מרד 2.0

רן הזמין אותך להצטרף לקבוצת "קוראים לי כך וכך ואני מכור לפייסבוק". שלומי הזמין אותך לקבוצת "שמרו על בריאות החמוס הארץ ישראלי". שרית הזמינה אותך לקבוצת "קהילת יהודי קאזנלאק, עיר הוורדים". מישהו הזמין אותך לקבוצה שנקראת "לפטר את יו"ר איגוד הדמקה". בסוף מישהו הזמין אותך לקבוצת: "די לקבוצות בפייסבוק". אבל מיד עוד מישהו הזמין אותך לקבוצה דומה: "מספיק עם הקבוצות בפייסבוק".

זו המציאות של תושב פעיל בפלנטת פייסבוק. כל אחד יכול ליצור קבוצה ברגע, להתבוסס בתוך הקבוצות שלו ולהפיץ אותן לכל עבר. אחרי הכל, מדובר בשורות קוד קצרות, שמשרתות מטרות טובות. מי יתנגד לשמירה על זכויות החמוס, מי לא יתמוך בסטודנטים המעוניינים להוריד את מחירי כרטיסי הקולנוע? מהר מאוד תגלה שאתה בעד ונגד המון דברים, לגבי חלקם כלל לא היתה לך דעה עד אותו רגע, אבל השורה התחתונה היא, שמכל אטום של הזהות שלך אפשר להרכיב קבוצה.

לפני שאתה שם לב, רשימת הקבוצות שאתה חבר בהן הולכת ומתעצמת; מעולם לא חשת כה פעיל פוליטית, חברתית, קיומית. מעולם לא חשת דיסוננס כה גדול בין מה שאתה עושה לבין מה שנראה שאתה עושה.

עולים על מדים וירטואליים

אבל אולי הגיע הזמן להודות, שהקבוצות הפייסבוקיות, אחד היישומונים המרכזיים והאקוטיים בחוויה של האתר הזה, הגיעו לנקודת מיצוי. בשלה העת להשליך אותן לפח האשפה הפלנטרי של היישומונים, אותו יקום מקביל של יזמויות כושלות החי במקביל אלינו. הגיע הזמן למרוד בהן, לסרב להן, להתכחש להן - אבל רק לא להתפתות להקים עוד קבוצות נגד, כי עצם הפעולה הזו רק מקבעת אותן כדרך פעולה לגיטימית.

בה בעת, יש תחושה שזה עוד קרב אבוד, ממש כמו הנסיון לכבות את הסלולרי בלי לחוש רגשות אשמה. הקבוצות הללו הפכו להיות חלק מהזהות המקוונת שלך.

חברת Faber Novel פירסמה לא מכבר מחקר שעומד על ההבדלים בין פייסבוק ו-Myspace. לטענתה, בזו האחרונה רוב הגולשים עולים על מדיהם הווירטואליים ויוצרים לעצמם זהות אשלייתית ושקרית. פייסבוק להבדיל, זו המציאות - שם אתה על פי רוב מתנהג ומופיע כפי שאתה מתנהג ומופיע בחייך האמיתיים.

ובכן, יש לי חדשות בשבילכם: גם פייסבוק הוא לא המציאות. הזהות שלך שם לא תואמת את זהותך האמיתית, לא מעבר לפרטים הביוגרפיים לפחות. אתה למעשה לוקח את הזהות שלך ומותח אותה, משכלל אותה, מנגיד אותה. לא בכדי אומרים שמספר החברים שלך בפייסבוק עומד ביחס הפוך לחברים האמיתיים שלך.

הגיע הזמן למרוד

הקבוצות הן הסימפטום העיקרי. הן מציגות אותך ואת רוב חברייך כישויות אכפתיות שבלבם פועמת אקטיביות סוציו-תרבותית בלתי נלאית, שרק מנציחה את המגוחכות: הקבוצות האלה הן טלאי, הן בעצם כמו חברים. ככל שאתה שותף ביותר קבוצות, כך הזהות הפייסבוקאית שלך מקבלת מימד מסוים. אתה נתפס כאיש חברתי, אכפתי ומעורה יותר.

כך זה גם בעוד הרבה יישומונים בפייסבוק. ככל שאתה פעיל יותר, אתה נתפס מקובל. כמובן, אחרי שהצטרפת לקבוצה אתה לא עושה דבר. אולי מדי פעם מקליק לתוכה כדי לראות שכלום לא קורה בה וממשיך לחפש את האטרקציה היישומונית הבאה.

הקבוצות הללו הן פשוט ישויות ריקות מתוכן, ועצם העובדה שהאתר לא מאפשר למחוק קבוצה (או אפילו לשנות את שמה) רק מוסיפה למדורת ההבלים הסוציאלית הבלתי נגמרת.

אז הגיע הזמן למרוד. זה יתחיל בכך שנקליק על Leave Group, ולאט היישומון המעיק יאבד מהאפקטיביות שלו. בהתאם לרוח חנוכה, זו תהיה התרומה המכבית היהודית, והמאבק הלגיטימי שלנו כנגד היוונים (צוקרברג ושות'), כי נכון לעכשיו, הקבוצות הללו הן פך שמן שלא ייגמר אם לא נעשה משהו.