יום הולדת לסמיילי

הסמיילי, האמוטיקון הראשון בעולם, חוגג בימים אלו 25 שנה. הכל התחיל ב-19 לספטמבר 1982, כשפרופ' סקוט פאלמן התכתב ב-BBS עם עמית ובראשו עלה רעיון גאוני: "אני מציע את רצף האותיות הבא על מנת לסמן בדיחות :-)". השאר היסטוריה.

מאז הסמיילי הראשון, שנוצר על גבי מחשב בשפת ASCII, נוצרו מאות וריאציות שונות של אמוטיקונים שמביעים כל רגש ומצב - החל מעישון סיגריה :-i, עבור בבעיית אקנה חמורה :%)% וכלה בטלטאביז -(:)(0)=8. יש אפילו אמוטיקונים מיוחדים שמייצגים קיקלופים O-).

המצאת אמוטיקונים חדשים הפכה לספורט שאיפשר לאנשים להתבטא ביצירתיות ולהוכיח שהמרחק בין המקלדת לתווי הפנים שלנו אינו גדול כפי שנוהגים לחשוב. אם אתם רוצים להתרשם מעושר היצירה האנושית בתחום, באתר הזה תמצאו מגוון אמוטיקונים שיספיק לכם לאלפי שנות צ'טים.

רגשות מכניים

אבל בסופו של דבר, רוב האנשים עדיין משתמשים בסמיילים הבסיסיים, כמו :) ו-:( עם או בלי מקף ולפעמים גם בליווי קריצה ;-). הסמלים הפשוטים הללו חדרו לכל פינות התקשורת שלנו. כיום משתמשים בהם לא רק צעירים וחובבי מחשבים, אלא גם מנהלים, גנרלים, פוליטיקאים ועוד ועוד.

באופן כללי נדמה שהאמוטיקונים הללו יעילים כל כך כי הם מאפשרים לנו למסור את המצב הרגשי שלנו מבלי לבטא אותו באופן מילולי ומורכב. הסמיילים אינם מסמן מילולי המייצג משהו שמחוץ לו - הם יותר דומים לכתב הסימנים הסיני; סוג של תמונה של המצב הרגשי שלנו, המראה את הדברים באופן ישיר לגמרי. כשאתה רואה סמיילי אתה מיד יודע מה הוא אומר, וכשאתה רואה סמיילי עצוב - זה תמיד צובט בלב.

בדיווח של סוכנות הידיעות AP על יום ההולדת לסמיילי צוטט הפרופ' לתקשורת קליפורד נאס, באומרו שהאמוטקונים משקפים את המטרה המקורית של השפה: לאפשר לאנשים להביע רגשות. לדבריו, קשה להיות בטוחים בנוגע לרגש שמסתתר מאחורי משפט כתוב, משום שחסר לנו גוון הטון של הדובר. "אמוטיקונים מספקים את המכניזם להעברת רגש כאשר אין לך את הקול", הסביר.

נאס צודק. אמוטיקונים באמת יכולים לחסוך הרבה בעיות תקשורת ולהבהיר טוב יותר את כוונת הכותב. האם הוא מתבדח או רציני, צוחק או בוכה. אבל יש עוד משהו מעבר. בניגוד לגוון קול, שהפקתו דורשת מאיתנו אנרגיה פיזית ונפשית כדי להגיע לאפקט הרגשי המבוקש, אמוטיקונים הם רגשות מכניים. אפשר לכתוב סמיילי גם כשאין לנו כוח לחייך באמת.

במקרים מסוימים, הסמיילים יכולים להעביר את המסרים הרגשיים שאנחנו מעוניינים בהם טוב יותר מהמ שיכולנו לעשות בשיחה פנים אל פנים. הם יכולים להפוך את התקשורת הבינאישית למשהו קליל וגמיש יותר.

השפה האוניברסלית של האמוטיקונים

היפנים טוענים ששחקן תיאטרון קבוקי שמשחק תפקיד של אישה מייצג את הנשיות טוב יותר מכל אישה אחרת, פשוט משום שהוא מייצג נשיות כללית. בתרבות היפנית הסמל הכללי חשוב יותר מהביטוי הספציפי שלו במקום זה או אחר.

גם אמוטיקונים הם כתב סימנים של רגשות. ובמובן מסוים הרגשות שהם מציגים אמיתיים או לפחות אידאים יותר מהרגשות שלנו, מכיוון שהם מציגים מעין ארכיטיפ של חיי הרגש של האדם. אין פנים שמביעות שמחה יפה כמו הסמיילי, ואין פנים שמביעות עצב טוב יותר מהאמוטיקון הבוכה.

כשאני כותב את הסמיילי הזה על המסך, אני בעצם מייצג את עצמי. אני מצייר תמונה של עצמי מחייך חיוך גדול. זה כאילו שהסמיילי הזה חי את החיים האלה בשבילי. הוא מחייך בשבילי ופוטר אותי מהצורך לחייך. הסמיילי הוא הפנים הווירטואליות שלי. ככה אני נראה כשאני בעולם הווירטואלי. וזה משעשע למדי, שבתוך העולם הווירטואלי הזה כולנו נראים אותו הדבר. אולי זה יכול גם לעזור לנו כבני אדם להבין שהשמחה שלנו היא אותה שמחה והעצב אותו עצב.

ובמובן הזה, האמוטיקונים הם באמת כלי שמאחד עוד קצת את האנושות. הם לא רק עוד תוסף לשפה האנושית בעולם הווירטואלי - הם גם השפה האוניברסלית הראשונה בהיסטוריה שבאמת עובדת. השפה הזו לא דורשת שליטה מיוחדת. כולם יכולים לכתוב :-) או :-( . האמוטיקונים הם האספרנטו העולמית האמיתית של העידן המקוון.

יש הקונה עולמו בשעה אחת

בינתיים ממציא השפה לקח לעצמו חופש קטן כדי להצטרף לשאר האנושות ולחגוג את ההמצאה שהיום עושים בה שימוש מאות מיליוני אנשים מדי יום. "זה היה כיף, אבל די סוריאליסטי לקבל כל כך הרבה סיקור תקשורתי בשביל משהו קטן וטיפשי שהצעתי לפני 25 שנה", כתב השבוע פרופ' פאלמן.

ובאמת, זה לא פחות ממדהים שלעיתים הודעה אלקטרונית זניחה למראה שנכתבה בשתי דקות, משפיעה יותר מכל מלאכת חייו, שעליה עמל כל ימיו. ועל כך כבר נאמר בתלמוד "יש הקונה עולמו בשעה אחת".

לכבוד חגיגות ה-25 שנה לסמיילי ייסדו באוניברסיטת קרנגי מלון (שבה מלמד פאלמן) מילגה שנתית חדשה, שתוקדש ל"חדשנות בתקשורת בין אדם לאדם בעזרת טכנולוגיה". האמוטיקונים, דוגמה קלאסית לטכנולוגיה שמשפרת את התקשורת בין בני אדם, יהוו מעכשיו השראה לממציאים נוספים ששוקלים כיצד להשתמש בטכנולוגיה כדי לשפר את הקשר האנושי.

"זה מוזר לחשוב שמיליוני בני אדם משתמשים בדברים האלה (ובצאצאים שלהם) כל יום", הוסיף פאלמן. "אני הולך ליהנות מהחגיגה הזאת השבוע ואז לחזור לעבודה שלי במחקר אינטיליגנציה מלאכותית".