היכונו לביאת ה-iTV

תארו לעצמכם סרט שמוקרן בטלוויזיה ללא הפסקות לפרסומת, אך אם אתם רואים בו משהו שמוצא חן בעיניכם – משקפי השמש של השחקן, לדוגמה – תוכלו לקבל פרטים אודותיו ולהזמין אותו באמצעות לחיצות ספורות על השלט. דמיינו שירות חכם שמזהה את העדפות הצפיה שלכם, ממליץ על סדרות חדשות שעשויות לעניין אתכם ואפילו מספק ביקורות ודירוגים של צופים אחרים. עוד לחיצה או שתיים, ומידע על מניות, מזג אוויר, טיסות, תוצאות משחקים וכו' יוצג בזמן אמת על המסך לצד השידור. ואם חשבתם על יישום מקורי וחדש שמקשר בין תכני טלוויזיה לבין הצופים, תוכלו לתכנת אותו בעצמכם ולמכור אותו לספק התוכן ואולי אפילו למשתמשים אחרים דרך "חנות וירטואלית" מסודרת. זהו חזון הטלוויזיה הדיגיטלית האינטראקטיבית (iTV) של חברת Sun microsystems ושל מרכז הפיתוח של Sun בישראל, שמוביל את התקינה והפיתוח הטכנולוגי הדרושים למימושו.

אינטראקטיביות ללא חומרה ייחודית

שירותים אינטראקטיביים לטלוויזיה קיימים מזה שנים בדמות מכשירי VOD למיניהם, אך זו אינטראקציה מוגבלת וחסרת גמישות, והיא תלויה בחומרה ייחודית לספק התוכן. ב-iTV, לעומת זאת, תותקן חומרה גנרית שמסוגלת להריץ תוכנות Java מטעם הגוף המשדר ולקיים קשר דו-כיווני בינו לבין הצופה (כאשר המידע מהצופה מגיע, למשל, דרך חיבור של הטלוויזיה עצמה לאינטרנט). למעשה, טכנולוגיה דומה נמצאת כבר היום בכל כונן Blu-ray, אלא שעכשיו המטרה היא להרחיב זאת גם למכשיר הטלוויזיה עצמו.

התוכנות והתכנים האינטראקטיביים, כמו השידורים הרגילים, מפותחים ומסופקים כאמור על ידי הגוף המשדר, ואילו החומרה מקורה ביצרנים עצמאיים. חברת Sun מגדירה ומספקת Middleware, תוכנת ביניים שמאפשרת הרצה של אותם התכנים על גבי החומרה – בדומה ל-JVM, ה"מכונה הוירטואלית" למחשב שמאפשרת הרצת קוד Java בכל מערכת הפעלה. עומר פומרנץ, המנהל הטכנולוגי של Sun ישראל, מסביר כי כיום שוק ה-iTV העולמי פרוץ, וכל חברה שמספקת שירותים אינטראקטיביים קובעת לעצמה את התקנים. בסין, למשל, הטלוויזיה האינטראקטיבית פועלת בטכנולוגיות דפדפן, כך שלדברי פומרנץ יש צורך בתקנים עולמיים ואחידים לתחום, כחלק מהיוזמה לחיבור בין "שלושת המסכים של חיינו" – המחשב, הסלולרי (שעושים כבר היום שימוש נרחב ביותר ב-Java) והטלוויזיה.

בשביל מה צריך תקני Java?

ברזיל, לדוגמה, עתידה לעבור לשידורים דיגיטליים עד שנת 2016. הבסיס לתקן שנבחר עבור שידורי הטלוויזיה האינטראקטיביים היה התקן הקיים GEM – ראשי תיבות של Globally Executable MHP, כאשר MHP פירושו Multimedia Home Platform. לרוע המזל, אף על פי ש-GEM הוא ברובו קוד פתוח, הוא כולל כמה רכיבים מוגנים בפטנט, וברזיל ומדינות אחרות לא אהבו את הרעיון של תשלום תמלוגים על השימוש בו. על כן פותחו רכיבים חלופיים ונוצר התקן Ginga. במקומות אחרים בעולם נפוצים התקנים OCAP (בצפון אמריקה) ו-ACAP (ברוב אסיה) או התקן הסיני המקביל.

כל התקנים מבוססי ה-Java הללו נועדו להגדיר את סביבת ההפעלה הייחודית של הטלוויזיה האינטראקטיבית ולספק למפתחי התוכנה שיטות וכלים סטנדרטיים לעבודה בה. על גבי אותה פלטפורמה בסיסית ומשותפת ניתן יהיה לעבוד עם כלי Java מתקדמים כגון JavaFX החדשה או ממשק המשתמש האוניברסלי LWUIT, שהומצא במרכז הפיתוח הישראלי. כלי הפיתוח הללו יהיו זמינים לכל מתכנת, והוא יוכל להעלות את התוכנות שיצר ל-JavaStore – ה"חנות" המקוונת ליישומי Java, שנחשפה לראשונה בכנס JavaOne 2009.

הסיכון: חשיפת מידע אישי לגורמים לא רצויים

עם זאת, לא הכל ורוד בעתיד האינטראקטיבי. בניגוד למחשב או לסלולרי, יישומי ה-Java הספציפיים לטלוויזיה לא יהיו בקוד פתוח ולא ייבחרו על ידי המשתמש, אלא יישארו בשליטה בלעדית של ספק התוכן. הדבר פותח פתח לשלל סיבוכים, החל בתוכנות בעייתיות – עם באגים, ממשק לא נוח וכו' – שאינן מנצלות את הפוטנציאל המלא של המערכת (בדומה, אולי, לשידורים עצמם...), דרך תכנים לא רצויים כגון פרסומות קופצות, וכלה בפלישה לפרטיות וחשיפה של מידע אישי לגורמים לא רצויים. כלי הפיתוח של Java, מבטיח פומרנץ, מכילים את כל מנגנוני ההגנה והאבטחה הדרושים כדי למנוע זליגת מידע או קריסה של המערכת, אך בסופו של דבר החברות בשוק עוסקות בפיתוח הטכנולוגיה, לא בבקרת איכות או ברגולציה של כל תוכנה שמפותחת עבורה.

בברזיל, למשל, גוף השידור המרכזי ששולט ב-80% מהשוק מתפרנס מפרסומות. במצב כזה, קיים חשש שהתוכנות האינטראקטיביות שלו ישימו דגש חזק מאד על פרסום, שלא יהיה בהכרח לטובת הצרכנים. מצד אחד, האינטראקטיביות מאפשרת – שוב, במחיר של הפרת הפרטיות – פילוח מדויק יותר של קהל הצופים ופרסומות ממוקדות, ומצד שני היא גם עלולה לשמש ל"דחיפה" של אותן פרסומות בצורה מעיקה מתמיד, שתבטיח שהצופה לא יוכל לנצל את זמן הפרסומות כדי ללכת לשירותים.

ומה קורה אם כמה אנשים רואים טלוויזיה ביחד, ואחד מהם מתחיל לשחק עם התפריטים על המסך ומפריע לאחרים לצפות? המהנדסים של Sun יכולים להציע בתשובה רק חיוך: "אנחנו מפתחים טכנולוגיה," הם עונים, "לא פותרים בעיות חברתיות."

ספקי התוכן הישראלים ימנעו מ-iTV להגיע לארץ

כמו ברוב התחומים הטכנולוגיים, תקנים אוניברסליים יכולים להזניק את ה-iTV ולהפוך אותה לחלק בלתי נפרד מחיינו. זה קורה בברזיל ומתפשט גם לארצות אחרות. בעתיד כזה, הטלוויזיה הביתית תהפוך ממקרן פסיבי למעין מחשב – עם מסך גדול הרבה יותר, ממשק שלט רחוק אינטואיטיבי ואפשרויות תוכן גמישות ומגוונות שלא ניתן לקבל, מסיבות מסחריות או טכנולוגיות, דרך האינטרנט.

עם זאת, ולמרות העובדה שרוב פיתוח טכנולוגיות ה-Java עבור ה-iTV נעשה ומנוהל ממשרדי מרכז הפיתוח בהרצליה, דווקא קהל הצופים הישראלי לא יזכה להנות מהטלוויזיה הדיגיטלית האינטראקטיבית בעתיד הנראה לעין, וזאת בשל התפקיד הבלעדי שספקי התוכן משחקים באימוץ והפצת הטכנולוגיה באזורי השידור שלהם. עד שמקבלי ההחלטות ידביקו את הטכנולוגיה, נראה שפשוט ניאלץ להמשיך ולכתת את רגלינו למחשב שבחדר הסמוך.

JavaFX, הטלוויזיה הדיגיטלית בטכנולוגיית Java, ממשק LWUIT ושאר חידושים יוצגו בכנס השנתי למפתחים, שיתקיים ב-22.6 בקרית שדה התעופה.