יום הולדת ל-SMS

איך הזמן טס כשנהנים. 15 שנה עברו מאז המצאת ה-SMS ויום ההולדת מוצא את הטכנולוגיה הסלולרית כשהיא בשיא כוחה, אחרי שכבשה את כל העולם בסערה, ואם תשאלו רבים - רגע לפני שהיא מאבדת את האחיזה. אבל לזה נגיע בהמשך.

קצת מוזר לקרוא ל-SMS המצאה, במיוחד משום שהוא המצאה מפגרת כל כך. ראשית, הוא אחת ההמצאות הכי לא נוצצות שיש; בעידן של הורדות בנפחי ענק והמוני אפשרויות לצ'טים טקסטואליים חינמיים, ועידות וידאו ועוד, הטכנולוגיה המוגבלת של ה-SMS, שמתירה העברה של 160 תווים (ובעברית רק 70) לכל היותר, נראית מוגבלת להחריד.

גם שיטת ההקלדה היא מופת של הנדסת אנוש גרועה. בשנות ה-70 התלהב המשורר דוד אבידן מכך שבמקום התלאות של ציור אותיות עם היד, נוכל ליצור - בעזרת המקלדת - יחס אחד לאחד בין פעולה לאות. כל לחיצה מניבה אות. ה-SMS החזיר אותנו אחורה ליחס של שלוש לחיצות לתו.

ובכל זאת, דווקא התינוק המוגבל הזה, שזכה בתחילה לבוז מצד מנהלי חברות הסלולר, הפך ל-Killer Application של התעשיה ולסמל של חברה שלמה. אף אחד לא יודע כמה הודעות נשלחות בעולם מדי יום. אבל ההערכות מופלגות: חלקן מדברות על 20 מיליארד בחודש בארה"ב לבדה, ואחרות מדברות על כ-2-3 טריליון בשנה.

קונדום תקשורתי

ה-SMS הוא כנראה הדוגמה המושלמת לכך שקשה לחזות מראש את מידת ההצלחה וההשפעה של המצאות טכנולוגיות. מעט מאוד אנשים האמינו שצפויה לטכנולוגיה עתיד כה מזהיר או אפילו עתיד כלשהו. הדעה הרווחת של המנהלים בתעשיית התקשורת היתה, שאנשים לא יטריחו עצמם להקליד הודעות טקסט על גבי טלפון סלולרי (בשביל מה? הרי הרבה יותר פשוט פשוט לחייג ולומר את מה שאתה רוצה).

כשמשווים את חוסר האמון המופגן הזה, לעומת תחזיות הרהב שהועתרו על טכנולוגיות תקשורת נוצצות אך כושלות, כמו שיחות וידאו - אפשר ללמוד דבר או שניים על ההבדל בין הפנטזיות שלנו על הטכנולוגיה, לבין האופן שבו אנחנו משתמשים בטכנולוגיה בפועל.

אנחנו חולמים על טכנולוגיות גרנדיוזיות, אבל חיים חיים קטנים. ועידות הווידאו נכשלו (בינתיים) כי אנשים לא תמיד רוצים שיראו אותם כשהם מנהלים שיחה. וזו בדיוק הסיבה שה-SMS הצליח. הבשורה העיקרית לא היתה תקשורת, אלא דווקא העובדה שהוא מאפשר להפחית המצאה של מכשיר שמאפשר הורדה של הווליום של התקשורת. מעין קונדום תקשורתי שמונע את הצורך למגע קרוב מדי. במקום ליצור קול אנושי ולהשתתף בסיטואציה חברתית או להקשיב לברבורים האינסופיים של מישהו אחר, ה-SMS איפשרה למותשי תקשורת להעביר מסרים בלי להיחשף.

את היתרון הזה לא חזה איש, אם כי כבר אז היו ל-SMS כמה תומכים. "אני תמיד האמנתי בו. ביכולת שלו לשנות את העולם", אמר השבוע ברנן היידן, מהאבות הגאים של הטכנולוגיה.

וה-SMS אכן שינה את העולם. היום, 15 שנה לאחר שהופיע אפשר כבר לדבר בביטחה על תרבות ה-SMS, ועל כך שהודעות טקסט סלולריות הן בין הכוחות המעצבים את התודעה התרבותית של ימינו. לא מסוכן להמר שבימים אלו מוגשות בוודאי בכמה אוניברסיטאות הצעות למחקר שבוחנות את השפעת ה-SMS.

בחזרה לעידן המבזקנות

השינוי הראשון שממהרים להצביע עליו הוא כמובן השפה. ה-SMS, כהוכחה לאימרה המקלוהנית שהמדיום הוא המסר, קיצר את השפה שלנו. למעשה, אפשר להגיד שבתוך מכבש ה-SMS הלשון עברה "סמסיזציה": שימוש באייקונים, חיסכון במילים, וויתור על מידע מורכב או לא הכרחי. הטכנולוגיה הזו למעשה החזירה אותנו לעידן המבזקנות של הטלגרף, ולימדה את כולנו להפוך לעורכים מיומנים שיודעים לנסח כל מסר ב-160 תווים (ובעברית האתגר גדול יותר). ה-SMS הזכיר שכל מילה שווה זהב.

אבל במקביל, יש שרואים ב-SMS את הסמל לתהליך הרידוד של החברה שלנו. אחת מהן היא כלת פרס נובל, הסופרת דוריס לסינג שקוננה השבוע על השפעתם המרדדת של האינטרנט והסמס על הדור הצעיר. מדי פעם גם צצים מחקרים הקושרים בין תרבות ה-SMS לבין עליה באחוז האנלפבתיות או הירידה ב-IQ.

אך לא כולם מסכימים שהשפעת ה-SMS על השפה היתה שלילית כל כך. "אני מצדדת בתפיסה שיש אבולוציה של השפה ומכשירי מידע שותפים להתפתחות הזו", אומרת חוקרת המדיה היידי הלוי, בראיון לנענע מחשבים. "מצד אחד, אנחנו מגיעים לשפה שהיא לכאורה יותר פשטנית ורדודה ומורכבת מאייקונים ומילים קצרות; מצד שני הסגנונות של השפה מתפתחים והופכים להיות עשירים בהיבטים אחרים, שלא תמיד ברורים מאליהם. זה יכול להיות התזמון, התייחסות רחבה בהקשרים של מערכות יחסים, וגם שימוש בקיצורים אישיים או צורות ביטוי אישיות".

איך זה משפיע על התקשורת בין בני אדם?
"הדחיסות מעניינת, כי מצד אחד, היא מאפשרת לנו לפעמים להעביר מסרים מלאים במידע בצורה קצרה, ומצד שני, פותחת כמובן פתח להרבה אי הבנות. ברגע שאנחנו מסתמכים על ידע בין השורות יש המון מקום לאדם להשליך על המסר הקצר כל מיני תחושות ומחשבות בלי יכולת לאמת אותן. אפשר לראות שכשאנשים נמצאים בתיאום רגשי הם יכולים לעבור מסרים מורכבים והתקשורת תהיה יעילה, אבל כשהם לא מתואמים - יווצרו בעיות בתקשורת".

הסמל של דור האגודלים

אבל השינויים של ה-SMS לא הוגבלו לתחום השפה, והטכנולוגיה יצרה מבול שירותים פורצי דרך. מבדיקת לוחות הזמנים של האוטובוסים, דרך אישור טיסה ועד גירושין.

ה-SMS גם הפך לכלי ההצבעה הנפוץ בתוכניות סטייל "כוכב נולד" ולסמל של הדמוקרטיזציה של התרבות. בעידן הנוכחי, דמוקרטיה אינה הצבעה בקלפי, אלא בחירה בעזרת SMS; מה שגרם להצעות כמו החלפת שיטת הממשל לכזו שתהיה מבוססת על הצבעות SMS המוניות על כל שאלה ושאלה.

ויש גם שינוי פיזי להחריד: יותר מכל גאדג'ט אחר, הפך ה-SMS לסמל של "דור האגודלים" (Thumb Generation). הכינוי, שהחל דרכו ביפן והיגר למערב, הפך לשם נרדף לנטיה של צעירים לעשות שימוש מוגבר באגודלים שלהם. על פי מחקרים שונים, הדור הצעיר שגדל על בקרי הקונסולות ומרבה להתכתב ב-SMS, פיתח מיומנות אגודלית חסרת תקדים ועושה שימוש באצבע הראשונה גם במרים בהם מבוגרים היו משתמשים באצבע המורה או אחרת.

למעשה, יש המרחיקים לכת עד כדי דיבור על שינוי פיזי של ממש, שהופך את האגודלים לחזקים ודומיננטיים יותר בכף היד. וכדי להראות שלכל דבר יש שני צדדים, צצו אלו שמדברים על הנזק שעלול להיגרם לפרקי האגודל ואף ליד כולה.

הדור הבא

אבל לא לעולם חוסן. בשנים האחרונות, עם התרבות הדיבורים על רשתות Wimax ו-VoIP נייד, מתגברות גם התחזיות על מות ה-SMS. למה לשלם 30 אגורות להודעה כשתוכנות מסרים מידיים מאפשרות לשלוח אינספור הודעות כאלו בחינם?

האפשרויות הללו מותנות כמובן בהצלחה של טכנולוגיות אינטרנט מהיר ניידות, אבל אין ספק שזהו מהלך טבעי לגמרי. עם את, בינתיים, ה-SMS נותר הסולטן של התרבות שלנו. מזל טוב.