החינוך הדיגיטלי: חדר 2.0
וויקיפדיה שינתה לא רק את הדרך בה אנו צורכים מידע, אלא גם את האופן בו אנו חושבים ויוצרים. מה יקרה להשכלה בעידן שבו המידע מבוסס על מה שכל אחד מאיתנו חולק עם אחרים? כתבה שניה
חינוך דיגיטלי
• בבית הספר אין חדש
• סיכומים רבותי, סיכומים
מאז שפרצה לעולם, בשנת 2001, הפכה וויקיפדיה לאחד המיזמים המצליחים בתולדות האינטרנט ואחד הדברים היותר משמחים שקרו לאנושות בעשור האחרון. המהדורה האנגלית של האנציקלופדיה החופשית מונה כיום כשני מיליון ערכים וגדולה פי 15 מאנציקלופדיה בריטניקה המלאה. יחד עם הגירסאות הבינלאומיות, מכילה וויקיפדיה יותר משמונה מיליון ערכים.
אבל וויקיפדיה היא לא רק עוד מאגר מידע, היא תרבות שלמה שמקיפה מיליוני גולשים שעורכים וכותבים אותה בהתנדבות (ומכונים וויקיפדים). היא גם מדיום חדש לחלוטין - סוג חדש לגמרי של אנציקלופדיה אורגנית, המובילה את קוראיה דרך שבילים היפרטקסטואליים של לינקים.
הצורה בה היא בנויה תורמת לזרימה חלקה יותר של הידע. אולי קרה לכם פעם שנכנסתם לוויקיפדיה כדי לחפש ערך מסוים ומצאתם את עצמכם לוחצים על איזה לינק ונכנסים לסחרור של גלישה בין ערכים. התופעה המעוררת הזו, הנפוצה כל כך בין גולשי וויקיפדיה, בלתי אפשרית באנציקלופדיה מודפסת.
ויאגרה למוח
"האינטרט היא חכה עם אלף פתיונות", אומר איש החינוך, פרופ' חנן יניב בראיון לנענע מחשבים. "אנשים שלומדים צריכים גירויים, ואלו אינם נוצרים 'יש מאין', ובוודאי שרובם אינם נוצרים בבית הספר המסורתי. הגירוי מוביל למחוברות, שיוצרת צורך בידע - צורך ומחוברות הם התשוקה".
וויקיפדיה, בגלל ההיפרטקסטואליות והגמישות שלה, היא מעין סם אהבה לידע. ויאגרה למוח. "למידה היפרטקסטואלית יכולה להיות עולם קסום של תגליות. אתה מגלה, אולי, מה שאתה מחפש, אבל אתה מגלה המון דברים שלא ידעת על קיומם בשביל להגדיר חיפוש", סבור יניב.
הגלישה הזו מובילה אותנו למקומות רחוקים ולערכים שבעבר היו נסתרים מן העין, וגורמת לאנשים להגיע לפיסות מידע שלעולם לא היו מגיעים אליהם בעזרת אנציקלופדיה מסורתית. עם שני מיליון ערכים וכותבים שמתמצאים בכל נושא - מפיזיקה גרעינית ועד כוכבניות פורנו - וכותבים על הכל מתוך תשוקה פרטית ואמיתית, וויקיפדיה חושפת לראשונה את כל מה שהאנושות יודעת.
לאורך אלפי שנים היתה צבירת הידע תהליך שהוגבל לאליטות קטנות של חוקרים מקצועיים. כעת יכול כל אחד לכתוב על הנושאים שבהם הוא מבין, ולהביא לשינוי שיוצר מהפכה במבנה הידע האנושי והאופן שבו הוא פועל. הידע הזה, שמקושר כל העת על ידי מיליוני וויקיפדים, נבנה בצורה טבעית ואורגנית יותר מכפי שיכולה איזושהי אנציקלופדיה אחרת להתפתח אי פעם.
מצד שני, להיפרטקסטואליות יש גם חסרונות. "יש בלמידה היפר טקסטואלית כמה סכנות, כשהמוחשית ביותר היא מה שפרופ' גבי סלומון קורא 'דפקט הפרפר'. זהו בעצם ריחוף שטחי מעל השטח, נגיעה פה ושם ללא העמקה, ללא אחריות לתוכן", מזהיר יניב.
לדבריו, "אתה מתבדר ושוכח מהיכן באת ולהיכן אתה הולך ומגלה פתאום שהשקעת המון זמן וקיבלת מעט מאוד ממה שיצאת לחפש. בכדי להפוך למידה כזו למובנית יותר, צריך להציע ללומד כלי ניווט שיאפשרו לו תמיד לדעת איפה הוא נמצא, מאין בא ולאין הוא יכול ללכת".
הקורא כמשתתף פעיל
לימודים בעזרת וויקיפדיה או אתרים אחרים ברשת, שמציגים נקודות השקפה שונות ולא תמיד מהימנות, דורשים השתתפות פעילה הרבה יותר בתהליך הלמידה, כמו גם חוש ביקורתי. סוג המיומנות הנדרש מהתלמיד משתנה לחלוטין. מעכשיו הכישורים המרכזיים שהתלמיד זקוק להם אינם שינון ווזכרון, אלא סינון וחוש ביקורתי.
"הספר הוא הצגה של קול אחד וסינתטי", אומר סטיבן דאונס, חוקר חינוך מהמוסד לטכנולוגית מידע שבמונקטון קנדה. על פי תפיסתו, "שיחה עם ספר היא כמו שיחה עם בן אדם אחד. זאת, בניגוד לתהליך של לימוד מבלוגים ורשתות חברתיות, שמציג לנו פרספקטיבה של נקודות מבט שונות".
"האפשרות לכתוב את הטקסט בנוסף לקריאתו שמה את הקורא בפרספקטיבה שבה כל משפט עשוי להיות טעות (או מטעה או לא כתוב כהלכה או לא ברור או פוגעני וכדומה). היא מזיזה את מרכז הכוח מן הכתב אל האדם שקורא. היא משנה את הסטטוס של התוכן מ'ידע' ל'מידע', ל'פרספקטיבה' או 'דעה'. זה בלתי אפשרי שאדם ביקורתי יקבל מאמר בוויקיפדיה כפשוטו. הקורא, אפילו אם אינו עורך שינויים - הפך למשתתף פעיל ביצירה", הוא משוכנע.
אלא שלא בטוח שחוש הביקורתיות המפותח שדאונס מדבר עליו משותף לכולם. לאלי שלו, מורה לפיסיקה ואיש חינוך, יש הסתייגות מהיכולת של וויקיפדיה לעורר גולשים לצאת למסע של למידה: "הדיבורים הרבים על 'קריאה ביקורתית' של מקורות מידע מתעלמים מהעובדה שהביקורת נבנית על בסיס ידע קודם מוצק. קשה מאוד לדרוש מתלמיד כיתה ט' או י' לקרוא משהו חדש באופן ביקורתי. זו הפריבילגיה של המומחה, לא הטירון".
לכתוב ערכים מהכיתה
אלא שוויקיפדיה היא יותר ממאגר מידע, גמיש ככל שיהא. במובן מסוים, היא תמונה של תהליך למידה כלל אנושי. וויקיפדיה היא בית הספר הגדול והדמוקרטי בעולם. ברבים מהערכים של האנציקלופדיה החופשית דף השיחה ארוך ונרחב הרבה יותר מהערך עצמו. בדף המוקדש ל"אירלנד" לדוגמה, התנהל דיון ארוך בשאלה האם ראוי לקרוא לערך 'אירלנד' או 'הרפובליקה של אירלנד'. במקרים כאלו דף השיחה לימודי לא פחות מהערך עצמו, ומהווה פלטפורמה ללימוד משותף.
"וויקיפדיה מציעה דרך הרבה יותר אטרקטיבית ומועילה ללימוד [מסתם קריאה - ע.ה.]", מסביר דוד שי, בירוקרט ראשי בוויקיפדיה העברית. "לא רק לקרוא, אלא גם לכתוב. כתיבה בוויקיפדיה נחשבת בעיקר כתרומה לקהילה, אך בהקשר זה ראוי להזכירה כדרך לימוד יוצאת מן הכלל, הן בשלב החקר לכתיבת ערך, והן בעקבות ההערות והעריכות של הכותבים האחרים".
כיום כבר ישנם באוניברסיטאות קורסים שחלק מהמטלות שלהם מתייחסות לערכים בוויקיפדיה. "כאשר הכתיבה נעשית בהנחיה של מורה טוב תוצאותיה נפלאות לכותב ולאנציקלופדיה, כפי שהוכיח מיזם הכתיבה בוויקיפדיה של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית", מציין שי.
רעיון הלמידה השיתופית ששי מדבר עליו, הוא אחד הרעיונות החמים ביותר בתחום הלמידה המקוונת. "הכי פשוט להסביר למידה שיתופית לאור המושג 'חברותא' ביהדות", אומר לנו שרון גרינברג. "אדם ביסודו הוא יצור חברתי, והלמידה מתרחשת בסיטואציה חברתית, באינטראקציה מתמדת, ואלו מעצימות אותה. זה, להבדיל מהתפיסה הרווחת ביותר במערכת החינוך, שגורסת כי למידה היא תוצאה של העברת ידע".
לדבריו, "בלמידה שיתופית הידע מבוזר. הוא נמצא אצל הרבה אנשים, ובסופו של תהליך הוא צריך להיות גם אצלך, כלומר, שמכל רסיסי המידע שנמצאים אצל הסובבים אותך תרכיב לעצמך את תמונת הידע שלך".
גרינברג רואה בלמידה השיתופית על ערכים בוויקיפדיה כלי יעיל הרבה יותר בלמידה. "מתוך דברים שאני שומע אצל מכרים באקדמיה עולה, כי הקבוצה הראשונה שלומדת בדרך זו תדע יותר מהקבוצה השניה שתגיע אחריה [ורק תקרא את הערכים הגמורים - ע.ה.]". לדעתו, מלבד היתרון הלימודי, הלמידה השיתופית מעניקה למשתתפים בה גם יתרונות בקריירה עתידית.
איך למידה שיתופית תורמת מחוץ לתחום הלימודי?
"העולם שבו אנחנו פועלים הוא עולם של פרויקטים, שבהם כל אחד צריך לתרום את חלקו. הלמידה השיתופית מכינה את התלמידים לחיי העבודה שלהם כבוגרים".
המדע של הוויקי
ובאמת, בעידן שבו עבודת צוות נתפסת כתכונה החשובה ביותר בהקשר התעסוקתי, וויקיפדיה מהווה מופת לעבודה משותפת. קליי שירקי טוען שהסיבה שוויקיפדיה באמת עובדת, ושבניגוד לכל הציפיות אינה מלאה בבדיחות קרש של ילדים בני 15, היא שמנגנון ה-Revert יעיל כל כך. בעצם, להזיק לאתר דורש יותר אנרגיה מאשר לתקן אותו. במובן הזה, וויקיפדיה היא סמל למאמץ שיתופי של האנושות, שבנוי באופן חסון המתנגד למתקפות ומקיים אקולוגיה יציבה של מידע.
בעקבות ההצלחה האדירה של וויקיפדיה יש נסיונות שונות להרחיב את המודל לחלקים נוספים בעולם הידע האנושי. כזה הוא לדוגמה התחום המתעורר של מחקר וויקי - הנסיון לכתוב מחקרים וספרי מדע במשותף, על ידי אלפי כותבים העורכים זה את דבריו של זה.
"מספר הכותבים בכל מאמר ממשיך לעלות", כותב מייסד Wired, קווין קלי. "הודות לשיתופי פעולה מסיביים, המספרים ימשיכו לעלות. ניסויים שמערבים אלפי חוקרים המשתפים פעולה בכתיבת 'מאמר' יהפכו שכיחים. המאמרים מתפתחים בהמשכיות, ולעולם לא מסתיימים, הם הופכים לעקבות של עריכות וניסויים שנערכו בזמן אמיתי. אבולוציה תמידית של מסמך", צפה.
קלי חוזה שלמדע הוויקי עומדת להיות השפעה מכרעת על עולמנו. "למדע-וויקי תהיה המילה הראשונה בתחומים חדשים. חוקרים מסוימים יתמחו בעידון רעיונות שהוצעו לראשונה בפורומים של וויקי-מדע".
עוד יוזמת וויקי מרתקת היא Wikiversity, אתר שמאפשר לגולשים ליצור תוכניות לימודים עבור גולשים אחרים. לעומת וויקיפדיה, האתר מספק לא רק ידע, אלא גם הקשרים ותוכנית לימודים מסודרת. הנושאים מחולקים ממש כמו חוגים באוניברסיטה ומנוהלים על ידי גולשים בעלי ידע ועניין בתחום. בעולם שבו מעמד האוניברסיטאות הולך ומתערער, וההשכלה האקדמית הופכת יקרה יותר ויותר, לא קשה לראות איך יוזמה כמו זו הופכת למשהו שמאפשר חינוך חינמי, יעיל, חופשי ונגיש.
מערכת החינוך
מערכת החינוך הישראלית עדיין מתלבטת בכל הנוגע לשינוי שמביאה עימה וויקיפדיה. "מערכת החינוך בארץ ריכוזית ביותר", מעיד שלו. "בלימוד היפרטקסטואלי כל אחד בונה לעצמו מפת מושגים ורעיונות. מערכת אחרת של הקשרים. רק המחשבה על זה מעבירה צמרמורת בגבה של מערכת ריכוזית".
מעבר לכך, גם האופי החופשי (שלא לומר אנרכיסטי) של וויקיפדיה, והפוטנציאל להעתקות, מרתיע רבים. "חלק מהמורים מתייחסים בערבון מוגבל לאנציקלופדיה הזו. חלקם לא מוכנים לקבל את זה כמקור מידע בלעדי", מספר גרינברג ומוסיף כי, "ישנם אף המגדילים לעשות ומבקשים מהתלמידים להגיש עבודות בכתב יד. אם כבר התלמידים מעתיקים, שיעבדו קשה על העתקה".
אז אולי המורים יכולים להמציא בינתיים תכסיסים מעכבים מהסוג הזה, אבל בטווח הארוך נראה שתהליך העשיה המשותפת שוויקיפדיה התניעה לא עומד לעצור מחר. הוא כבר שינה את הדרך בה אנו צורכים מידע, הוא משנה את האופן בו אנחנו כותבים מידע, ובשנים הבאות, הוא עומד כנראה לשנות את תהליכי יצירת המידע עצמם.