השנה של פייסבוק

מדי פעם מתרחשות ברשת תופעות כל כך ויראליות, עד שהן מקבלות חיים משלהן. כל החברים שלך מדברים עליהן, הן יוצאות מהבועה המקוונת ומכות שורשים בתקשורת הממוסדת, עד שיום אחד אתה מבקר את ההורים בבית והם שואלים אותך אם שמעת על זה וזה.

זה מה שקרה לפייסבוק. מה שהתחיל כאתר לסטודנטים אמריקנים, וב-11 בספטמבר 2006 נפתח לכלל הגולשים, מונה היום כ-60 מיליון משתמשים, מתוכם כ-300,000 ישראלים, שאליהם מצטרפים מדי יום כרבע מיליון מנויים חדשים.

אם 2005 סימנה את עלייתה של MySpace ו-2006 היתה השנה של Youtube, הרי שב-2007 מלכה באינטרנט הרשת החברתית, שהספיקה בינתים להתברג למקום השביעי ברשימת האתרים הפופולריים ברשת.

אתר על כלום

למרות מגוון הכתבות שמנסות להסביר לגולשים מה עושים בפייסבוק, כדי להבין מה זה ומה עושים שם, אין ברירה אלא להיות חלק מזה, וגם אז לא בטוח אם תבינו מה אתם עושים שם. יש כמובן את התיאורים הרגילים: זורקים אחד על השני פרות וכבשים, נלחמים בצבאות של נינג'ות ופיראטים, מגישים מתנות, מעלים תמונות, בודקים דפים של חברים, כותבים אחד לשני על הקירות וממלאים שאלונים כגון: איזה פילוסוף גרמני אתה? איזה רוצח סדרתי אתה? וכדומה.

אבל בפועל, כל הפעולות וההגדרות האלו אינן אומרות כלום. אם סיינפלד הייתה תוכנית על כלום אז פייסבוק הוא אתר על כלום. מי שנמצא בפייסבוק לא עושה שום דבר ספציפי, חוץ מלהיות בפייסבוק. להיות בפייסבוק זה מצב נפשי, פייסבוק היא האישור המושלם לכך שהמדיום הוא המסר. זה לא משנה מה אתה עושה בפייסבוק - העיקר שאתה בפייסבוק.

קחו לדוגמה את אחד הפיצ'רים המרכזיים באתר, ה- Poke. הפירוש המילולי של הפועל האנגלי To Poke, היא "לתחוב, לדחוף או לתקוע". איך אפשר לעשות את כל הדברים האלה בחלל הווירטואלי? לא ברור, גם לא לאנשי פייסבוק, שזה ההסבר הרשמי שלהם: "כאשר יצרנו את ה-Poke חשבנו שזה יהיה מגניב שתהיה לנו תכונה בלי מטרה ספציפית. אנשים מפרשים את ה-Poke בכל מיני דרכים שונות ואנחנו מעודדים אותך ליצור משמעויות משלך".

והנה לכם הפוסטמודרניזם במיטבו. הכל יחסי, אין משמעות וכל מה שנשאר זה לעשות Poke אחד לשני.

כלכלה של תשומת לב

ואולי בעצם יש תוכן בפייסבוק, מכנה משותף אחד וקבוע לכל הדברים שאתם עושים באתר: התוכן הזה הוא את/ה והאני שלך וזה אולי הסוד שמסביר למה הרשת החברתית הצעירה הצליחה למשוך אליה כל כך הרבה גולשים ולהשאיר אותם אצלה במשך דקות זמן רב כל כך.

מחקר חדש ומרתק מגלה, ש-43% מהאפליקציות בפייסבוק עוסקות בעיצוב זהות. אך מה שמעניין עוד יותר היא העובדה שהזהות הפייסבוקית עצמאית ומובחנת מהזהות הלא-ווירטואלית, זהות חדשה שבה אתה יכול לכלות זמנך בהתעסקות עצמית.

אבל יש גם משהו עמוק יותר. אחד מהדברים שהופכים את המייל, ה-IM וה-SMS לממכרים כל כך, הוא תשומת הלב המרוכזת שהם מספקים לנו. בכל פעם שאנחנו מקבלים מייל ממישהו אנחנו זוכים למנה כלשהי של תשומת לב, שגם אם היא שטחית לחלוטין, יש בה משהו מנחם ומחמיא.

מספיק שמישהו ענה על טוקבק שכתבנו באיזה אתר ואנחנו כבר מרגישים טוב עם עצמנו. הסיפוק הזה, שמקורו באותות חשמליים והפרשות כימיות שנוצרים במוח, הוא דבר ממכר. אם התחלת איתו, לא תרד ממנו מהר כל כך, וכמו כל סם, ככל שתפנה לו יותר משאבים - כך הוא ידרוש יותר תשומת לב. זו הסיבה שבעידן האלקטרוני אנשים בודקים את המייל 20 פעמים בשעה. זה לא בגלל שהם מצפים שמשהו חשוב יגיע, הם פשוט צריכים את מנת תשומת הלב שלהם לחמש הדקות הבאות.

פייסבוק לוקחת את הנרקיסיזם הדיגיטלי הזה ומביאה אותו לדרגתו השלמה ביותר עד היום. כל מה שאתם עושים נרשם איפשהו ומופיע על לוחות החדשות של החברים שלכם; כל הזמן קורה משהו. דנה הוסיפה תמונות חדשות של עצמה, רון חבר של רינה ודנה זרקה כבשה על רינה ורון הצטרף לקבוצה לביטול פתח תקווה, ומישהו הסתכל על תמונות שלך ומישהו אחר עשה לך Poke.

התוצאה היא לא רק חברה וירטואלית חדשה, אלא גם כלכלה של תשומת לב. אתה נותן לי תשומת לב ואני אתן לך תשומת לב. אם כי בסופו של דבר, כל זה לא מכסה על האמת העצובה שאנחנו מעניקים תשומת לב בעיקר לעצמנו.

תוכנה כתוכן גולשים

אחד הצעדים המכריעים בתהליך הפיכתה של פייסבוק לאותו חור שחור לגולשים תועים שהיא היום, הוא השקת פלטפורמת הפיתוח F8, במאי השנה. זו איפשרה למפתחים ליצור אפליקציות לאתר, והיתה הגורם העיקרי שאיפשר יצירה של אקולוגיה עשירה באינטראקציות חברתיות בין גולשי האתר. המהלך הזה שינה לעד את הדרך שבה אנחנו תופסים רשתות חברתיות ומה עושים בהן. מאמצעי תקשורת שנשען על פורמטים מוכרים כמו מייל, פורום וצ'טים, פייסבוק יצרה את הרשת החברתית מחדש בדמותו של מגרש משחקים וירטואלי בלתי נגמר.

אבל היה משהו נוסף. הפלטפורמה של פייסבוק גם לקחה את הווב 2.0 לרמה חדש. היא העלתה את תוכן הגולשים בכמה רמות. אם עד עכשיו גולשים העלו טקסטים, תמונות, מוזיקה וסרטים עכשיו הם גם מעלים את האפליקציות שעושות לך את האתר.

פתיחת הפלטפורמה של פייסבוק ליישומי צד שלישי התבררה כהימור חכם. תוך חצי שנה נכתבו לפייסבוק יותר מ-10,000 אפליקציות שלפופולרית ביותר ביניהן, Top Friends יש כ-23 מיליון משתמשים. האפליקציות הללו, שרובן, יש להודות, טיפשיות למדי, אינן מצריכות התקנה ואינן מאטות את המחשב. הכל הרי רץ בפייסבוק, אז מה אכפת? מתקינים, מתקינים ומתקינים עשרות ועשרות של תוכנות שאלוהים יודע למה הם נועדו.

פייסבוק היא מיקרוסופט החדשה?

ההצלחה הכובשת של פייסבוק ביצירת אתר המבוסס על אפליקציות רשת פתוחות, הובילה את דנקאן ריילי מ-TechCrunch לטעון כבר ביולי, שפייסבוק היא למעשה מיקרוסופט החדשה. לפי ההיגיון הדי משכנע שלו, אם רוב האפליקציות הפופולריות נמצאות בפייסבוק, הרי שהיא הופכת לאותה מערכת הפעלה ברשת שעליה מפנטזים משתמשי מחשב כבר שנים.

נראה שגם מיקרוסופט השתכנעה, כי בתוך כמה חודשים רכשה ענקית התוכנה אחוז זעום (1.6%) מפייסבוק, תמורת 240 מיליון דולר. והיא לא לבד. ההצלחה של המתחרה הקטנה משכה גם את תשומת ליבה של גוגל, מלכת האינטרנט, שהוכיחה שחושיה עדיין מחודדים כאשר מיהרה להשיק בנובמבר את פלטפורמת ה-OpenSocial, שאמורה להיות מערכת אחידה לפיתוח תוכנות לרשתות חברתיות.

האתגר לגוגל

אבל האם זה מספיק? פייסבוק היא אולי האתגר הגדול ביותר שעמד מול גוגל מאז שזו הפכה לשליטה הבלתי מעורערת של האינטרנט. אם עד היום ענקית החיפוש היתה הדבר הכי מגניב בעיר, ומי שתמיד הקדימה את כולם בכמה צעדים - בא מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק, והוכיח שיש כוכב חדש בשכונה.

את מה שפייסבוק עושים היום גוגל לא צפתה מראש, וכך מחברה שיוזמת מהלכים הפכה גוגל למגיבה. הביצה הטובענית של פייסבוק משאירה את הגולש אצלה שעות על שעות ומרחיקה אותו מגוגל, אבל האיום האמיתי הוא בתחום שמהווה את גרעין המודל העיסקי שלה.

עד היום היתה גוגל מספר אחת באיסוף מידע על גולשים ושימוש במידע לצורך פרסום מפולח בעזרת מערכת ה-Adsense. אך פייסבוק, שחתמה על הסכם פרסום בלעדי עם מיקרוסופט, מאיימת לשנות את המצב. כאילו לא מספיק שעשרות מיליוני בני אדם מבצעים באתר אינטראקציות מגוונות, פייסבוק גם גורמת לאנשים למלא שאלונים מפורטים על עצמם, ולעשות זאת בחדווה.

הידע שנצבר בידי פייסבוק הוא ייחודי ורב ערך, השאלה רק איך לנצל אותו. עד עכשיו טרם עלו שם על דרך המלך. פלטפורמת הפרסום Beacon שלהם זכתה לביקורת נוקבת, וירדה מן הפרק. כרגע היא עוברת שינויים שיהפכו אותה לאהודה יותר על הגולשים.

לחכות ולראות

באותו הזמן חשוב לזכור כל העת שגם פייסבוק אינה חסינה. כמו שהגולשים שנהרו פעם ל-MySpace ממלאים היום את האתר המתחרה, מחר בבוקר יכולה לקום רשת חברתית אחרת, שתגזול מפייסבוק את הגולשים. בניגוד למערכת ההפעלה חלונות, שכבלה את המשתמשים אליה, פייסבוק אינה מונופול. שום אפליקציה באתר אינה חסרת תחליף וכל גולש יכול לקחת את הרגליים ולעבור לרשת חברתית אחרת.

וכמובן, לא מן הנמנע שלגולשים פשוט ימאס מרשתות חברתיות. כולם מקטרים עליהן ועל הבאזז המוגזם שהן יוצרות, ויעידו על כך קבוצות כמו Am I on facebook because I'm bored, or am I bored because I'm on Facebook. נכון שעד עכשיו המשתמשים רק מקטרים, אבל יתכן שבשלב מסוים תחושת המיאוס תהפוך לפעילות ממשית של התנתקות.

ובכל מקרה, בין אם פייסבוק תישאר בסביבה ובין אם לאן - את 2007 כבר אי אפשר לקחת ממנה. זו הייתה השנה של פייסבוק.