רסיסים של איכות

המושג "תוכן איכותי" הפך לסוג של בדיחה. בכל כנס מזדמן קם עורך אתר ומתהדר: "בניגוד לרוב הזבל שיש ברשת, אצלנו יש תוכן איכותי". בפועל, לרוב מדובר בתיאור של ידיעה חדשותית מרהיבה מעולם הביוב הסלברטאי או אפילו כפתור של סמיילי.

אם נאמין למה שאומרים לנו ניווכח שאנחנו מוקפים באימפריות של איכות, שאנחנו צפים, מדשדשים, טובעים בתכנים עשויים זהב טהור. המציאות, כדרכה, מוכיחה אחרת; למרות שתוכן איכותי בהחלט יכול להיות עניין סובייקטיבי. אולי המינוח פשוט צריך לעבור מתיחת פנים חדשה לנוכח הצהבהבות השיווקית שצובאת על מוחותינו.

אולי אפשר להגדיר "תוכן איכותי" ככזה שאינו תלוי בשיקול מסחרי, ונוצר מאותו המקום שממנו צומחת הגות אינטלקטואלית, כמו ביקורת על מוצרים שחפה מסוכני העברה בדמותם של יחצ"נים נמרצים. מצד שני, ייתכן גם שיש אבולוציה ברורה של תוכן - שכל תוכן הנולד כ"איכותי", מוכר, עקב אילוצים כלכליים, את נשמתו לשטן הבאנרים ומודעות הטקסט.

נסיון נועז

אתר "המאסף" הוא עוד ניסיון מעניין ומעט נועז לייצר אי של איכות אמיתית ואובייקטיבית במציאות מקוונת כמעט נטולת מסננות. שוקי טאוסיג, עורך התוכן הראשי של המאסף, מסביר באתר כי "רוב הכותבים באים מתחום העיתונות, כך שאנחנו מודעים לענייני אתיקה שקשורים לכתיבה. אנחנו בהחלט לא מעוניינים לקדם שום מוצר באתר, ולא ממהרים להציג בו פרסומות".

הבלוג הוקם על רקע ההיצע דל של כתיבה בנושאי תרבות וחברה, והצורך התרבותי האקוטי ליצור סוג של שוליים, בעולם שבו השוליים כבר הפכו לחלק מהמיינסטרים, עיין ערך "תיאוריית הזנב הארוך" של כריס אנדרסון והשלכותיה התרבותיות.

אכן ממבט מקיף על האתר אפשר לראות את השוליים מנשבים בתוך העיצוב ותצורת ההגשה. יש משהו ברוח העיצובית של הבלוג, בשחור לבניות הפשוטה, בבחירה המוקפדת של התמונות שמשדרות אווירה מאוד חזקה. עדיין לא הצטברה באתר מספיק מאסה ארכיונית, אבל זה לוקח זמן.

מה ששווה לשים לב אליו במיוחד היא ההתייחסות לעולם הפנזינים. לטעמי מדובר בערך המוסף של האתר. אם מסתכלים סביב, רואים ברשת ניסיונות דומים ל"מאסף", כל אחד והדגשים שלו, שלרבים מהם השקפת עולם דומה. ההבדל ביניהם הוא שהמאסף, בניגוד למשל לאימגו, שפועל כמו כתב עת שבאופן מקרי מודפס על דפי HTML, מנסה בכל זאת לדבר בשפת האינטרנט.

לא עוד רסיס

כדי לגדול ולהתפתח, מלבד מאסה, הוא יצטרך גם להגיע לצומת קריטי שנקרא "וידאו", ולשדרג את כל הצד האינטרקטיבי, אחרת גם הוא יילך ויתקבע כעיתון מקוון. יהיה מעניין לראות איך הוא צולח את הנושאים הללו. בדרך כלל, כשהמינוח "תוכן איכותי" פוגש את עולם הווידאו, אנחנו מקבלים מוטציות מעיקות של תוכן גולשים או אתרים של חברות תקשורת גדולות שרוצות להרוויח על גבינו הכפוף עוד כמה שקלים לתזרים. עדיין לא קם אתר וידאו שוליים אמיתי.

אולי מאותה סיבה שעדיין לא קם אתר תרבות שוליים שיוציא מתוכו אמירות, השלכות ואג'נדות שיחלחלו לתוך המיינסטרים. זה חלק מהמחיר שאתה משלם כשאתה מקבע את עצמך כשוליים, אבל זה לא אומר שאתה צריך לוותר על מיתוגך ככזה. זה כמובן פונקציה של טראפיק, אבל גם של חזון.

ואם נשוב להסבר של טאוסיג, נראה כי הוא מרחיק לכת: "ברשת קרתה מהפכה של כתיבה עצמאית, אבל היא התפרקה להמוני רסיסים של כתיבה אישית בבלוגים. המטרה שלנו היא לא להוסיף עוד רסיס, אלא להציג תכנים שלא תלויים בחיים האישיים של הכותב, ושיש בהם עניין כללי".