תחשבו על זה

בפברואר השנה נסגרה מעבדת מעבדת PEAR (ראשי תיבות של The Princeton Engineering Anomalies Research), שפעלה באוניברסיטת פרינסטון בארה"ב מאז 1979. במשך 28 שנות פעולתה, חקרה המעבדה חריגות הנדסיות וסטיות חישוביות שאירעו במחשבים ומכשירים אלקטרוניים אחרים. המסקנות הדהימו את החוקרים, משום שהצביעו על אפשרות שנחשבת בלתי נתפסת בקהילה המדעית: יתכן שהתודעה האנושית משפיעה על האופן שבו פועלים המכשירים הללו. גם היום, 10 חודשים לאחר שנסגרה המעבדה, נותרו ממצאיה בלתי מפוענחים.

לא נכנע לדעות קדומות

הכל התחיל ב-1977, כשסטודנט בפרינסטון פנה לפרופ' רוברט יאן בבקשה לחקור השפעות פסיכוקינטיות או פאראפסיכולוגיות מוזרות שחדרו לתוך הניסויים שביצע במעבדה. יאן הגיב תחילה בספקנות, אבל לבסוף החליט לא להיכנע לדעות הקדומות ונעתר לבקשה, תוך שהוא מקפיד על אמות מידה של בדיקה מדעית מקצועית.

גם לאחר שהניסויים הניבו תוצאות מפתיעות לא השתכנע פרופ' יאן, אך בו בזמן, חש מחויב להמשיך ולחקור את ההשלכות מרחיקות הלכת שתוצאות הניסויים הצביעו עליהן, כאילו יש לתודעה האנושית השפעה על האופן שבו מחשבים עובדים. כדי לפתור את הבעיה, הקים את PEAR.

עיקר הפעילות במעבדה התרחשה בעזרת מכשירי REG (קיצור ל-Random Event Generator)שונים, המחוללים אירועים מקריים לחלוטין. ההתקנים, חלקן מכונות שמקפיצות כדורים באוויר וחלקם מחשבים המחוללים אירועים מקריים באמצעות רעש לבן, מספרים סיפור לא יאומן.

כך לדוגמה, מכונת ה-Murphy (על שם חוק מרפי) מקפיצה 9,000 כדורים על פני 336 יתדות המסודרים ברשת סימטרית. כשהמכונה פועלת בלי שאיש משגיח בה - נופלים כמחצית הכדורים בצד ימין וכמחציתם בצד שמאל. אך כשמושיבים צופה ש"יחשוב ימינה" או "יחשוב שמאלה", מתגלה נטיה קטנה אך משמעותית במספר הכדורים שצונחים לכיוון עליו חשב החוקר.

תופעה דומה מתרחשת ב-REG הממוחשב, שמפיק מספרים שחלקם גדול מ-100 (להם נקרא חיוביים) וחלקם קטן ממאה (שלהם נקרא שליליים). כשהמחשב פועל לבדו קיים שיוויון במספרים; אולם כשמישהו יושב ליד המחשב וחושב על מספרים חיוביים או שליליים - מתבצעת סטיה קטנה אך מורגשת בנתונים.

מחשבים דו מיניים

הסטיות הללו הן האנומליות, החריגות, שאותן חקרה מעבדת PEAR, ולמרות המוזרות הברורה שלהן מתקשים גם החוקרים הסקפטיים ביותר לפטור אותן כשטויות. ג'ניפר קוב, שהקדישה פרק מספרה Cybergrace לתיאור מקיף של פעילות המעבדה, מספרת כי ב-17 השנים הראשונות לקיומה ערכו ב-PEAR כ-50 מליון ניסויים, שהניבו שלושה מיליארד ביטים של מידע. על פי הנתונים, כשה-REG פועל לבדו הוא יוצר חריגה אחת למיליארד ביטים. לעומת זאת, כשצופה מעורב בניסוי מתבצעות פי מיליון חריגות, אחת לכל אלף ביטים.

חומרת המתודולוגיה שבה השתמש צוות המדענים, שכלל מהנדסים, פיזיקאים, פסיכולוגים ואנשי רוח, מקשה על אלו המבקשים להפריך את התוצאות שהתקבלו ב-PEAR.

על פי המחקרים, כל אדם מסוגל להשפיע על התנהגותם של מכשירים אלקטרוניים בעזרת התודעה בלבד. אין צורך ביכולות מאגיות כלשהן. עם זאת, סוג החריגות שהתגלה ב-PEAR לא פחות מוזר מהחריגות עצמן.

כך לדוגמה, המדענים גילו שקבוצות שמבצעות פעילויות משותפות משפיעות על ה-REG אפילו אם האנשים אינם יודעים שהוא שם, מה שמעלה את ההשערה שגם כוונות תת מודעות משפיעות על החריגות הסטטיסטיות. בנוסף, גם מרחק גיאוגרפי וזמן לא מונעים את השפעתה של התודעה. כוונה אנושית יכולה להשפיע על ה-REG בין אם הצופה נמצא בחדר הסמוך או בצידו השני של העולם. יתרה מכך, הצופה מסוגל להשפיע על המכונה ברגע מסוים גם אם חשב על כך באותו הרגע וגם אם החליט על כך מראש.

במילים אחרות, אדם יכול לשבת במדבר בערב הסעודית וליצור חריגות חישוביות שבוע מאוחר יותר בפרינסטון שבארה"ב.

למרות שכל אחד מצויד בכוחות הללו, יש אנשים שמצטיינים בכך במיוחד, אנשים בעלי כשרון לתקשורת עם מכונות. באופן כללי, זה עוזר שהאדם יאמין שיש בכוחו לתקשר עם המכונה. מעבר לכך, על פי המחקרים, גברים יכולים להשפיע באופן מדויק יותר על תוצאות המכונה בעזרת רצונם בלבד, בעוד נשים משפיעות בצורה חזקה יותר, אך לאו דווקא בעזרת רצונן. ההשפעה החזקה ביותר מורגשת כששני אנשים משני מינים שונים המקיימים קשר חזק ביניהם, כמו זוג אוהבים, מחליטים יחדיו להשפיע על המכונה.

"זה כמעט כאילו יש שני סגנונות משלימים" אמרה מנהלת המעבדה ברנדה דון בראיון ל-Wired. "הצד הזיכרי אחראי לכוונה ואילו הצד הנשי אחראי לתהודה".

השלכות מרחיקות לכת

מה המשמעות של כל הנתונים המבלבלים הללו? בנקודה הזו מעדיפים כולם להימנע מהכרזות גורפות. במסמכים שפירסמו אנשי PEAR בעקבות סגירת המעבדה, מצויינות שלוש השלכות עיקריות של תוצאות המחקרים.

מן הבחינה המעשית, מעלים החוקרים את החשש שחריגות חישוביות כאלו עלולות להשפיע בצורה הרסנית על מערכות מורכבות של ציוד רפואי או צבאי. למעשה, אחד התורמים העיקריים ל-PEAR היה ג'יימס מקדונל, מייסד חברת McDonnell Aircraft (שהפכה למקדונל דאגלס - יצרנית מטוסי F15 שבשימוש חיל האוויר הישראלי). מקדונל היה מודאג מהאפשרות שטייס קרב הנתון תחת לחץ, עשוי להיות בסכנה עקב הרגישות הטכנולוגית למצב נפשי. גם סוכנויות ההגנה והחלל של ארה"ב הביעו עניין בעבודת המעבדה.

ההשלכות האחרות שמונים ב-PEAR הן אינטלקטואליות ורוחניות. אם מתכוונים להתייחס ברצינות לחריגות שהתגלו, צריך יהיה למצוא דרך להסביר אותן כך שיתאימו לדרך בה אנו תופסים את העולם. אחרי הכל, הנתונים עשויים לשנות את כל השקפת העולם שלנו בנוגע לאופן בו פועל היקום ואיזה כוחות משפיעים עליו.

נס חנוכה כפול

2,000 שנה אחרי המרד של המכבים ביוונים עדיין קורים ניסים, אבל הם לא מתרחשים בתוך פך שמן, אלא בתוך מעגלים חשמליים. תוצאות המחקרים שנערכו במעבדת PEAR יכולים להסביר תופעות יומיומיות כמו מחשב שקורס דווקא כשאנחנו הכי לחוצים ועצבניים או למה דווקא כשאנחנו צועקים עליו וחובטים בו הוא מגיב בזלזול רב יותר למאמצינו.

יתכן שהממצאים מרמזים שעלינו לעבוד על המחשב רק כשאהוב ליבנו נמצא בסמוך ואולי הם קוראים לנו להתחיל לפתח ממשקי תודעה שיעשו שימוש בכוחונו להשפיע על המחשב בעזרת המחשבה. מצד שני, יתכן שלעולם לא נדע את משמעות הסטיות הסטטיסטיות שנמדדו ב-PEAR ומסעירות עד היום את עולם המחקר.

בכל מקרה, בחג החנוכה הזה, לרגל סגירתה של המעבדה בפרינסטון, ראוי לחגוג את הנס של PEAR שנמשך לא שמונה ימים, אלא 28 שנים.