תובעים לכם את האימיול

חוק זכויות היוצרים החדש, שצפוי לעלות לדיון במליאת הכנסת השבוע, מוציא לא רק את אמני ישראל משלוותם. לאחר שבית המשפט בארה"ב גזר קנס של כ-200,000 דולר על אם חד הורית ממינסוטה ששיתפה קבצים בקאזאה, החלטנו לבדוק מה צפוי החוק החדש, אם יעבור, לעשות לאימיול ולביטורנט של כולנו.

אם אתם חוששים שגם אתכם עלולים לאתר ולתבוע, אתם צודקים, זה בהחלט יכול לקרות. מצד שני, לא בטח שהתקדים האמריקני או החוק החדש ירעו את סיכוייכם במשפט. אם שואלים את ד"ר מיכאל בירנהק, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, יכול להיות שהחוק החדש דווקא יטיב עמכם, ותדרשו לשלם קנס נמוך בהרבה מזה שהייתם נדרשים לפי החוק הקיים. לתבוע אתכם, אגב, אפשר בקלות גם היום. למה לא עושים את זה? כי זה לא באמת משתלם.

מחליפים את החוק הבריטי

אז מה בעצם אומר חוק זכויות היוצרים החדש (קישור לקובץ PDF), ואיך הוא הולך להשפיע עלינו? "חוקי זכויות היוצרים בישראל כיום", מסביר ד"ר בירנהק, "מורכבים משני חלקים עיקריים: הראשון הוא חוק מ-1911 והשני הוא פקודה מ-1924. שני המרכיבים חיים במקביל והם מיושנים בשפה שלהם. עם השנים נערכו עדכונים ותיקנו, אבל החוקים עדיין מיושנים. הצעת החוק החדשה של משרד המשפטים, שנוסחה לפני שנתיים, נועדה להחליף את התקנות הקיימות בחוק מודרני שעושה הרבה סדר".

החוק החדש מבקש, מחד, לחזק את היקף הזכויות של מחזיקי זכויות היוצרים, ולא רק היוצרים עצמם, ומנגד, לשחרר מעט את הלחץ ולהקל על המשתמשים בפריטים המוגנים, ולאפשר להם לעשות איתם יותר. "מדובר במלאכת איזון עדינה", מדגיש ד"ר בירנהק, "יש סוגים שונים של יוצרים ומה שמתאים למוזיקאים לא בהכרח מתאים לתסריטאים או מתכנתים".

חוץ מעדכון החוק למונחים מודרניים ונטישת מונחים כמו "ראינוע" ו"נגטיבה", החוק החדש גם מתייחס לשימושים שהפכו נפוצים יותר ביצירות מוגנות בשנות ה-2000. כך למשל, החוק החדש - אם יעבור - יקנה לאמן זכות גם על מה שמכונה "יצירה נגזרת", כלומר כזו המבוססת על יצירתו המקורית, כמו רמיקס מוזיקלי.

תובעים את הספריה באימיול

עניין אחר בו עוסק החוק החדש, הרלוונטי מאוד לאינטרנט, מכונה העמדה לרשות הציבור. "מה שמסתתר מאחורי המונח המעט מוזר הזה", מסביר ד"ר בירנהק, "הוא שיש פעמים בהם אני לא מבצע פעולה אקטיבית ומפיץ יצירה, אלא רק הופך אותה זמינה לאחרים. אם בא משתמש ולוקח יצירה של אחר וללא רשותו מעמידה לרשות הציבור, לאחר העברת החוק זה ייחשב הפרה".

לדבריו, "בקשר לאינטרנט, אם אני מעלה לאתר שלי יצירה של מישהו אחר, אני לא ממש מפיץ אותה, אבל העמדתי אותה לרשות הציבור. כנ"ל אם אני מקצה ספריה במחשב שלי. עד היום החוק בישראל לא התעסק עם זה כלל".

שינויים חשובים אחרים שמציע החוק החדש, עוסקים בסוגיית השימוש ההוגן ובעניין הזכות המוסרית של האמן על יצירתו. ההצעה מרחיבה את התחומים הנחשבים לשימוש הוגן ביצירה מוגנת, אם כי גם על אלה להיות כפופים לדרישת ההגינות כפי שבית המשפט מפרש אותה. בנוסף, הזכות המוסרית של האמן על היצירה כפופה לביקורת של סבירות, כך שאמן לא יוכל להתלונן כי כל שינוי שנעשה ביצירה פוגע בכבודו.

את הכסף סופרים במדרגות

אך אין ספק שאחד השינויים שיותר מעניינים אותנו, עוסק בסוגיית הפיצויים. היה ונתבעתם - האם החוק החדש ירושש אתכם יותר או פחות מהחוק הקיים? לדברי ד"ר בירנהק, במידה ואתם לא יותר ממשתפי קבצים תמימים, יכול מאד להיות שמצבכם דווקא הוטב.

כיום, הוא מסביר, מסלול הפיצוי על הפרת זכויות יוצרים מגיע משני אפיקים: אחד הוא הוכחת הנזק, למשל ירידה במכירות, ביטול הזמנות וקבלת פיצוי שווה. האפיק השני הוא פיצוי שבית המשפט גוזר מבין מגבלות החוק, שהם לא פחות מ-10,000 ש"ח ולא יותר מ-20,000 ש"ח.

"היו בתי משפט שאמרו שקנס של 10,000 ש"ח גבוה מדי במקרים רבים, ו-20,000 ש"ח הוא במקרים רבים נמוך מדי", מציין בירנהק. הפיצוי הקיים נכשל, והוא יוחלף בקביעת פיצוי בסכום הנע בין גובה מינימלי של 0 שקלים ועד סכום מקסימלי של 200,000 ש"ח, שיביא בחשבון את כוונת המפר.

כך שאם אתם באסטיונרים שצורבים ביודעין יצירות מוגנות למטרות מסחריות, יש לכם סיבה טובה לדאוג. לעומת זאת, "אם מדובר במשתמש תמים שהעתיק בכמויות לא מסחריות ללא הבנה ולא כוונות מסחריות - בית המשפט יחליט לפי שיקול דעתו", מבהיר בירנהק.

זה שעולה וזה שיורד

"בשיתוף קבצים צריך להבחין בין מי שמוריד ומי שמעלה", מציין בירנהק. "מי שמעלה מעתיק תכנים מהמחשב שלו או מהדיסק שלו. אם ההעתקה נעשתה ללא הסכמה והיא מוגנת בזכויות יוצרים, גם היום זה אסור וגם בחוק החדש זה יהיה אסור. לעומת זאת, בחוק החדש בעלי הזכויות יוכלו לתבוע גם על העתקה וגם על העמדה לרשות הציבור. מי שרק מוריד קובץ ביצע פעולה של העתקה בלבד".

כך שאין באמת צורך בחוק זכויות היוצרים החדש כדי לתבוע אתכם על הורדת קבצים. ההבדל הוא בגובה הפיצויים שאתם עלולים להידרש לשלם. "בחוק החדש, איש לא מבטיח פיצוי אוטומטי של 10,000 ש"ח", מציין בירנהק. "גם החוק הקיים וגם והחדש אוסרים שיתוף קבצים, אבל זה עדיין לא אומר שבעלי הזכויות ירוצו לתבוע".

בירנהק מזכיר כי אמנם אלי"ס והפדרציה לתקליטים והקלטות מאיימים בתביעות נגד משתמשים פרטיים בישראל כבר שנים, אך עד כה לא הוגשו תביעות מסוג זה לבית המשפט. לדבריו, לבעלי הזכויות יש סיבות טובות לא לתבוע: "זה יקר ולא מובטחת להם זכייה, וגם פיצוי של 10,000 ש"ח זה שטויות, עו"ד יעלה להם יותר. בנוסף, הן לא יגישו תביעות כי זה לא פופולרי לתבוע את הלקוחות שלך. זה צעד של יאוש. בארה"ב עשו זאת מתוך מטרה אחת ויחידה בעיני, וזאת כדי להפחיד".

כולנו ג'יימי תומאס?

האם המקרה של ג'יימי תומאס, שנגזר עליה לשלם 222,000 דולר פיצויים בגין שיתוף קבצים בקאזה צריך למנוע מאיתנו להוריד סרטים ברשת? "שיתוף קבצים של קבצים מוגנים הוא אסור, וזו צריכה להיות סיבה מספיק טובה לא לעשות זאת", מבהיר בירנהק, אך מוסיף כי "מי שבכל זאת עושה זאת לוקח סיכון, שבעיני הוא לא כה גדול בישראל כמו ארה"ב".

הסיבה לכך לדבריו, היא מערכת המושבעים האמריקנית, הלהוטה יותר לקבוע סכומי פיצויים גבוהים. בישראל, סכומי הפיצויים צפויים להיות נמוכים בהרבה.