למה אין פה iTunes?

קנס של עשרות אלפי שקלים עשוי להרתיע כל משתף קבצים לחדול ממעשיו הנלוזים, אבל האם כאן בישראל, יש באמת אפשרות אחרת? חוק זכויות היוצרים החדש מאיים להגדיל את הקנס על הפרות זכויות יוצרים, בכללם העמדת קבצים בתיקיית השיתוף באימיול, לגובה מקסימלי של 100,000 ש"ח, אך אם אתם רוצים לרכוש רק שיר אחד של האמן האהוב עליכם, האם יש כלל חלופה חוקית?

התשובה הקצרה והפשוטה היא כן, יש חלופות חוקיות. התשובה המעט יותר מורכבת היא לא ממש. בישראל פועלים כיום רק שני אתרים המאפשרים לרכוש ולהוריד בצורה חוקית מוזיקה דיגיטלית, שאפילו אינה מוגנת ב-DRM. גם המחיר שדורשים שם אינו גבוה במיוחד: 3.20 ש"ח ב-iMusic וארבעה ש"ח ב-Songs.

אם זו הפעם הראשונה שאתם שומעים על האתרים הללו, אל דאגה, אתם לא לבד. אתרי מכירת המוסיקה לא משקיעים יותר מדי בפרסום ולכן הסיכוי שתחשפו אליהם אם לא תחפשו טוב טוב, הוא די קלוש.

לא מפרסמים

חיפוש, אגב, הוא מילת המפתח. באתר Songs, שבבעלות חברת התקליטים NMC, מעדיפים להתמקד בפרסום דרך קידום האתר במנוע החיפוש גוגל וביצירת שיתופי פעולה על חשבון רכישת באנרים באתרי אינטרנט מובילים, למשל.

"עשינו עבודה די מסיבית בשנה האחרונה בקידום האתר. היום, אם תחפש את שמו של כמעט כל אמן ששייך ל-NMC יחד עם המילים 'שירים להורדה' - אנחנו מופיעים בעמוד הראשון בגוגל, מאוד בהתחלה", אמרה אביבית אפפלבאום, מנהלת אתר Songs ומנהלת מערכות מידע ב-NMC, בראיון לנענע מחשבים. "יש קידום רציני באתר מומה, לכל אמן של NMC יש ממש קישור ישיר לרכישה של כל שיר ושיר, ובעמוד הראשי של האתר תמיד יש את חמשת השירים הכי נמכרים ב-MP3, שמוביל אלינו".

אפפלבאום אומרת כי האתר זוכה לכ-2,000 משתמשים ייחודיים (יוניקים) ביום, וחווה גידול קטן אך קבוע במספר הכניסות אליו, אך כמה מכם רכשו בעבר שירים באתר Songs או שמעו עליו כלל? ובכל זאת, NMC, וכמותה גם נענע דיסק, שמפעילה את אתר iMusic, לפחות מנצלים את האפשרות למכור מוזיקה דיגיטלית ברשת. מה שקשה יותר לומר על חברות התקליטים הגדולות האחרות, דוגמת הליקון והד ארצי.

רצינו לדעת האם חברות התקליטים מתכוונות להציע ללקוחותיהן אמצעים חוקיים לרכישת מוזיקה דיגיטלית, מלבד איום בתביעת משתמשים המפרים זכויות יוצרים באמצעות הורדת יצירות מוגנות. הפנינו את השאלה להד ארצי והליקון, אך לא זכינו לתגובה. כנראה שיש דברים חשובים יותר מקשר עם הצרכנים.

"השוק בשל"

באקו"ם, הארגון הגדול בישראל לשמירת זכויות היוצרים של אמנים ישראלים, מכירים בחשיבות של הקמת חנות מוזיקה מקוונת רצינית בישראל, אבל מחכים שמישהו אחר יעשה את העבודה הקשה. "אני חושב שהשוק בשל לחנות כזו, אבל צריך גוף שיהיה חזק כלכלית לטפל בזה", אמר לנו מנשה שילון, מנהל פיתוח עסקי בארגון. לדבריו, כבר היום מגיעים אליו עשרות יזמים צעירים בכל חודש שמעוניינים בהקמת iTunes ישראלית, ומעוניינים לשמוע את המשמעויות הכלכליות של העניין.

לדעת שילון, חוסר המודעות לחנויות המוזיקה המקוונות שכן קיימות בישראל לא נובע מהיעדר פרסום, אלא דווקא מבעיה אצלנו, הלקוחות. "יש בעיה רצינית בקרב הציבור במה שנוגע למשמעויות האמיתיות של שימוש ביצירות והעומד בצידן, בצד זה גם חובת תשלום התמלוגים", הוא אומר, כמי שאחראי על איסוף וחלוקת התמלוגים לאמנים.

"בוא לא נמעיט בערכם של אתרי שיתוף הקבצים, שלומדים את שמותיהם אחרי שלומדים להגיד אמא ואבא. זה הפך לברירת מחדל שמתחברת לבעיה בסיסית בציבור הישראלי והעולמי, שאני לא יודע כמה מלכתחילה אתה מחפש אתרים שהם חוקיים", מציין שילון. ועדיין, אפילו הוא לא חושב שהציבור הוא האשם היחידי: "אין ספק שחלק מהאחריות של האיגודים ששומרים על זכויות היא לתעדף שימוש באתרים חוקיים".

להוריד מוזיקה מוידאומאט

ניסיון מעניין שאמור לחסוך לכם כמה שקלים, ובמקביל, לאפשר לכם לרכוש מוזיקה דיגיטלית באופן חוקי, הוא מיזם i-cool, שנחנך השבוע במרכז הקניות סינמה סיטי בצומת גלילות. i-cool היא חברה שמציעה לכם לרכוש את השירים לא בדיסקים, אלא ממכונות הממוקמות בסניפי החברה, כמו וידאומטים. החברה מעסיקה עורך תוכן שמרכיב חבילות בנות 10 שירים פופלריים, אך ניתן לרכוש גם שירים בודדים בלבד ולהעבירם ישירות אל נגן המדיה הנייד או הטלפון הסלולרי שלכם.

לאחר בחירת השיר המבוקש במכשיר, על הקונה לפנות אל המוכר בחנות, שיעביר את הקובץ אל הנגן שלו. בעתיד, אומר אריק רם, בעלים ומנכ"ל i-cool, החברה מקווה כי תהליך הרכישה כולו יתבצע באופן עצמאי, ללא צורך באדם נוסף. לדברי רם, לאחר העברת השירים לנגן הקונה יכול לעשות איתם ככל העולה על רוחו, כולל העברה למכשיר אחר. בשלב זה, המחיר עבור כל אחד מהשירים הניתנים לרכישה במכונות הוא אחיד, ללא קשר לפופלריות שלו, אם כי הדבר עשוי להשתנות בעתיד.

אפיקי הפצה חדשים לאמנים

אחד היתרונות של רשתות שיתוף הקבצים היא האפשרות שהיא מעניקה לאמנים צעירים להפיץ את יצירותיהם, בלא צורך להעביר חלק מהזכויות עליהן לידי חברות התקליטים או גורם אחר. אם אתם אמנים צעירים שמחפשים דרך אלטרנטיבית להפיץ את המוזיקה שלכם, i-cool תשמח להגיע אתכם להסדר, במסגרתו תציע את יצירותיכם להורדה. גם באתר Songs, אגב, ישמחו להאזין לכם, ולהגיע להסדר למכירת יצירותיכם באתר, ללא צורך בחתימה אצל NMC. כך שלא חייבים רק להתקנא ברדיוהד ו-NIN, ניתן לנסות לעשות את זה לבד גם כאן.

היוזמה של i-cool אולי מעניינת, אך היא רחוקה שנות אור מהמודל הפשוט של משתמש היושב מול המחשב הביתי שלו ורוכש שירים בחנות מקוונת ברשת. מי שמחפש את הפתרון הקל ביותר, עדיין ימצא במהרה את דרכו לאימיול. בעיה של מודעות, כבר אמרנו.

הבעיה היא שחוק זכויות היוצרים החדש מחדד את העברה המתבצעת בעת שיתוף יצירות מוגנות ברשת. מלבד העברה שבהעתקת יצירה מוגנת, שנכללה גם בחוק הישן, החוק החדש מוסיף גם את נושא "העמדה לרשות הציבור" של יצירה מוגנת - פעולה שאתם מבצעים בכל פעם שתיקיית המוזיקה שלכם משותפת באימיול, גם אם אתם לא מורידים דבר בעצמכם.

הכל תלוי בחברות התקליטים

שאלנו את עו"ד אייל פרייס, מהפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות, הפועל לקידום חוקי זכויות יוצרים בישראל, האם מלבד המקל, בכוונת חסידי הגנת זכויות היוצרים לזרוק למשתמשים גם "גזר". בכל הקשור לפתרונות חוקיים לרכישת מוזיקה דיגיטלית, פרייס הפנה אותנו, ובצדק, חזרה לחברות התקליטים. רק הן, אמר, מוסמכות להחליט מה לעשות עם היצירות המוגנות שבבעלותן. ובינתיים, למרבה הצער, הן לא עושות דבר כדי להקל עלינו.

ומדוע אקו"ם לא דוחפת למציאת אפיקי הפצה חוקיים ליצירות של אמניה? הסיבה, לפי שילון, פשוטה - היעדר תקציב. לטענתו, הארגון מתמקד באיסוף התמלוגים ובחלוקתם לאמנים השונים, ואין לו תקציב למפעל מסוג זה. כשיבוא היזם, באקו"ם ישמחו להציע לו ידע, שיסייע בהרצת הפרוייקט.

"אנחנו נותנים את זה בשמחה וללא עלויות, כי מבחינתנו זה האלמנט שלנו כגוף בעל יכולות לקדם את היצירה והיוצרים", מציין שילון. רק שיבואו.