המח הנשי ממציא לנו פטנטים

בשנים עברו קשה היה למצוא נשים ממציאות, על אחת כמה וכמה כשמדובר בפטנטים בתחומי הטכנולוגיה. המצב הזה לא השתנה ממש ברבות השנים ובכל זאת, נשים ממציאות קיימות גם קיימות - אנחנו פשוט לא שומעים עליהן כמעט אף פעם.

חבל שכך, כי שלוש מההמצאות החשובות ביותר של הזמן האחרון - פיתוח שפת קובול, עיצוב סדרת King's Quest והמצאת הטלפון הסלולרי המתכלה - הומצאו על ידי נשים.

אז שלא נעשה להן כבוד?

רוברטה ויליאמס

King's Quest היא סדרת משחקי הרפתקה שהוציאה חברת סיירה בתחילת שנות ה-90. סדרת המשחקים המפורסמת הזאת, שנחשבת בעיני רבים כקלאסיקה מתקופת הזהב של הקווסטים, עוצבה על ידי מעצבת משחקים בשם רוברטה ויליאמס.

בשנת 1979 היתה ויליאמס עקרת בית ואם לשני ילדים, ללא כל נגיעה לעולם המחשבים. בעלה קן, לו נישאה בגיל 19, עבד בחברת מחשבים. השיחות עם בעלה בנוגע לעולם המחשבים הלהיבו את דמיונה של ויליאמס, והיא פיתחה חיבה עזה למשחקי וידאו. למעשה, החיבה שלה אליהם היתה כה עזה עד כי היא חשבה שקיימים פחות מדי מהם, ודאי פחות מדי משחקי הרפתקות בעלי עלילה.

לפיכך, מבלי שהיה לה כל ניסיון מעשי בנושא, כתבה ויליאמס ועיצבה משחק הרפתקות מקורי בשם Mystery House. בעלה, קן, היה אחראי על התיכנות. המשחק הזה היה למעשה משחק המחשב הגרפי הראשון.

כשיצא המשחק לאור, ויליאמס פירסמה את דבר קיומו במגזין מחשבים. ההיענות אליו היתה כה נלהבת עד כי השניים החליטו להקים את חברת "סיירה" למשחקי מחשב. את משחק המחשב השני שעיצבה, The Wizard and the Princess, מכרו השניים ביותר מ-60 אלף עותקים - הישג עצום לאותה תקופה.

בראיונות שהעניקה הדגישה ויליאמס כי המשחקים שהיא מעצבת מיועדים לקהלי יעד מתוחכמים, ומשכה אליה את אש הביקורת שהאשימה אותה באליטיזם.

כיום מתגוררים רוברטה וקן ויליאמס במכסיקו. ויליאמס פרשה מהתעשיה בשנת 1998. היא ממעטת להתראיין, אולם בראיון משנת 2006 הודתה כי משחק המחשב האהוב עליה וזה שהכי נהנתה לעצב היה דווקא Phantasmagoria, ולא סדרת King's Quest.

רנדיס ליסה אלטשול

בשנת 1999 רשמה רנדיס ליסה אלטשול (Randice-Lisa Altschul) את סדרת הפטנטים שלה הנוגעים לטלפונים סלולריים חד-פעמיים. כן, שמעתם נכון: טלפונים סלולריים חד-פעמיים.

הרעיון הביזארי הזה צץ באלטשול באחד מן הימים, לאחר שהתעצבנה בגין בעיות הקליטה האיומות של הטלפון הסלולרי שלה במידה כה רבה שהיא פשוט... העיפה אותו דרך חלון המכונית. לאחר מכן הבינה אלטשול למה שאנשים לא נוהגים לעשות זאת בדרך כלל -, ולא חשוב עד כמה הסלולרי מעצבן אותם: טלפונים סלולריים הם מוצר יקר.

אך לא אישה כאלטשול תניח לתקרית שכזו לשבור את רוחה. נהפוך הוא; היא החליטה להפוך את הלימונים ללימונדה, ולייצר טלפונים סלולריים זולים וחד-פעמיים, כאלה שלאף אחד לא יהיה אכפת לזרוק אותם לעזאזל באמצע התקף זעם.

ביחד עם המהנדס לי וולט (Lee Volte) היא רשמה פטנט. למוצר קוראים Phone-Card-Phone, הוא עשוי מחומרי נייר ממוחזרים ועוביו שקול לעוביים של שלושה כרטיסי אשראי מונחים זה על גבי זה. הטלפון הסלולרי הזה מגיע לצרכן עם שישים דקות שיחה, אבל אפשר לקנות כרטיסים שמאריכים את תוחלת החיים שלו ומאפשרים שיחות נוספות. מחירו כ-20 דולר.

ד"ר גרייס מוריי הופר

ונסיים עם גרייס מוריי הופר, אמנם קדמה מבחינה כרונולוגית לרנדיס ליסה אלטשול ולרוברטה ויליאמס, אבל אתם יודעים מה אומרים - תמיד שומרים את הטוב ביותר לסוף.

הופר היתה ילדה מוכשרת. מספרים שכבר בגיל שבע היא פירקה את השעון המעורר שלה כדי לגלות כיצד הוא פועל (אם כי לא הצליחה לחבר אותו בחזרה). היא הספיקה לפרק שבעה שעונים שונים בבית לפני שאמה גילתה זאת.

בבגרותה, הופר סיימה תואר ראשון במתמטיקה ובפיזיקה והמשיכה לדוקטורט במתמטיקה באוניברסיטת ייל. חייה של הופר הובילו אותה לאוניברסיטת הארוורד ולשירות בצבא ארצות הברית. בין השנים 1956 ל-1961 עשתה הופר את מה שבוודאי לא הייתם מצפה מאישה לעשות באותה תקופה - היא הובילה את הצוות שהמציא את שפת הקוד קובול, שהיוותה את שפת הקוד הראשונה הידידותית-למשתמש.

הופר זכתה לפרסים רבים על מחקריה והישגיה, אחד מהם ניתן לה ב-1991 על ידי הנשיא האמריקני ג'ורג' בוש.