מתים על רשתות חברתיות
אחת מחברות הסטארט-אפ המעניינות שהשתתפו בתחרות TC50 היא Footnote.com - אתר שלוקח את הטרנד החברתי ברשת עד הקצה, ומגדיר את עצמו כרשת חברתית למתים
סצינת הסטארט-אפים העולמית געשה השבוע בעקבות קיומו של אירוע TC50, תחרות 50 הסטארט-אפים המבטיחים של השנה שנערכה בחסות טקראנץ', בלוג האינטרנט המשפיע ביותר בתעשייה. בתחרות, שבה השתתפו גם שש חברות ישראליות, זכה לבסוף הסטארט-אפ Yammer, המציע שירות מיקרובלוגינג (פוסטים עם מספר מצומצם של תווים) הדומה לטוויטר המצליח - אבל עם מודל עסקי ברור. מלבד הזוכים היו לא מעט סטארט-אפים מעניינים נוספים. אחד מהם הוא Footnote.com, שלוקח את הטרנד החברתי ברשת עד הקצה, ומגדיר את עצמו כרשת חברתית למתים.
ראשית, ראוי לציין כי פוטנוט הוא, מן הסתם, לא באמת רשת חברתית - הרי אפילו האינטרנט לא מאפשר לנו לתקשר עם המתים - אלא אתר לדפים אישיים. אתר דומה, respectance.com, כבר עלה ברשת לפני כשנה. עם זאת, הצצה בגוגל טרנדס מראה שהפופולריות של פוטנוט עולה, מה שמצביע על כך שפוטנוט עונה טוב יותר על צורכי הגולשים.
פוטנוט מאפשר לגולשים לפתוח דף עבור יקיריהם שמתו, למלא אותו בתמונות ובתכנים, לקשר לדפים של אנשים אחרים שהכירו שמתו - ולמעשה ליצור דף זיכרון. ייתכן שהמהלך המבריק ביותר של האתר הוא העלאה אוטומטית של לא פחות מ-80 מיליון פרופילים של אנשים מתים, על בסיס רישומי המוות ברחבי ארה"ב. באתר ניתן למצוא פרופילים של אנשים שמתו במאה ה-18, כולל קטעי עיתונות הקשורים לאנשים אלה. כך, נקודת הפתיחה של פוטנוט טובה לאין ערוך, והוא ממצב את עצמו כארכיון אנושי.
פוטנוט עשוי להצליח מכיוון שהוא עונה על צורך בסיסי של כל אדם: הרצון בנצחיות, בדבר מה שיזכיר את קיומנו או את קיומו של מישהו יקר גם לאחר לכתנו מהעולם הזה. הרשת יוצרת תחושה כי המידע בה נצחי ולא מתכלה, בניגוד לספרים ומסמכים. זו, כמובן, אשליה, מכיוון שגם מידע באתר אינטרנט עשוי יום אחד להימחק, אולם האשליה הזו מספיקה כדי לגרום לאנשים לפתוח דפים ולמלא אותם במידע. השילוב של קטעי העיתונות והחלוקה לתקופות היסטוריות גורם גם לתחושה כי ההיסטוריה הפרטית שלנו משולבת בהיסטוריה של התרבות שלה אנחנו שייכים.
התחרות לפוטנוט עשויה לבוא מכיוונם של אתרים גנאולוגיים, כמו פמיליון ו-MyHertiage, שמציעים בנייה של עצי משפחה העונים על אותו צורך בנצחיות ובחיבור לשורשים - ומצד שני מרשתות חברתיות של אנשים חיים, כמו פייסבוק. כמות המידע המצטברת על כל אחד מאיתנו ברשת היא עצומה, והעתקה או שכפול של המידע בפרופיל הפייסבוק אל דף זיכרון לאחר המוות לא דורשת שום טכנולוגיה שאינה זמינה. החזון הוא אותו חזון: אם הרשת תכיל את כל המידע הקיים, ואם יכולות החיפוש ימשיכו להתקדם בקצב מהיר, לא רחוק היום שבו כל המידע האישי וההיסטורי שלנו יהיה זמין במרחק קליק אחד מכל לפטופ או טלפון סלולרי.