הטרגדיה של פייסבוק

חברה שלי, עיתונאית שכותבת על נושאי טכנולוגיה והעולם הדיגיטלי, סירבה במשך זמן רב לפתוח פרופיל בפייסבוק. אלא שלאחרונה גם היא הצטרפה לרשת החברתית הפופולרית. כששאלתי אותה למה, נאנחה וענתה: "אין מה לעשות, פייסבוק הפך לכלי עבודה, מעין דפי זהב+גוגל+144, ממש כל העולם פה".

האם בקרוב תהפוך פייסבוק מאתר חביב שמסייע לנו לשמור על קשר עם חברים, לכלי עבודה יעיל ואפילו הכרחי? לאחרונה נדמה שכולם מעוניינים בכך: אנשים מרבים להתלונן על האפליקציות המטופשות ועל בזבוז הזמן שפייסבוק יוצרת, ורבים עוברים להשתמש בה ככלי להשגת טלפונים וכתובות אימייל, לסינון מועמדים לעבודה או לשמירה על קשר עם אנשי מפתח שפגשו בכנס מקצועי.

ובכל זאת, גם אם לרבים כבר נשבר מהצד ה"כייפי" של פייסבוק, נראה שהוא ממשיך לשלוט ביד רמה. סטטיסטיקות שפורסמו לאחרונה מגלות שאפליקציות Just for Fun ממשיכות לעקוף, בהפרש משמעותי ומובהק, את כל הכלים השימושיים שפייסבוק מציעה. ניתן להציע לכך מספר הסברים: גיל המשתמשים הולך ויורד, קולותיהם של המעוניינים בפייסבוק ככלי מקצועי מקבלים תהודה רבה יותר בתקשורת, הכלים השימושיים שפייסבוק מציעה מסובכים יותר לשימוש ולכן פחות נפוצים.

בכתבה הזאת ננסה להציע הסבר נוסף: "הטרגדיה של נחלת הפייסבוק".

תמונה גדולה

כולנו ספאמרים

נפתח באקסיומה: פייסבוק היא רשת של ספאמרים. אז נכון, שלא כמו הספאמרים המקצועיים אנחנו לא עושים את זה בניגוד לחוק או תוך כוונות רווח, אבל תכל'ס, כמה פעמים קרה שקיבלתם אפליקציה מטופשת והעברתם אותה מיד, באופן וולונטרי לחלוטין, ל-20 חברים - בלי לחשוב על זה יותר מדי?

ובואו לא נשכח את המקרים האחרים, בהם אנחנו מקבלים הזמנה להתקין אפליקציה שנשמעת מעניינת מספיק כדי שנקדיש לה כמה שניות מהחיים. אז אנחנו מתקינים אותה, עונים במשך רבע שעה על שאלות ארוכות באנגלית, ואז - כשאנחנו מקליקים על סיום וכבר מתים לדעת איפה אנחנו ממוקמים ברשימת הסינגלים הנחשקים ביותר בארץ - קופצת מולנו ההודעה הבאה: "לפני שנספר לך איפה אתה מדורג... אנא העבר את האפליקציה הזאת ל-20 חברים נוספים". ובאותו הרגע, עד כמה שבא לנו לרצוח את פייסבוק ככלל ואת מי שתיכנת את האפליקציה הזאת בפרט, אנחנו רק פולטים קללה לאוויר וכמו ילדים טובים שולחים את האפליקציה הזאת ל-20 חברים נוספים.

הטרגדיה של נחלת הפייסבוק

אז נכון, זה כבר לא קורה כל כך הרבה. אם כשפייסבוק רק התחילה היינו מעבירים אפליקציות זומבים וערפדים על ימין ועל שמאל, כיום רובנו לפחות (כך יש לקוות) קצת יותר בררנים. אבל גם אם כל אחד מאיתנו מעביר רק אפליקציה דבילית אחת לזמן רב, בטווח הארוך יש לזה השפעה משמעותית. כלכלנים קוראים לזה "הטרגדיה של נחלת הכלל", וזו נוטה להתרחש כשיש להרבה אנשים גישה חופשית למוצר ציבורית.

לשם הדגמה, בואו נניח שיש לנו שטח מרעה ציבורי שיכול, באופן אופטימלי, לתמוך בהזנה של מאה פרות. אם רק אדם אחד יקנה פרה אחת נוספת ויוסיף אותה לשטח המרעה, יתרחש אומנם דילול משאבים קטן - אבל ההשפעה שלו תהיה זניחה. כלומר, מבחינת אותו אדם הפעולה של הוספת הפרה לעדר תהיה בגדר התנהגות רציונלית. אבל ברגע שכולם יאמצו את אותו הרציונל וכל אחד יוסיף עוד פרה אחת לעדר - כולן ימותו מרעב.

וזה בדיוק מה שקורה בפייסבוק, שהיא והאפליקציות שלה מהוות מוצר ציבורי שהגישה אליו חופשית: באופן רציונלי כולנו מעבירים פה ושם אפליקציה מטופשת לכמה חברים שלנו - אבל בסופו של דבר זה משפיע על כולם ומבסס את פייסבוק כאתר שהדבר העיקרי שיש לו להציע לנו זה אפליקציות מושלמות לבזבוז זמן.

אלמנט ההאדרה העצמית

אם היינו מעבירים לחברים שלנו אפליקציות שימושיות באותה התדירות שבה אנחנו מעבירים אפליקציות לא-שימושיות, אולי המצב היה קצת פחות קיצוני. אבל במבחן המציאות זה לא קורה, וזאת ממספר סיבות.

ראשית, מלכתחילה יש הרבה פחות מהן. פה ושם יש כמה יותר מפורסמות: שיחות לחו"ל במחיר שיחה מקומית, לוח ימי הולדת, המלצות על ספרים וסרטים. אבל עיון מהיר בטבלת אפליקציות פייסבוק הפופולריות ב-Adconomics מעלה לכל הפחות לפחות עשר אפליקציות כיפיות על אפליקציה שימושית אחת: Top Friens, Fun Wall, Super Wall, Hug Me, Super Poke וכן הלאה וכן הלאה. ולא צריך תואר שני במתמטיקה כדי לדעת שגורם שנפוץ בצורה מעריכית מתפשט בצורה נרחבת בהרבה אם נקודת הפתיחה שלו גבוהה יותר.

שנית, ישנן אפליקציות שהן לגמרי חסרות טעם אם גם החברים שלנו לא יתקינו אותן (למשל Social Profile ו-Define Me). גם אם חלק מהאפליקציות האלה שימושיות (Up4?) רובן פשוט נמצאות שם בשביל הכיף, כדי להשוות בינינו לבין החברים שלנו ולדווח לנו כמה אנחנו מגניבים ו/או איפה אנחנו ממוקמים יחסית לשאר החבר'ה מבחינת מראה ותכונות אופי. אז גם אם אנחנו ממעטים בהעברת אפליקציות, מן הסתם כשנחליט לעשות את זה נבחר להעביר אחת כיפית שדורשת את זה באופן אינהרנטי על פני אחת שימושית, שהעברה שלה לא ממקסמת את התועלת האישית שלנו באותו רגע.

חסרון תפוצתי נוסף של האפליקציות הרציניות הוא העדר התרומה שלהן לאפקט ההאדרה העצמית. זה לא סוד שהרבה מאיתנו משתמשים בפרופיל למשיכת תשומת לב ולהאדרה עצמית. אנחנו מעלים אליו את התמונות הטובות ביותר, מדגישים את תוצאות המבחנים המחמיאות וכותבים שורות סטטוס שגורמות לנו להישמע מסתוריים והרפתקנים ("Michal is now bathing with kualas!"). לאף אחד אין סיבה לבזבז מקום בפרופיל שלו, העמוס ממילא, על תצוגה של אפליקציה שימושית. כך שאפילו אופן הפרסום הזה - שהוא הרבה פחות אפקטיבי מהספאמינג אך עדיין משמעותי - נמנע מהאפליקציות השימושיות.

אז מה נסגר?

אם כך, האם בכל זאת יש לפייסבוק סיכוי להפוך במהותו לכלי עבודה? ובכן, בעוד שמבחינת האפליקציות נראה שהתשובה על כך היא "ממש לא", ולאור המבנה האינהרנטי של פייסבוק לא נראה שיש לזה הרבה סיכוי להשתנות, אין ספק שהכלים השימושיים הנוספים שהיא מציעה הם בין החזקים שקיימים כיום.

כך למשל, פייסבוק אכן מהווה מאגר משמעותי שמאפשר לנו ליצור קשרים עם אנשים. בנוסף, השקעה בכלים שיכולים "לשאוב" מידע מתוך פייסבוק כך שנוכל להשתמש בו באמצעות כלים אחרים (כמו האאוטלוק למשל, או ספר הטלפונים בטלפון הסלולרי) היא צעד חכם, יעיל ומתבקש. גם אין לזלזל בכך שפייסבוק מאפשרת לנו דרך קלה ונוחה לשמור על קשר עם חברים, לדעת מה קורה איתם (תתפלאו כמה אפשר ללמוד מקריאה של שורות סטטוס) ולדעת בדיוק איפה מתקיימות המסיבות הכי חמות בעיר והאם אנחנו מוזמנים אליהן או לא.

בקיצור, פייסבוק הוא עבורנו מה שאנחנו עושים ממנו: אם אנחנו רוצים כלי עבודה שימושי, הוא יכול להיות כזה. אם אנחנו רוצים לפתור שאלונים, לשלוח מתנות וירטואליות ולדעת עד כמה אנחנו נחשקים בתור סינגלים - הוא יהיה בדיוק כזה. רק עשו טובה: בפעם הבאה שאתם באים להעביר אפליקציה הלאה, עיצרו וחישבו על שאר הפרות בעדר - גם אם אתם לא צמחונים, זה לא אומר שחייבים להרוג אותן.

(הכתבה מתבססת באופן חלקי על האימייל הזה של בן רטרי, מייסדה ומנכ"לה של Change.org)