניקט הגאה, שהופץ על ידי זאב ינאי ממשרד יחסי הציבור "דני לוי תקשורת" עבור פורטל "תפוז", הוסבר שמדובר בלא אחר מאשר הבלוגר עומרי חיון בן ה-18. הלה הציג ברשומתו ההיסטורית צילום מסך ש"הגיע לידיו" מ"מישהו שיש לו את התוכנה מהאינטרנט שמכילה פרטים על אנשים" (כמובן, זהו אינו ולא יהיה המאגר הביומטרי, משום שהוא לא ידלוף לעולם, ואפילו צפוי עונש מאסר למי שיעשה בו וגו'). בצילום המסך הנ"ל נראה שמו של עומר אדם, ישוב מגוריו ותאריך הלידה 22.10.93. אכן עבודה עיתונאית למופת, שהביאה לבלוג "עומרי חיון בדרך לתהילה" את חמש-עשרה שניות התהילה שלו.

מיותר לציין שגם "תפוז" עשו הכל כדי לסחוט את מירב הפרסומת העצמית מהפוסט העילג הזה. במייל שנשלח על ידי ינאי הודגשה השורה "חובה – קרדיט לתפוז!!! (בינינו לא מגיע לנו על העבודה הטובה?)" (כך במקור). ובכן, ראשית – קרדיט לתפוז!!!, שזו כנראה התשובה לסימן הקריאה הבודד של וואלה!. אין ספק שהם אכן עשו שם עבודה טובה בכך ש... שמה, בעצם? אחסנו את הבלוג? נתנו יד להפרה של פרטיות באמצעות שימוש בלתי חוקי במאגר מידע ממשלתי רגיש? מצאו דרך לרכב על הרייטינג של "כוכב נולד" ושל עומרי חיון עצמו? או אולי בכך שאמרו שעומרי חיון הוא בן 18, בעוד שהוא עצמו נוקב בבלוג בתאריך הלידה 23.8.91, כלומר שלמעשה עדיין אינו בן 18? (חובה - קרדיט לנענע10!!!!)

מסריח אבל כשר?

מכל הסיפור הזה עולות שתי שאלות חשובות. הראשונה, האם היתה כאן עברה על החוק, ואם כן - מצד מי. השניה היא מה ההשלכה של כל זה לגבי האזרח הפשוט. בלי קשר, כמובן, למאגר הביומטרי, כי הוא כידוע יהיה מאובטח והרמטי לחלוטין.

קודם כל, ברמת החוק היבש, נראה שעומר אדם עצמו עבר על סעיף כלשהו בחוק העונשין, אותו סעיף עליו מסתמכים אתרי המכירות באינטרנט כשהם מאיימים, בתקנוניהם, שמתן פרטים כוזבים מהווה עברה פלילית. הוא גם הפר מן הסתם את החוזה עם ההפקה. מצד שני, מערכת המשפט אינה מענישה גם על עברות חמורות בהרבה, ההפקה לא הגישה תביעה, וממילא חשיפה של עברה אחת אינה מצדיקה עברה אחרת.

אם כך, מה בדבר חיון? ההצהרה שלו באשר לאותו "גרון עמוק" מסתורי ש"יש לו תוכנה מהאינטרנט" מעלה גיחוך, בהתחשב בכך שחצי מהנוער כבר הוריד מהרשת את המאגר ששמו מתחיל ב"אג" ונגמר ב"רון" באמצעות התוכנה ששמה מתחיל ב"אי" ונגמר ב"מיול". ניתן רק לשער שחיפוש שיתבצע במחשבו האישי יגלה ממצאים מעניינים מאד, וידוע שהחזקה של המאגר היא עברה חד משמעית. אך נניח שהוא אכן קיבל את המידע מאחר. האם מותר היה לו להשתמש בו ולהפיצו באופן כזה? הרי מדובר במידע רשמי, פיסת מידע אובייקטיבית לחלוטין, לא בהוצאת דיבה או מידע אישי סודי כלשהו. מה היה קורה אם עומר אדם עצמו היה מסגיר את תאריך הולדתו בבלוג ישן, או שאחד מבני כיתתו היה מרים קול זעקה על כך שיום הולדתו ה-15 היה לפני פחות מעשרה חודשים? האם גם זה היה נחשב עברה? ייתכן שעם קצת מאמץ אפשר יהיה להאשים את חיון ב"פרסום דבר שהושג בדרך של פגיעה בפרטיות" (כן, יש סעיף כזה בחוק הגנת הפרטיות), אך ספק אם מישהו אף יטרח להרים טלפון ולשאול אותו מהיכן המידע, ובכל מקרה יהיה זה מאוחר מדי עבור אדם.

נעבור ל"תפוז". האם מטרת הרייטינג שלהם מצדיקה את האמצעים? נכון לכתיבת שורות אלה, יותר מיממה אחרי הפרסום המקורי, יש לבלוג של חיון 70 מנויים בלבד. אין ספק שהעובדה ש"תפוז" פרסמו את הרשומה בדף מרכזי והפיצו את המייל ההוא לכל העולם הקפיצה עשרות מונים את מספר המבקרים והקוראים שלו – וכמובן, סייעה למוניטין של האתר. במקביל, תקנון הבלוגיה שלהם, כסת"חי כמקובל בתחום, מטיל את האחריות המלאה על כל נזק, שגיאה או אי-הבנה על הבלוגר ועליו בלבד. גינוי כלשהו של השימוש במאגר החסוי? מה פתאום. אזהרה של הבלוגר מפני הסתבכות? אין צורך. הוא קרא את התקנון, זבש"ו.

מה זה אומר עלינו?

קל לראות כיצד שילוב טריוויאלי של רדיפת פרסום ושל הסרת אחריות הביא לשימוש פומבי ביותר במאגר מידע שאמור היה להיות חסוי – וזה עוד לפני שדיברנו על הלגיטימציה ששימוש כזה מקבל על הדרך. ההימור שלנו הוא שאיש לא ייתבע או ייענש בעקבות התקרית, ושבעקבות כך נראה עוד רבות כמותה בעתיד. אתמול זה היה חיון, מחר זה הבוס שהגשתם לו קורות חיים, שיילך לברר אצל השכנים הקודמים שלכם מה דעתם עליכם. למרבה השמחה, כל זה אינו רלוונטי בשום צורה למאגר הביומטרי, כי הוא יהיה נתון בידיים הנאמנות ביותר. מה, לא?

על אף כל האמור לעיל, יש נקודת אור אחת מעניינת מאד בסיפור הזה. חשבו על שידורי קשת וההפקה של "כוכב נולד", מנגנון משומן, מנוסה ועתיר כספים שמנהל ביד רמה את התוכנית מאל"ף ועד ת"ו – ודווקא הוא חשף את עצמו לבעיות והתעלם מפרט כל כך טריוויאלי, שלא צריך מאגר מודלף כדי לעלות עליו אלא פשוט להסתכל בתעודת הזהות הלא-ביומטרית הישנה והטובה. אם ארגון כזה מצליח לפספס מה שיש לו מתחת לאף, אולי עוד יש לכולנו סיכוי.