מדעי הפייסבוק

החוקרים במדעי החברה והכלכלה מגלים עניין הולך ומתרחב ברשת החברתית הפופולרית, שמציעים הררי מידע אמינים על משתמשים

חשבתם שפייסבוק זה בזבוז זמן? חשבו שוב. יותר ויותר חוקרים מתחומי מדעי החברה והעסקים משתמשים ברשת החברתית הפופולרית על מנת להשיג נתונים יקרי ערך שעליהם יכלו בעבר רק לחלום.

הרי מה שהגולשים עושים באתר הוא מילוי שאלונים אינסופי תוך הזנת הרשת החברתית בפרטים אישיים על עצמם. אם בעבר חוקרים נאלצו לבצע עבודה סיזיפית, להתחנן ולעיתים אף לשלם לאנשים כדי שימלאו שאלונים על עצמם - היום יש באפשרותם להגיע להררי מידע שהגולשים ממלאים בעצמם בהתלהבות.

תזכיר לי למה אנחנו חברים?

אחת המטרות הגדולות והבלתי מושגות של מדעי החברה היתה הנסיון לקבוע באיזה במידה טעם אישי משפיע על חברויות או באיזה מידה חברויות משפיעות על טעם. על מנת לפענח את השאלה הזו היה צורך במידע על רשתות חברתיות, שלא היה בנמצא.

כיום, יישומי פייסבוק כמו hot or not, Pirates vs. Ninjas או How Normal are you?, גורמים לחברים שונים לדרג את טעמיהם ודעותיהם בכל אחד מתחומי החיים ומסייעים לקבוע את התשובות לשאלות המכוננות של הסוציולוגיה, הפסיכולוגיה, הפוליטולוגיה, האנתרופולוגיה ועוד.

"בעזרת המידע שמצטבר משאלונים אפשר לראות מה גורם לנו להיות חברים של אנשים מסוימים ואילו נקודות דמיון יוצרות קשרים בין אנשים. אנחנו על הקצה של מדע חברתי חדש", אמר לניו יורק טיימס ניקולס כריסטאקיס, פרופ' לסוציולוגיה שמשתתף במחקר. "קודמינו יכלו רק לחלום על סוג המידע שיש לנו היום".

מחקר בלתי מתערב

"אחד הדברים היפים בפייסבוק ורשתות חברתיות הוא שאפשר להכין מהן שיטות מחקר בלתי מתערבות", אומר ד"ר גלעד רביד מהמחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון. "החוקר יכול לאבחן בלי להיות נוכח, בלי להשפיע ובלי שרואים אותו. הדבר הזה לא קיים בקהילות ובמקומות אחרים".

איזה סוג של מחקרים אפשר לעשות בפייסבוק?
"כל קשת השאלות: החל משאלות עסקיות כמו איך ליצור באזז או איך לשווק והמשך בשאלות סוציולוגיות, כמו מה אני עושה עם חברים שלי או מה הקשר בין החברים בקהילה הווירטואלית לחברים בחוץ. יש גם שימושים של מערכות מידע, כל התופעה של Small World, איך אפשר להגיע תוך 3-5 קשרים לכל אחד".

אילו מחקרים מתנהלים בארץ בעזרת רשתות חברתיות?
"אפשר להגדיר רשתות חברתיות בכל מיני צורות. גם וויקיפדיה למשל היא רשת חברתית. יש מחקר שאני עושה עכשיו על וויקיפדיה, שבודק את אי השיוויוניות באתר. וויקיפדיה מצטיירת כמערכת דמוקרטית שבה כולם שווים, אבל כמו שג'ורג' אורוול אמר בספר חוות החיות: 'כל החיות שוות ויש כאלו שוות יותר'. ככה זה גם בוויקיפדיה. יש גם מחקרים שמנסים לשאוב מידע מבלוגים. במקום לשאול אנשים מה הם חושבים, באים ורואים מה הם חשבו וכותבים בבלוגים. יורם קלמן לדוגמה, חקר מה אנשים בבלוגים כותבים על אי צפיה בטלוויזיה. כלומר, משתמשים במרחב הווירטואלי כדי ללמוד על המרחב האמיתי".

רוב המידע עדיין סגור

מחקרים שעושים שימוש ברשתות חברתיות הם תחום שצפוי לצמוח במרץ בשנים הבאות, ועם זאת עדיין מוקדם לזרוק את השאלונים הישנים. למרות כל יתרונותיו, המחקר בעזרת רשתות חברתיות עדיין סובל מכמה נקודות תורפה.

"הבעייתיות של פייסבוק היא שלא ברור עד כמה המידע שם אמין", מציין ד"ר רביד ומוסיף: "המערכת לא תמיד נמצאת ברשות החוקר. חלק מהמידע סגור ולחוקר אין הרשאות מיוחדות, הוא בדיוק כמוך". במילים אחרות, המידע שמחזיקות פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות בעל ערך רב, ולעת עתה, הן לא ששות לנדב אותו מרצונן.