רשת בטחון

פעם היה קל. כל מה שהיית צריך להגיד לילד שלך זה שלושה דברים: אל תפתח את הדלת לזרים, אל תיקח מזר סוכריה ברחוב, ואל תחשוב שזה שאתה מחביא את חוברות הפורנו שלך מתחת למיטה אומר שאני לא מודע לקיומן. טוב, אולי את הדבר השלישי לא היית אומר, אבל הרעיון מובן: פעם היה קל בהרבה לפקח על התקשורת של הילד שלך עם אנשים זרים ועל החשיפה שלו לפורנו, פשוט מכיוון שלא היו הרבה אפשרויות: זרים אפשר היה לפגוש כמעט רק ברחוב, פורנו אפשר היה להחביא כמעט רק מתחת למיטה.

היום המצב שונה. הזרים הפכו לנוכחות קבועה בחיים של הילד שלך, גם אם וירטואלית. האינטרנט הקפיץ אותם מהרחוב היישר לתוך הבית, ואפשר למצוא אותם בכל מקום: בצ'טים, בפורומים, בבלוגים, בתוכנות האימייל השונות... ומהאינטרנט קצרה הדרך לטלפון ולאחר מכן גם למפגש בחיים האמיתיים - וזה לא שאי אפשר לגרום מספיק נזק על ידי שיחות וירטואליות בלבד. ופורנו? הצחקתם אותנו. היום אף אחד כבר לא מחביא חוברות פורנו מתחת למיטה, אלא שלל תמונות וסרטוני וידאו בספריה נעולה ונסתרת על המחשב.

אז איך תשמור על הילד שלך מפני כל הזרים והתכנים האלה, ותלמד אותו שלא כל מי שטוען, מעבר לאנונימיות שמספק מסך המחשב, שהוא בן 14 - הוא באמת בן 14? איך תמנע ממנו למסור את מספר כרטיס האשראי שלך למישהי שמתחננת לתרומה, איך תסביר לו שבצ'ט באמצעות מצלמת וידאו אפשר להקליט אותו, איך תחסום ממנו גישה לאתרים שאפילו אם אתה מבקר בהם בקביעות בעצמך, אתה לא מעוניין שגם הוא יגלוש בהם?

הדגלים האדומים

ילדים שגולשים ברשת חשופים לשלושה סוגי סיכונים עיקריים: 1. על רקע מיני 2. על רקע פלילי 3. על רקע לאומני.

על פי "מדריך ההורים לבטיחות ברשת" בעריכת עופרה הירש, קיימים מספר "דגלים אדומים" שכדאי לשים לב אליהם בהתנהגות של הילד, ושיכולים להעיד על חשיפה לאחת או יותר מהסכנות הללו:

* הילד מבלה זמן רב בגלישה, בעיקר בשעות הערב והלילה (שימו לב: העובדה הזו לבדה אינה בעייתית, אלא רק אם היא מגיעה בד-בבד עם גורמים נוספים).
* הילד מנהל שיחות טלפון ארוכות עם מבוגרים לא-מזוהים, על אחת כמה וכמה אם השיחות הללו מגיעות ממספרים חסומים.
* הילד מקבל, באמצעות הדואר הרגיל, חבילה או מכתב מאדם שאת שמו אתם לא מזהים.
* הילד שומר על פרטיותו באדיקות: מכבה את המסך או מחליף את תוכנו באמצעות צירוף המקשים Alt-Tab ברגע שאתם נכנסים לחדר.
* הילד מתבודד מהמשפחה.
* הילד מתחבר לאינטרנט באמצעות חשבון של מישהו אחר.
* ילד צעיר במיוחד שומר חומר פורנוגרפי על המחשב (סביר להניח שילד צעיר במיוחד לא חיפש את החומר הזה בעצמו אלא קיבל אותו ממישהו).

צעדי ההגנה על הילד נחלקים לשני סוגים: טכניים ופסיכולוגיים.

נפתח דווקא בפסיכולוגיים, מכיוון שבסופו של דבר, אולי בניגוד למה שמקובל לחשוב, אלו הצעדים החשובים יותר. הרי גם אם תנקוט בצעד הטכני הדרסטי ביותר שקיים ותסלק את המחשב מהבית לחלוטין, לא תוכל למנוע מהילד שלך ליצור קשר עם זרים ברשת דרך מקומות כמו אינטרנט קפה, בתים של חברים או מעבדת המחשבים של בית הספר. לפיכך, מומלץ להשקיע את מירב המאמצים בחינוך ובהסברה בנוגע לסכנות הקיימות וכיצד ניתן להתגונן בפניהן.

הצעדים הפסיכולוגיים

* להסביר, לא להפחיד - חשוב לא להפחיד את הילד יתר על המידה, שכן האינטרנט הוא כלי נהדר אם מנצלים אותו נכון. אלא שכמו לכל כלי, גם לאינטרנט יש הוראות שימוש, והדבר הנכון הוא לפתח בילד חוש אחריות: הסבירו לו שבנוסף ליתרונות הנהדרים טמונות ברשת גם סכנות, כגון העובדה שמרחוק ניתן לשקר ולסלף פרטים הרבה יותר בקלות.

* לנקוט בצעדים אקטיביים - דרך טובה למנוע מילדים להשתתף בפעילויות מסוכנות היא למצוא להן תחליף. חישפו את הילד לאתרים מעניינים, למשחקים מהנים ולשאר פעילויות רשת בטוחות. באופן הזה, זמן שבו הוא עלול היה להיחשף לסכנות מיותרות ינוצל לגלישה מהנה ובטוחה.

* לשמוע, לא להתכתב - דרך טובה לגלות אם באמת מדובר בילד או במבוגר שמתחזה לילד זה לעבור למדיום טלפוני, ודאי ובוודאי לפני שאפילו חושבים על לקבוע פגישה. יחד עם זאת, הסבירו לילד שעליו להקפיד שלא למסור את מספר הטלפון שלו, אלא לקחת את מספר הטלפון של הצד השני ולהתקשר אליו ממספר חסוי (כוכבית 43, למי ששכח).

* עקרון ההדדיות - שתפו את הילד בהרגלי הגלישה שלכם, צעד שיעודד אותו לשתף אתכם בתמורה בהרגלי הגלישה שלו.

* כללי בטיחות - נסחו עבור הילד כמה כללי בטיחות והזכירו אותם מידי פעם. (מצגת עם מספר כללי בטיחות תוכלו למצוא כאן).

בין הכללים החשובים:
א. לבחור שמות כינוי שאינם מסגירים את הזהות האמיתית.
ב. לא למסור לזר ברשת פרטי זיהוי (שם מלא, מספר טלפון או כתובת). שם פרטי אפשר למסור.
ג. לא למסור לזר ברשת פרטים שהוא עלול לנצל לרעה (מספרי כרטיס אשראי, סיסמאות ועוד).
ד. לא להיפגש עם זר מהרשת לפני שמשוחחים איתו בטלפון, ולעשות זאת אך ורק בידיעת ההורים. ואם כבר הגעתם לשלב של קביעת פגישה - אז אך ורק במקום ציבורי ולאור יום.
ה. לסמוך על החושים - לא להמשיך בשיחה שעושה רושם מפוקפק.
ו. לא להתקין תוכנות או משחקים שמישהו זר שלח, וגם לא להוריד כאלה מאתרים מפוקפקים.

בעוד שב"מדריך להורים" ממליצים להציץ מידי פעם, כעניין שבהרגל, בהסטוריית השיחות של הילד בצ'טים, אנחנו דווקא לא ממליצים על זה. גם לילד יש זכות לפרטיות. לדעתנו יש לנקוט בצעד שכזה אך ורק אם יש לכם חששות מוצקים שהילד שלכם חשוף לסיכון. שימו לב: אם הצצתם לילד שלכם בשיחות כעניין שבשגרה והילד גילה את זה, הוא יצפין אותן בסיסמה, ואז מה תעשו במקרה שבו יתעורר חשש אמיתי?

בלינק הזה תמצאו שאלות שהילדים שלכם עלולים לשאול אתכם, ותשובות מומלצות.

הצעדים הטכניים

קיימות תוכנות רבות המפקחות על הגלישה ברשת. מה שהתוכנות האלו עושות הוא לסנן מידע לפי מילות מפתח מסויימות שנמצאות בו. מילים מסויימות נחשבות כמייצגות מידע המזיק לילדים, מילים כגון "סקס", "אלימות", "סמים" ו"הימורים".

באתר GetNetWise תוכלו למצוא מגוון פתרונות טכניים לגלישה בטוחה. בנוסף, להלן מספר תוכנות המהוות פתרון בטיחותי חלקי, המוצעות לשימוש על ידי "מדריך הורים לבטיחות ברשת":

* תוכנת SpamBully מסננת דואר באופן אוטומטי באמצעות מנגנון שלומד את מאפייני הודעות הזבל. התוכנה מציעה אפשרות לראות את הדואר לפני שמורידים אותו, אפשרות יעילה בסינון הודעות דואר גדולות ומיותרות. התוכנה מאפשרת גם להגדיר רשימות של חברים, ולחילופין "רשימות שחורות" של שולחי דואר זבל שייחסמו באופן אוטומטי.

* תוכנת Net Nanny מסננת אתרים ומאפשרת להורים להוסיף מילות סינון משל עצמם.

* תוכנת IamBigBrother מסוגלת לעקוב אחר גלישה לאתרים ולצ'טים.

* I-keeper הינו שירות סינון לאתרי סקס והימורים. השירות מופעל על ידי חברת בזק בינלאומי וניתן ללקוחות כל החברות. עלות השירות הינה 9.90 ש"ח לחודש.

* תוכנת cyberpatro מאפשרת גם להגביל את הגלישה לפי שעות היממה.

* Child Control 2006 היא תוכנה לסינון תכנים, מניעת פריצות למחשב, פיקוח על שעות גלישה וניהול קבצים במחשב הביתי.