טוויטר בתחת שלי

לו היה בוויקיפדיה ערך בשם "אפליקציית אינטרנט מיותרת", היה לידו צילומסך של טוויטר. את חוסר התועלת הבסיסי של השירות הזה יבין כל בן אנוש סביר בפחות מהזמן שלוקח לקרוא משפט בן 140 תוים: מדובר ברשת חברתית שעוזרת לעשות לך דבר אחד בלבד, ולא מאוד חשוב: להעביר לכל חבריך מסרים מוגבלים בארכם, שמתארים מה העיסוק שלך בפרק זמן נתון. כן. מה ששמעתם. מדהים, נכון?

בעצם, הדוגמה הראשונה בדף ה"למה" באתר, שקשה לי להאמין שלא נהגתה כסוג של הסתלבטות עצמית בסתר, מסבירה את זה טוב יותר: "אפילו עדכונים בסיסיים הם בעלי משמעות לבני משפחה, חברים ועמיתים לעבודה - בעיקר כשהם ממהרים. אוכל מרק? מחקרים מוכיחים שאמהות רוצות לדעת". אם יש מישהו בקרב הקוראים שאשכרה מעוניין לספק לאמא שלו דיווחים שוטפים על מצב מערכת העיכול שלו - צא החוצה, אנחנו לא רוצים אותך פה.

לא הייתי נדרש לנושא זה אלמלא עמיתי לעבודה שיושב מאחורי ומתעקש לדווח 17 פעם ביום, בהתלהבות מעוררת בחילה, על עוד פרשית אקטואליה חסרת חשיבות שקשורה בטוויטר / שיטה חדשה לעדכן את הדף שלך באמצעות עפעוף בקוד מורס / פיתוח ממשק טוויטר למצתים בעלי חיבור Wi-Fi. וזה מעצבן, וגם הופך לעיתים לאייטמים בערוץ. מילא, אם היה מדובר בפיתוח טכנולוגי מלהיב באמת, כמו נניח חלונות ויסטה או ארנב הקטניפ היפני. אבל זה??

ארנב הקטניפ

לפחות אין הרבה ישראלים

כדי לשמור על איזון, נבהיר מיד שלטוויטר יש גם מעלות, שעשויות להסביר איך הפך הדבר הזה לפופולרי למרות היותו חסר תכלית לחלוטין: למשל, העיצוב הגרפי האלגנטי, עם הציפור הלבנה החביבה. או השם הקליט - נסו להגיד את זה לעצמכם, טוויטר, טוויטר, טוויטר, טוויטר, ותראו איך זה מתגלגל על הלשון.

יתרון גדול נוסף הם השרתים העמוסים, שקורסים תדיר תחת גודש הכניסות היחסי, ובכך מרחיקים ממנו אנשים שהיו עשויים להתרגל לשימוש בו ולחשוב בטעות שמדובר בפעולה שאיננה בזבוז זמן מוחלט. וכמובן אי אפשר בלי הנקודה היהודית - התמיכה הלקויה בעברית, שמונעת ממאות אלפי ישראלים שטופי תסמונת העדר להניח עליו את טלפיהם המזוהמות.

אם אובמה שם, זה חייב להיות מגניב

יודע כתב נפש טוקבקיסטו, גורסת אמרה עתיקה, אז אחסוך לכם מראש את הטענות השחוקות בדבר אי מקצועיות / שטחיות / עליבות כללית: לא, לא ערכתי תחקיר מקיף ומעמיק לפני כתיבת המאמר הזה, במטרה למצוא יישומים חשובים שאולי כן יש לטוויטר אבל פספסתי כיוון שהחלטתי מראש מה תהיה המסקנה שלו. אכן החלטתי מראש מה תהיה המסקנה שלו, זהו מאמר דמגוגי במוצהר שבא להטיח בטוויטר השמצות פרועות, וזאת משתי סיבות טובות - ראשית, זה מעצבן כשמישהו מתלהב לידך ממשהו גרוע 17 פעם ביום, ושנית, הרעיון כל כך מטופש מיסודו שלא ראיתי שום טעם לבדוק אותו ברצינות.

כדי להעמיד דברים על דיוקם, אציין כי יש לי חשבון בטוויטר, שפתחתי אך ורק כדי לא להרגיש מחוץ לעניינים. רשימת האנשים שעוקבים אחרי העדכונים שלי מונה חמישה משתמשים שלמים, אם כי בפועל רק אחת מהן ממש נכנסת לחשבון שלה. חמש הוא גם בערך מספר הפעמים בהן ביקרתי באתר. אני לא לבד, אגב: לפי אלקסה, היקף השימוש בטוויטר דומה למדי לזה של אתר תוכן ישראלי גדול שלא ננקוב בשמו - לא תוצאות מרשימות במיוחד לאתר שמתיימר להיות מותג אינטרנטי בינלאומי מוביל. עם זאת, יש להודות שגרף הכניסות אליו מטפס בקצב מטריד, ויש כמה ישויות מפורסמות שמנסות לטופס טרמפ על העגלה, כמו היועצים של ברק אובמה או רכב החלל של נאס"א שנשלח למאדים.

תמונה גדולה

מיקרו-בלוגינג אאוט, נאנו-בלוגינג אין

כדי לסיים בנימה אופטימית וקונסטרוקטיבית יותר, אחשוף כאן רעיון מבריק שעלה במוחי בזכות טוויטר, ואין לי ספק שהוא יהיה הדבר הבא בתחום התקשורת הבין אישית מבוססת האינטרנט: נאנו בלוגינג. תחשבו על זה - למה להסתפק בהגבלת המסרים ל-140 תוים ארוכים ומייגעים, כאשר אפשר לקצר אותם לשלושה בלבד?

מאחר שלאנשים יהיה קשה הרבה יותר לבטא את עצמם הם יעשו זאת הרבה פחות, וכך אפשר יהיה להחליף חוות שרתים שלמה שקורסת ללא הרף בשתיים-שלוש קופסאות פשוטות שיספקו את חווית הממשק הלא יציב הרבה יותר בזול. כדי לעדכן את אמא שלכם שאתם אוכלים מרק, תוכלו לכתוב ESM, על האכלת החתול תוכלו לספר באמצעות FTC, ו-HWS יבהיר לכולם שאתם בעיצומו של סקס פרוע. או צדים חלזונות לבנים. או מחבקים פירות ים לחים. מישהו מכיר משקיע פראייר?