הסוד של יוסי ורדי
הטק קראנץ' 50, תחרות הסטארט-אפים בתחום האינטרנט שעורך הבלוג הטכנולוגי הפופולרי, סיפקה למשקיע הסדרתי הזדמנות לשטוח את משנתו
יוסי ורדי שוב סיפק את הסחורה. ורדי הוא אחד האנג'לים הדומיננטים בסצינת הסטארט-אפים המקומית, אבל גם איש עם הומור גדול, שבא לידי ביטוי ביתר שאת בכנסים של התעשייה. במסגרת תחרות טק קראנץ' 50 של הבלוג הטכנולוגי הפופולרי, נערכו מספר פאנלים. אחד מהם היה של פאנל אנג'לים, בו לקח חלק ורדי ששמח לוותר על המילים היפות והריקות לטובת האמת, כפי שהוא רואה אותה, על הסיבות האמיתיות בעטין זוכים יזמים להשקעה.
השורה התחתונה: עזבו אתכם מבתי ספר לניהול, מודל עיסקי, שיטות, נהלים ומצגות. הדרך המושלמת לאקזיט הנכסף היא "לעשות את זה" למשקיעים. כמו באהבה. כמו בזוגיות. בין לבין סיפק ורדי הצצה לסיבות הכמוסות שמניעות אותו לעשות את מה שהוא עושה, בדרך שבה הוא עושה. מדריך יוסי ורדי למשקיעים וסטארט-אפיסטים מתחילים.
"אני לא חושב שפיצ'ינג הוא הגיוני אם הוא ארוך (Pitch, בעגת ההי-טק: להציג רעיון מסוים בפני מישהו, ג.ג). הדרך הטובה ביותר היא באמצעות הפניה ממישהו שכבר השקעתי בו. מישהו שאני בוטח. נכון, היזמים צריכים להיות הגיוניים ולהקרין התלהבות ויושר. אני לא מעוניין במודל עסקי. מצאתי שככל שהמודל העסקי אטרקטיבי יותר, כך הסיכוים שלך להפסיד גדלים בסופו של יום".
רגש והגיון
"40 שנה אני משקיע בחברות בשלבים מוקדמים. כבר הגעתי להכרה שלא אהיה מעורב ברוב העסקאות הנהדרות. מספיק טוב להיות בכמה. זה משחק של תיק השקעות. אתה לא יכול להשקיע בחברה אחת או שתי חברות, כי אז זו שאלה של מזל. אם אתה יודע מה הולך לקרות, אז השקעה כאנג'ל היא לא מסוכנת. אגב, כמו שאהבה היא עיוורת כך הדבר עם אנג'לים עיוור ונטול היגיון. אנג'לים צריכים להיות מסוגלים להרגיש. רק אם אתה מפתח דיספלינה, מכיר את הנתונים, את השלבים והסימנים מתי חברה מתפתחת - תוכל לקבל החלטה רציונלית. אנחנו לא לוקחים משקיעים בחברות בגלל שזה מדעי, כפי שנאמר 'רסס והתפלל' (Pray & Pray)".
על המוטיביציה להמשיך ולהשקיע למרות הממון הרב שצבר
"אני מניח שהסיבה שאני עושה זאת היא בגלל שיש לי אימא יהודיה. כל יום אני מנסה להוכיח לה שאני לא טיפש. הבעיה היא שאצטרך להמשיך לעשות זאת עוד זמן רב מאחר שהיא נפטרה".
יזם נחמד, יזם אידיוט
"מאחר ואני עושה השקעות בשלבים מוקדמים אני אוהב להיות מעורב כשהיזמים עובדים על הוכחת ההיתכנות של הרעיון שלהם. אני מחפש מספר דברים. קודם כל, היזמים חייבים להיות מוכשרים מאוד. אני לא מעוניין ביזמים נהדרים או טובים. אני רוצה אותם מעולים. הם חייבים להיות אנשים נחמדים, מאחר ולא מעט השקעות בשלבים מוקדמים לא מבשילות. אני תמיד אומר לאשתי שאם זה נכשל לפחות מדובר במתן מלגה לבחור נחמד ולא לאידיוט. בנוסף, הם צריכים להיות ממוקדים ולפעול במרחב הפעולה שאני מחבב - האינטרנט".
"אם הם עונים על הקריטריונים הללו, אז יש סיכוי טוב שאשקיע בהם. מה שהם עושים בדיוק זה כבר פחות חשוב. תוכניות עסקיות הם חלק נהדר בז'אנר מדע בדיוני. הם מפותחים עבור אנשים שאוהבים נקניקיות ולא יודעים ממה הן עשויות. הרי איך ניתן בכלל לעשות בדיקת השקעות (דיו דיליג'נס) על משהו שנמצא במוחו של מישהו?".
המיתון העולמי וההשקעות בסטארט-אפים
"זה מתחיל להזכיר לי את 2001-2004 כאשר המימון נהפך לנדיר והתעשייה פחדה לקבל החלטות. לכן זהו הזמן הטוב ביותר עבור אנג'לים לבצע השקעות. בניגוד לקרן הון סיכון אין עלינו לחץ לשחרר כסף או להציג ביצועים. אנחנו יכולים להפעיל שיקול דעת. יהיה קשה יותר לגייס כעת כסף, אבל ההזדמנויות עדיין נמצאות. יש עדיין תשוקה לכבוש את העולם".
נוסף על ורדי גם רון קונוויי (משקיע ההון סיכון הידוע, שסייע במימון עשרות חברות היי-טק, בהן גוגל, דויד קידר (מנכ"ל ומייסד Clickable), כריס סאקה (משקיע ויועץ) ומאט קופין (משקיע ויזם). את הפאנל הנחה ג'ייסון קלקניס, מייסד Weblogs ומנכ"ל נטסקייפ לשעבר וכן מייסד של מנוע החיפוש Mahalo.
שש חברות סטארט-אפ ישראליות בתחרות של טק קראנץ'
מסתבר שלא מעט חברות סטארט-אפ ישראליות נבחרו השנה להגיע לשלב הגמר של תחרות טק קראנץ' 50. ירון אורנשטיין, מפעיל הבלוג הטכנולוגי thecoils מספר כי שש חברות סטארט-אפ ישראליות נמצאות ברשימת 50 חברות האינטרנט המבטיחות ביותר של טק קראנץ'. סך הכל מדובר בהישג נאה, בייחוד לאור העובדה ש-1,000 חברות סטארט-אפ מכל העולם שלחו השנה בקשות להיכלל בתחרות, אך רק מעטות התקבלו. החברות הן:
• Tweegee - המנוהלת על ידי שי בלוך, מייסד פורטל הילדים טיפו,המפתחת עולם תוכן ואפליקציות לילדים
• PlaYce - המנוהלת על ידי יורם אבידן, מפתחת טכנולוגיה להזרמת תלת מימד בדפדפן לשוק הגיימינג, החוסכת הורדת קליינט כבד.
• Mytopia - המנוהלת על ידי גיא בן-ארצי, מפתחת עולם חברתי שמאפשר לחבריו לשחק במשחקי קז'ואל.
• Devunity - המנוהלת על ידי אלון כרמל, מפתחת פלטפורמה שיתופית למפתחי תוכנה.
• Bojam - המנוהלת על ידי אנדרו גרינסטיין, מפתחת פלטפורמה שיתופית למוסיקאים ליצירת מוסיקה.
• Alfabetic (מנוהלת על ידי עודד ברושי, מפתחת טכנולוגיה מאפשרת לאתרים לתרגם תוכן ולהרחיב את עוגת הפרסום)
* את הרשימה המלאה של הסטארט-אפים המשתתפים בתחרות תוכלו למצוא כאן. בנוסף, מציע אורנשטיין דיווחים בטוויטר שלו.
הקרב הלוהט: טק קראנץ' מול Demo
לצד התחרות של טק קראנץ' מתקיימת בימים אלו תחרות סטארט-אפים גדולה נוספת בארה"ב, תערוכת Demo המסורתית. העובדה ששתי התחרויות מתקיימות בו זמנית גרמה לסערה זוטא בביצת הסטארט-אפים האמריקאית. הכל החל בידיעה שפרסם סיליקון אלי אינסיידר באפריל, בה השתלחו אחד בשני ג'ייסון קלקניס מטקראנץ', וכריס שיפלי, מפיקת האירוע מטעם IDG. לב הסכסוך: סמיכות האירועים.
בתעשייה שמקפידה בדרך כלל לשמור על פאסון, עבר חתול שחור בין הצדדים. מייקל ארינגטון התייחס לעניין בפוסט שפרסם לפני יומיים שכותרתו: "כולם צריכים להירגע", אלא שהוא עשה הכל מלבד להרגיע את הרוחות "כבר בתחילת 2007 סברנו שהפורמט של Demo הוא לא אתי. אם אתה מציג חבורה של סטארט-אפים על הבמה ואתה משלם 18 וחצי אלף דולר בכדי לעשות זאת, אתה פשוט לא יכול לטעון שהחברות המוכשרות ביותר הן אלו שנכללות באירוע. מדובר בשוחד מסחרי וזה פשוט נתינת חסות".
אסף לב, מנהל הפיתוח העסקי של IDC בישראל ומארגן המשלחת הישראלית ל-Demo, מציין כי שש חברות ישראליות נמצאות בתערוכה:
• ARX - (מחקר אלגוריתמים) הפועלת בתחום החתימה הדיגיטלית.
• סנטריגו - הפועלת בתחום אבטחת מסדי נתונים.
• תופין טכנולוגיות - הפועלת בתחום אבטחת המידע וניהול פיירוול.
• Data Essence - הפועלת בתחום פרסונליזציה של איסוף מידע ממקורות שונים למשקיעים מוסדיים.
• mPortico - הפועלת בתחום התוכן הסלולרי וניו מדיה.
• אתוס נטוורקס - הפועלת בתחום הטלקום.