משוחרר על תנאי

זה נשמע כמו סיפור מעידן אחר, אבל עד לא מזמן, אם היית להקה צעירה, היית טוחן שעות במקלטים מעופשים, שקירותיהם מכוסים קרטוני ביצים בשביל האקוסטיקה, עושה פוזות בתוך ענני עשן סמיכים, מקליט את עצמך על קלטת, משכפל אותה בטייפ דאבל קאסט ומנסה להפיץ אותה לכל עבר. אולי איזה בעל מועדון יקשיב במקרה. אולי איזו חברת תקליטים.

אם התמזל מזלך ואיזה חור תחת גלקטי הסכים שתבואו ותרעישו (העיקר תביאו את כל השכבה), היית המאושר באדם, חשבת שאתה על גג העולם. הלכת להדפיס כרזות מעוצבות ולתלות אותן על לוחות מודעות, הלכת לבית דפוס והוצאת הזמנות VIP. כשהגיע ערב ההופעה, ואתה רצוץ ומרוט עצבים, הבנת שבעצם אין לך כל כך הרבה חברים כמו שחשבת, אבל חלומות יש למכביר.

עדיין קשה לפרוץ

אפשר לכתוב וויקיפדיה שלמה על מה האינטרנט עשתה לעולם המוזיקה בכלל ולמוזיקאים בפרט, אפשר לגבות זאת באמצעות תיאוריית הזנב הארוך של כריס אנדרסון, על איך שלכל שיר, לכל רצועה - יש מקום ברשת.

בכל מקרה, למוסיקאים צעירים ובלתי מוכרים יש בעיות אחרות. הם עודם זקוקים נואשות לכמה שיותר חשיפה ועדיין קשה לפרוץ, אבל יש הרבה יותר זירות והרבה פחות מתווכים.

MySpace הוא הדוגמה האולטימטיבית. סוג של חללית אם, אך כזו שאינה מכילה את כולם. וכך, למרות מספר המשתמשים הבלתי נגמר, המון אמנים הקימו עם הזמן ישויות מוזיקליות משלהם. אז הם קראו להן קהילות, היום הן מכונות רשתות חברתיות - הרעיון הבסיסי נותר דומה: מקום בו אמנים צעירים ואנונימיים יוכלו להעלות את קבצי המוזיקה שלהם, לקבל חשיפה, להכיר אמנים אחרים ולנסות לפרוץ משם.

כזה הוא אתר Unreleased, שהוקם על ידי איל בן ארי ואדיר לומברוזו, כדי שיהווה עוד זירה בה אמנים יוכלו להעלות את היצירות שלהם, לאחסן אותן ללא הגבלה, לתקשר אחד עם השני, לפרגן, לבקר, לקטול. אבל קודם לכל, זוהי תחנת רדיו שמשמיעה מוזיקה מקורית, שלא יצאה באופן רשמי.

יוזמה נאה

מלבד חדר עם הרצועות שלך, אתה גם נמצא בלופ תמידי. יש לרדיו ארסנל נאה של סגנונות. הוא חזק בעיקר באלקטרוני. הסאונד נשמע נקי, השרתים עובדים היטב ומבחינה מוזיקלית, בהחלט מדובר במשבים מרעננים. על אף כמה יציאות נסיוניות, שהן במקרה הטוב תימהוניות ובמקרה הרע מחרפנות. אבל אין שיפוטיות בידי עורך - רק על סצך המאזינים.

העיצוב של האתר מתחבר היטב למה שהוא רוצה לשדר, אם כי התמונה הנעקית ומהאיימת שמופיעה בתחתיתו, של גלי רדיו - חסרת פרופורציה, ויש משהו מעט מציק בשפה המאגניבה שמנשבת מאי אילו קטגוריות, כמו: "רוק ולא רק", "למה? ככה", "מה זה?". בסך הכל, מדובר ביוזמה נאה.

חשוב לציין, שברשת יש כבר המון זירות למוזיקאים מתחילים. זה התחיל עם "במה חדשה" והמשיך לכל עבר. אם האתר ימצב את עצמו כמקום הנכון והראוי הוא בהחלט יכול ליצור באזז. אם לא - הוא יגמור כמו סתם עוד קהילה.