הפרטיות של דודו טופז, הצדק הפרטי של הקרבנות

תיעוד ממצלמות אבטחה, רישום כל השיחות הסלולריות שהתנהלו באזור מסוים, שימוש ברישומי מערכות איתור לוויניות לרכב - אלמלא היה מדובר בדודו טופז, סביר שהמשטרה לא היתה מנסה כל כך הרבה בזירה הטכנולוגית

אלמלא היה זה דודו טופז, סביר להניח שהעיתונות כלל לא היתה מדווחת על נסיון ההתאבדות שלו בבית המעצר. זה בסדר, אבל, כי אלמלא הקורבנות היו כל כך מפורסמים ובעלי השפעה, סביר להניח כאילו הדיווח על תושב תל-אביב בן 62 שנעצר בחשד לתקיפה היתה מספיקה.

סביר להניח שהמשטרה לא היתה מחליטה לקבל רישום של כל הטלפונים הסלולריים באיזור (בהנחה שהמשטרה ביקשה צו, ולא עשתה את זה בלי). סביר, בכלל, להניח שאם היו תוקפים אלמונים אותי או אתכם ברחוב, המשטרה היתה מקבלת את השכונה ומתייקת אותה בתיקיית הגריסה הגדולה. פענוח של פשע בישראל הוא עניין שדורש משאבים רבים, הוא דורש זמן ועבודה, הוא דורש טכנולוגיה חכמה, והוא דורש זהירות.

פגיעה בפרטיות של כולם - רק עבור אזרח אחד

בכלל, היקף הפגיעה בפרטיות שדרושה כדי להוכיח האם דודו טופז תקף או לא תקף את שירה מרגלית, מדהימה: “ייתכן שמישהו ששהה במקום או שאחת ממצלמות האבטחה בשכונה היוקרתית תיעדו את שהותו שם” (…) “חוקרי המשטרה עשויים אף להתעניין במצלמת אבטחה מסוימת שנמצאת בביתה של אישיות בכירה המתגוררת בסמוך” (…) “סביר להניח כי ברכב מותקנת מערכת איתור לווייני, כפי שדורשות חברות הביטוח כתנאי לביטוח רכב יוקרה. חוקרי המשטרה יוכלו בעזרתה לאמת או להכחיש את גרסתו של טופז” (…) “גם לאמבולנסים של מד”א יש מערכת מיוחדת של איכון המדווחת על מיקומו של האמבולנס ונתיב נסיעתו” (מכאן).

המשטרה גם בדקה את משיכות הבנק של טופז ואת המשיכות שביצע, בעצם טופז היה יכול להיות ההרשעה הטכנולוגית הנסיבתית הראשונה: רק בגלל שאדם היה במקום מסוים, ניהל שיחות טלפון עם אנשים בסמיכות לתקיפה ומשך מזומן מהבנק בזמן סמוך לתקיפה, ניתן להרשיע אותו. הרשעה ממוכנת, כזו שאף אחד לא יכול בכלל להבין איך יכולה להיות הרשעת כזב, היא מאוד אפשרית.

למרות שטופז הודה כבר, ולמרות שהוא כנראה לא אדם פופולרי במיוחד, עדיין מגיעה לו החמלה הבסיסית: גם אם הוא ניסה להתאבד, אני לא רוצה לשמוע על זה, פרטיותו היא זכותו, גם במעצר.

יתר על כן, הלגיטימציה שהמשטרה קיבלה כעת לשיטות החקירה הנלוזות האלו, שיכולות להרשיע אדם גם אם אינו אשם כלל, אלא רק כי עמד בזמן מסוים במקום מסוים, הופכת להיות גלויה. האם זו הדרך הנכונה או שצריך להתחיל לחשוב על הפסקת ההרשעות האלו? אכן שאלה קשה כשמישהו הודה באשמה.

קרדיט

הפוסט פורסם במקור בבלוג Intellect or Insanity, ומובא פה תחת רישיון CC by sa - קריאייטיב קומונס על פי ייחוס-שיתוף זהה.