השוואה: אתרי הורדות שירים בארץ
השוואה בין שלושת אתרי הורדות המוזיקה הישראליים החוקיים. איפה המבחר הגדול ביותר, איפה הכי זול, ומי גן סגור?
היום הורדתי כמה שירים עבריים מהאינטרנט ואני מרגיש עם זה מצוין. לאף אמן ישראלי אין תירוץ להביא לי מכות בטענה שגזלתי ממנו פרנסה. אפילו שילמתי על השירים. כן, יש אפשרות כזאת, אם כי סביר שרוב גולשי האינטרנט הישראליים, שמורידים אלבומים באימיול, לא שמעו עליה. אנחנו לא מדברים כאן על הורדת שירים כרינגטונים, או מוזיקת המתנה, אלא פשוט מוזיקה, שאפשר להוריד למחשב או לנגן ה-MP3 ולשמוע מתי שרוצים.
שתי חנויות מוזיקה אינטרנטיות פועלות בארץ כבר כמה שנים: Songs.co.il ו-imusic.co.il. אף אחת מהן לא הפכה ל-iTunes הישראלית, חנות המוזיקה של אפל שחוללה מהפכה בתעשיית המוזיקה האמריקאית. זה לא קרה, לא רק בגלל האנטי-פראייריות הישראלית המפורסמת, אלא משום שחנויות השירים המקוונות קטנות, המבחר בהן מוגבל והן כמעט שלא מפרסמות את עצמן. כדי לצאת מאימיול, הציבור צריך לדעת שבכלל קיימת אפשרות אחרת. השבוע הצטרפה אל שתי החנויות אופציה שלישית, חנות המוזיקה המקוונת של סלקום, שמציעה מבחר גדול הרבה יותר. אולי הפעם מצאנו את האייטיונז הישראלית? אולי. עשיתי סיבוב בין החנויות השונות כדי לראות מה הן מציעות, בכמה ואיך.
כל האתרים מציעים שירים בפורמט MP3, וכולם מגיעים בלי הגבלות DRM. חנויות המוזיקה המקוונת בחו"ל הגיעו רק לאחרונה למסקנה שהגבלת השימוש בשירים שלהם לא עושה טוב לאף אחד, ומשחררות את אחיזת ה-DRM בהדרגה. בארץ אין בעיה כזאת: כל החנויות המקוונות מציעות שירים "פתוחים", שאפשר להעתיק כמה שרוצים ולאיזה מכשיר שרוצים – כמו שצריך. דווקא בגלל זה היה מאוד מצחיק להיתקל בדף תנאי השימוש של songs.co.il בסעיף (המודגש!), "למען הסר ספק מובהר בזאת כי תשלום עבור הורדת שיר מקנה את הזכות להוריד את אותו שיר פעם אחת בלבד". לעזאזל! ואני רציתי להוריד את "מקיץ אל החלום" פעמיים - פעם אחת לעצמי ופעם אחת לאחותי. איך נדפקתי.
imusic
imusic.co.il
מחיר: 3.90 לשיר, 30 ₪ לדיסק
IMusic, מבית נענע דיסק (אין קשר משפחתי) נותן הרגשה של מבחר עצום. רשימת האמנים ארוכה מאוד ומכובדת מאוד. אבל ברגע שנכנסים לרשימות השירים, מגלים שהייצוג של רובם, איך לומר, לא ממש מספק, וכולל בעיקר אוספים מתוך פסטיב/גלים למיניהם ו"עבודה עברית". רוצים משינה? יש! תוכלו להוריד את השיר "זירו נפל מעץ ענק" מתוך פסטיבל הילדים. ורק אותו. רוצים ריטה? יש! בתנאי שאתם מוכנים להסתפק ב"כובע קסמים" מתוך אוסף שירי לאה גולדברג. וכך זה נמשך ונמשך.
בכל זאת, זה לא שאין מה להוריד: כל אלבומי טיפקס, ברי סחרוף ואחרים נמצאים כאן, ואסור לשכוח שהמחירים באתר הם הזולים ביותר מבין כל האתרים הישראליים, אז שווה לבדוק כאן גם אם מצאתם את השיר המבוקש גם באתר אחר. זה שבחרתם באופציה החוקית לא אומר שהפכתם ללקוחות פראיירים.
עיצוב האתר פשוט וענייני – אין הסחות דעת - אבל מצד שני קצת משעמם. עמודי האמנים השונים מופיעים רק כרשימת תוצאות חיפוש, בלי מידע נוסף על האמן.
Songs.co.il
Songs.co.il
מחיר: 4 ₪ לשיר, 35 ₪ לאלבום
Songs שייך ל-NMC, אחת מחברות התקליטים הגדולות בארץ, ולכן המבחר שלו מרשים יותר. משינה, למשל, מיוצגים כאן עם שמונה אלבומים, וכמוהם אמנים ותיקים כמו אריק איינשטיין, שלום חנוך והפרברים, שלכל אחד מהם שורה ארוכה מאוד של אלבומים. ניתן להאזין לקטע לדוגמה של כחצי דקה מכל שיר – אפשרות חשובה מאוד עבור כל מי שיודע לזמזם את הפזמון של השיר שהוא מחפש אבל לא זוכר איך קוראים לו. בנוסף, חלק מהשירים צמודים לקישור למילות השיר ב"שירונט", שזה מה שנקרא באנגלית נייס טאץ'.
עוד בונוס נחמד הוא האפשרות לקנות "כרטיסים" של שירים במחיר מוזל - מכרטיס של עשרה שירים ב-35 ₪ ועד 100 שירים ב-250 ₪ - לא רע בתור מתנת יום הולדת לחובב שירה עברית שלא אוהב פיראטים. לכל אמן יש דף משלו עם פרטים עליו ודרך נוחה לדפדף בין האלבומים ובין השירים. עיצוב האתר אמנם די מיושן וצפוף, אבל הוא עובד – הוא מציע את כל מה שחנות מוזיקה צריכה.
סלקום
cellcom.co.il
מחיר: 4.90 ₪ לשיר; אין אפשרות לקנות אלבומים מלאים
וכאן אנחנו מגיעים לשחקן החדש בשכונה. סלקום, כמו חברת ענק שמגלגלת סכומים שחברות התקליטים של היום לא מעזות לחלום עליהם, הלכה על גדול, וחתמה על הסכמים עם כמעט כל הלייבלים הישראליים - לא ספרתי, אבל על פניו נראה שמבחר השירים שהיא מציעה הוא הגדול ביותר. רשימת המבצעים עצומה, ובסלקום טענו עם פתיחת האתר ש"תוך מספר שבועות" הם יציעו לא פחות ממאה אלף שירים להורדה. לכל שיר יש אפשרות שמיעת דגימה מתוכו (אם כי היא עובדת רק בדפדפן אינטרנט אקספלורר). סלקום גם מבטיחים בקרוב מילים לשירים לכל השירים, אקורדים ועוד דברים טובים, אבל אנחנו לפני בחירות, וזה לא הזמן לסמוך על הבטחות. האתר כולל, בנוסף לשירים עבריים, גם די הרבה שירים לועזיים, אבל בנושא הזה הוא בוודאי מתגמד מול אתרים דומים בחו"ל.
למרות זאת, לאתר של סלקום יש גם בעיות, שחלקן נובעות מכך שחנות המוזיקה היא לא אתר בפני עצמו, אלא מדור אחד בתוך האתר של סלקום, ליד האפשרות להורדת רינגטונים, פאנטונים, רקעים וסלולריים חדשים. השירים אצל סלקום לא מאורגנים באלבומים. כניסה לקטגוריה של אמן כלשהו נותנת רשימה – לפעמים ארוכה כגלות – של שירים, מסודרים לפי סדר האלף-בית. לנסות לקנות את כל השירים מתוך אלבום אחד ספציפי זה עניין מסובך (לך תמצא את כל שירי אלבום מסוים מתוך כל שירי אריק איינשטיין) וגם יקר יחסית; אין עיסקת חבילה, וממילא המחיר שסלקום דורשים לשיר הוא הגבוה ביותר מבין שלושת האתרים, כך שאלבום של 12 שירים יעלה לכם 58.80 ש"ח בסלקום, לעומת 30 ש"ח ב-imusic.
אבל הבעיה הגדולה של האתר של סלקום אחרת: החנות פתוחה למנויי סלקום בלבד. בעוד באתרים האחרים הרכישה מתבצעת בכרטיס אשראי, בסלקום עליכם להזין קוד שנשלח ב-SMS לטלפון הסלולרי שלכם - בתנאי שאתם מנויי החברה. אין דרך אחרת לרכוש שירים, ובדוברות החברה אפילו לא מצהירים על כוונה לפתוח את האתר בעתיד הנראה לעין ללקוחות של חברות אחרות. וזה הופך את כל האתר לפספוס אדיר. איזה אינטרס יש לסלקום להגביל את הכניסה לחנות של עצמם? וממתי יש קשר כזה בל-יינתק בין סלולר לבין מוזיקה? הייתם פותחים מסעדה ונותנים רק למי שיש לו טלוויזיה של סוני להיכנס? לחנות של סלקום באמת היה פוטנציאל להפוך לאייטיונז הישראלי. כולם היו יכולים להרוויח - האמנים, הלקוחות וגם סלקום עצמה, מן הסתם, שגוזרת קופון על כל הורדה. אבל הם בחרו להיות גן סגור.