ערוץ הספורט נח

עמיחי שלו חושב שהאתר של ספורט 5 הוא כריש, אבל מת. מצד שני, הוא אופטימי: עם תקציב ומחשבה נכונה - הוא יכול לשוב לגדולתו ולכבוש את הרשת בסערה. ביקורת אתר

יש שלב בחייהם של אתרים גדולים בו הם מפסיקים לנוע, הנתונים מסמאים את עיניהם, הבאנרים מתדפקים על דלתות התקציבאים, השתן מקציף בראש. לפעמים אתרים הם כמו כרישים. הם חייבים לנוע אחרת הם מתים. האתר של ערוץ הספורט הוא סוג של כריש מת.

הנתונים אולי יספרו סיפור אחר: סקרי TIM מראים על נתוני חשיפה של 10.1% בחודשים יוני-יולי, כשכיום מדובר על 14.8%. זה כמובן קשור בעיקר לפתיחת עונת הספורט. האוהדים נכנסו לקדחת לאחר נמנמת הקיץ המהבילה, אבל האתר עצמו מנמנם כבר זמן רב, עם אותם תחלואים, בעיקר תוכניים, אך גם טכנולוגיים.

מצד שני, הגישה של האתר מזכירה את האסטרטגיה הפוליטית של יצחק שמיר - אם הנתונים הם כפי שהם נראים, ועם קצב הפרסומות גובר - כנראה שאנחנו עושים משהו בסדר.

ולמרבה הצער, עם כל הביקורות שיש כנגד One, על כך שהוא שכונה והוא צהוב עד חלחלה והאתיקה העיתונאית שלו סובייקטיבית לחלוטין, הוא עדיין משאיר את ערוץ הספורט מאחור.

סימפטומים של הזנחה

אז מה בדיוק הבעיה באתר? קוראים לזה בעיקר הזנחה, ויש לכך כל מיני סימפטומים. קודם כל, עמוד הבית הוא אחד מהעמוסים ביותר בנמצא. הוא נגלל ללא הרף, הוא רוטט מדי, צפוף מדי, נטול היררכיות ברורות, ובאופן כללי - נראה כמו ג'ונגל של קומפוננטות ובאנרים ואלמנטים בלתי מזוהים. מעין שיטת "תפוס כפי יכולתך".

לוחות השידורים, שאמורים להוות סוג של עוגן, לא ממש מסונכרנים. יש את הלוח שרץ בסרגל העליון. כשמקליקים עליו מקבלים הרחבה של שני ערוצים בלבד (ערוץ 5 וערוץ 5 פלוס), ורק כשלוחצים על ההפניה בסרגל העליון עצמו מקבלים גם את הלוחות של ערוצי הגולד והלייב.

ואז מגיעים אל אחת הבעיות האקוטיות ביותר באתר: הניווט. אם תרצו לראות את תקצירי ליגת האלופות למשל, אחד הפיצ'רים האטרקטיביים ביותר של האתר, תידרשו לבצע עבודת ניווט סיזיפית ביותר. תקליקו עצמכם לדעת רק כדי להגיע לאיזור "ליגת האלופות", אחר כך לאיזור הווידאו ואחר כך חזרה לעמוד הבית.

אתה יודע שיש שם איפשהו את התקצירים, ואם התמזל מזלך, מצאת אותם בשתיים וחצי הקלקות. בדרך כלל המזל הולך נגדך.

אחר כך יש את בעית הטאלנטים. ערוץ הספורט תמיד משגר לחזית הפריימים את רשימת הטאלנטים המכובדת שלו. גם באתר הוא מתגאה בצי מרשים של פובליציסטים.

אבל כשנכנסים לאותה שדירה, מגלים למשל שהפעם האחרונה שרון קופמן כתב משהו לאתר היתה בפברואר 2007, שימי ריגר בדצמבר 2006, דני ענבר בספטמבר 2006 והיחיד שחידש משהו לאחרונה היה שגיא כהן. אם איזור דעות שאמור להיות האצבע על הדופק נראה כמו בית קברות, איזה טעם יש בכלל להחזיק אותו?

אבל אולי הבעיה החמורה ביותר היא במערכת החדשות של האתר. הערוץ עצמו מפעיל מהדורות חדשות על בסיס יומי. משום מה זה לא ניכר באתר, אולי יש שם סכסוכים פנימיים, מאבקי אגו וטריטוריה, אבל משהו בסיסי שם לא מסונכרן לקצב האירועים של עולם הספורט.

יותר מכך - דומה שהם בפיגור תמידי אחרי one, ynet ספורט, וואלה ספורט. רק את NRG הם מצליחים לטחון, אבל זה באמת לא קשה.

לא עושים מספיק

אז מה צריך לקרות כדי שהאתר יחזור להראות סימני חיים אמיתיים? לערוץ הספורט יש אחיזה רצינית בשידורי ספורט בטלוויזיה, הוא אמנם איבד מעט מן ההגמוניה לטובת צ'רלטון, אבל הוא עדיין מחזיק בכמה קלפים רציניים.

באתר הוא לא עושה איתם מספיק.

קליפ של כמה דקות עם אסופת שערים מהליגה ההולנדית והגרמנית זה נחמד, אבל לא מספיק. האתר חייב לקחת את נושא הווידאו ברצינות תהומית. אם יש אפשרות - צריך להעלות שידורים חיים באתר. הטכנולוגיה כבר נוסתה בעונה שעברה בליגת האלופות. אין סיבה לא להחיל אותה על בסיס קבוע. זה הרי יביא לא מעט כניסות.

בכלל, אזור הווידאו חייב מתיחת פנים רצינית - יש צורך בערוץ מובהק ולא קבצים שמפוזרים על פני האתר, לעיתים במקומות רחוקים מאוד מהעין.

כמובן, גם עניין החדשות חייב דחיפה. לערוץ הספורט יש את הכלים להפוך לגוף חדשות הספורט המוביל גם ברשת. יש לו מספיק אנשים, מספיק מוניטין ומספיק יכולות. איכשהו הוא לא מצליח, אולי גם לא רוצה לעשות את זה.

אבל באמת הדבר הכי חשוב הוא ממשק משתמש. מישהו חייב להיכנס ל-DNA של האתר, לאפיין אותו מחדש, לנווט אותו מחדש, לדלל אותו מחדש. מה הסיכוי שזה יקרה? הכל בטח שאלה של תקציב, ככה זה בחיים. בנוסף, הנתונים לא מראים צורך אקוטי בשינוי. גם השינוי האחרון שהערוץ עבר נעשה לא מזמן והושקעו בו עשרות אלפי דולרים. לכן סביר להניח שבאוקיינוס המקוון שלנו נמשיך לראות דגים שטים ביעף, דולפינים, סירות מירוץ וגם כריש אחד, מת.