Web 2.0 לאן?

על פי ההנחה הרווחת, אנו מצויים כרגע בעידן ה-Web 2.0 - מונח שטבע טים או'ריילי ומתאר את הרשת בעידן התוכן השיתופי (רשתות חברתיות, עמודי ויקי, בלוגים וכו'). ניתן היה להניח שהעתיד צופן בחובו מעבר ל-Web 3.0, אך משתתפי פאנל "Web 1.0, 2.0, 3.0 ניסיון" טוענים שהרשתות "הישנות" לא ייעלמו מהנוף כל כך מהר. לדבריהם, ייתכן שנמצא את עצמנו חוזרים לעולם האינטרנט המסורתי של Web 1.0 - עולם שטרם נעלם ובו העורכים מכתיבים את הטון.

מנקודת מבטו הגולש, Web 1.0 הייתה רשת לקריאה, Web 2.0 שילבה קריאה וכתיבה, ו-Web 3.0 אמורה להוות שילוב של קריאה וכתיבה עם הרשתות החברתיות כמו גם עם בינה רשתית. כלומר, עידן ה-Web 3.0 אמור לאפשר לנו ארגון סמנטי של התכנים, באמצעות תוכנות מחשב חכמות שיחברו בין תוכן הגולשים לבין הרשתות החברתיות והקהילה.

Web 2.0 – כמות על חשבון איכות?

אתר ohmynews הסיני שהוקם לפני שנים אחדות (על שם מקימו שנקרא oh), משתמש במודל הקלאסי של תוכן גולשים. התכנים באתר נכתבים על ידי יותר מ-50 מיליון גולשים, כאשר 200 מיליון גולשיו קוראים את הכתבות, מדרגים אותן וקובעים למעשה אילו כתבות יופיעו בכותרותיו הראשיות. גם באתרים כמו digg או Techcrunch, הצבעות הגולשים קובעות איזה תוכן מוצף באתר ולמעשה מכתיבות את הנושאים המרכזיים שעל הפרק.

"האם יכול לבוא עורך ולפעול בניגוד לדעתם של 200 מליון גולשים?" שואל ד"ר אלון הסגל, חוקר ומומחה בתחום ארגון מרושת. "כאשר כל כך הרבה אנשים מצביעים וקובעים את סדר היום הציבורי, הכמות קובעת, ולא האיכות", הוא מוסיף.

יון פדר, עורך Ynet, מתנגד לדבריו של הסגל, וסבור כי עורכי התוכן לא ייעלמו מהעולם כל כך מהר. גם הנכדים שלנו יכירו את Web 1.0 במיטבו, מערכת אתר עם תוכן ועורכים", אמר פדר. "מרבית התכנים שה-Web 2.0 מייצר לא מעניינים ואינם ראויים למאכל גולש", הוסיף. פדר התייחס למספר הגדול של יצרני תוכן הגולשים ואמר כי מעולם בתולדות האנושות לא נראתה תופעה כזו. פדר מעריך כי בקרב גילאי 15 עד 25, קיימים יותר יצרנים מצרכנים: "ישנם אינסוף בלוגים וקטעי וידאו ברשת שאיש מעולם לא יצפה בהם". "כיוון שה-Web 2.0 מייצר הרבה מאד זבל, האינטרנט דורש מהגולשים הטלת ספק, האחריות עוברת אל הצרכן", מסכם פדר את הנושא.

ויגור Web 1.0 עם Web 2.0?

המשתתפים בפאנל הסכימו עם ההנחה כי "שלושת הדורות" של הרשת יכולים להתקיים זה לצד זה. בתולדות התקשורת האנושית מעולם לא היתה טכנולוגיה שביטלה את הקודמת: הרדיו לא הרג את הדפוס, הטלויזיה לא הרגה את הרדיו, והרשת - כך מתברר - לא הרגה את הטלויזיה. Web 1.0, ימשיך להתקיים לצידו של אתר תוכן הגולשים. לכאורה, טוקבקים ופורומים יכולים להיחשב כ-Web 2.0 קלאסי, אך הרי הם נמצאים עימנו כבר למעלה מ-10 שנים ומעולם לא נחשדו בכך שיחסלו את ה-Web 1.0 ממנה צמחו.

דב אלפון, עורך הוצאת הספרים "כינרת, זמורה, ביתן", ומי שמיועד לערוך את עיתון הארץ, טוען כי ה-Web 2.0 כפי שאנחנו מכירים אותו, ייעלם. "מספר הבלוגים הפעילים (בלוג פעיל הוא בלוג שיש לו עדכון אחד לפחות בחודש), ב-2006 עמד על 68 מיליון. בשנה זו נספרו גם 32 מיליון בלוגים "מתים". ב-2007 התמונה היתה שונה: 28 מיליון בלוגים פעילים וכ-102 מיליון בלוגים מתים", טוען אלפון. מספר "מיואשי הבלוגים" בעולם הולך וגדל - האם הדבר אומר שהרשתות החברתיות מחליפות את הבלוגים?

Web 3.0 - כרטיס נוכחות וירטואלי

הנוכחים הסכימו כי הרשתות החברתיות פורחות כיוון שהן עונות על צורך אחר. אתרים כמו מייספייס ופייסבוק אינם דורשים מהגולשים לכתוב בלוג שלם, אלא מאפשרים לו לרשום כמה שורות בודדות, המעידות על מצבו. "הרשתות החברתיות הן סוג של כרטיס נוכחות משוכלל המאפשרות לגולש לבטא את עצמו במספר תווים בודד", אמר אלפון. ד"ר אלון הסגל הציג כדוגמה לרעיון "כרטיס הנוכחות" את תוכנת Twitter המאפשרת לגולש לעדכן בכל עת, גם מהסלולרי, היכן הוא נמצא ומה הוא עושה. יותר מכך: באמצעות חיבור עם Google maps נוצרה האפליקציה Twittervision המציגה את שורת הססטוס על גבי מפת העולם ומאפשרת למשתמש לעקוב אחרי מיליוני גולשים בעולם, בכל רגע נתון.

וויקיפדיה לאן?

"ויקיפדיה היא נס – מיליוני אנשים מצאו פנאי ועדכנו ערכים, אך המוטיבציה הזו לא תמשך לעד", טוען אלפון. פדר תוהה מה יקרה בעוד חמש שנים כאשר הגולשים המזינים כיום את מקור המידע העצום הזה יפסיקו לעדכנו. "הבעיה של ויקיפדיה היא שאין מאחוריה יישות עסקית שדוחפת אותה ומבטיחה כי תמשיך להתקיים", הוא טוען. "רק 10% מן הערכים בויקיפדיה מעודכנים וראויים להיות שם, שאר הערכים יהפכו חסרי ערך בעוד כמה שנים", סיכם.