הילחמו במשטרת המחשבות

הצעת החוק של ח"כ אמנון כהן (ש"ס) ושר התקשורת אריאל אטיאס (ש"ס) להגבלת גישה לאתרי אינטרנט משכה בשבוע האחרון ביקורת חריפה. בדיון בהצעה בוועדת הכלכלה של הכנסת, כהן הקציב לספקיות האינטרנט שבועיים כדי לשוב אליו עם הצעות חלופיות לפני שיגיש את ההצעה להצבעה. מאז זורמות התגובות מכל כיוון אפשרי.

ההיבט המשפטי

נייר עמדה שפירסם איגוד האינטרנט הישראלי דן בכמה מהסוגיות המשפטיות הכרוכות ביישום הצעת החוק. לפי האיגוד, ההצעה פוגעת במספר זכויות יסוד:

זזכות לפרטיות, בכך שהיא מחייבת גולשים חפים מפשע להסכים למעקב מלא על פעילותם המקוונת, ומחייבת הקמה של מאגרים עם מידע רגיש ורב ערך בבעלות פרטית; בזכות לחופש הביטוי, שמעוגנת בפסיקת בית המשפט העליון; וכן בחופש העיסוק והזכות לתחרות חופשית, שתישלל מבעלי אתרים שיחסמו - “לעיתים, אף ללא סיבה אמיתית, אלא רק בשל החשש של הספקיות לאיבוד רישיונן”.

איגוד האינטרנט מתייחס גם למידתיות ההצעה, שפוסלת באופן גורף כל אתר המתקשר באלימות, מין והימורים. נייר העמדה ממשיך ומפרט מספר פתרונות אפשריים נוספים שמהותם הסדרה עצמית של תעשיית האינטרנט בשילוב עם חינוך והסברה להתמודדת עם הסכנות ברשת.

ספקית האינטרנט נטוויז'ן-ברק נענתה גם היא להזמנתו של ח"כ כהן ופירסמה תגובה חריפה אף יותר מזו של איגוד האינטרנט, בה היא "שוללת מכל וכל" את הצעת החוק. לפי החברה, ההצעה פוגעת בזכויות חוקתיות, היא אינה מידתית, אינה ישימה ואינה נחוצה, עלולה להעמיק את הפער הדיגיטלי, ויותר מכל דבר אחר - תפגע פגיעה קשה בכלכלת ישראל.

באותו נושא, מתייחס עו"ד חיים רביה לצמיחה גלובלית בצנזורה על הרשת - ומסתמך על מחקר של 41 מדינות שנערך על ידי ה-OpenNet Initiative, בו נמצא כי 25 מדינות מפעילות צנזורה על הרשת, ביניהן סין, איראן, סוריה, ערב הסעודית, סודאן ואחרות.

ההיבט החברתי

בלוגרים רבים שהתייחסו להצעת החוק נגעו גם בהיבטים החברתיים והפוליטיים של ההצעה - מתוך הנחה כי נוסח כה בלתי ישים לא יעבור ממילא. חנן כהן הקדיש אזור מיוחד בבלוג שלו לריכוז מידע על המלחמה בהצעת החוק, שמכיל נכון לזמן פרסום כתבה זו כ-110 קישורים.

גדי שמשון התייחס להצעה בבלוג שלוו תחת הכותרת "תגידו שלום יפה לאינטרנט שלכם",
וקרא לגולשים לפעול נגד ההצעה, כדי "שמה שקורה כבר בכל העולם - קרי השפעה של הבלוגוספירה על סדר היום - יקרה גם כאן".

שמשון, כמו רבים אחרים, לא מאשים דווקא את אלו שהגישו את ההצעה וניסחו אותה. לדעתם, דווקא 25 חברי הכנסת שהצביעו בעדה בקריאה טרומית ראויים לביקורת. איגוד האינטרנט ריכז את כל כתובות המייל שלהם, וממליץ לפנות אליהם בדרישה לחסום את ההצעה. עו"ד יהונתן קלינגר פרסם בבלוג שלו הצעה לנוסח הפניה אליהם.

אותו קלינגר גם פירט כמה מהדרכים בהם משטרים טוטליטריים עושים שימוש בשליטת על זרימת המידע כדי לדכא את נתיניהם, והשווה בין משטרו של הוגו שאבז לניסיונה של ש"ס לצנזר את הרשת.

עם זאת, המתנגדים לא מאוחדים בדעתם על המטרה שלשמה נוסחה כביכול ההצעה. שחר שמש למשל, מציג מספר טענות נגד עצם העיקרון לפיו למדינה יש זכות להכתיב להורים כיצד לחנך את ילדיהם.

נקודת מבט מעניינת נוספת מגיעה מעדי עליה, שאינה מודאגת מההצעה למרות שהאתר אותו היא מפעילה כבר שנים, "ברכה גולשת", עוסק בסקס באופן קבוע ומוצהר. עליה מזכירה שמזה שנתיים היא מנהלת את האתר ממדינה שחוסמת כניסה לאתרי סקס, ומציגה עובדה זו כהוכחה ניצחת לכך שצנזורה ברשת פשוט לא עובדת.

התנגדות גם מחו"ל

ההתנגדות להצעת החוק לא מגיעה רק מתוך גבולות ישראל. ג'ף פולבר, ממייסדי תעשיית ה-VoIP, צפוי להגיע לישראל בשבוע הקרוב לסדרת פגישות. כמה מהאנשים איתם הוא ייפגש כתבו לו שהם מודאגים מאוד מהצעת החוק, ובפוסט בבלוג שלו הוא קרא לכולנו לקום ולהלחם בה. “זה ה'מוצר' היחיד שאני מקווה שישראל לא תתחיל לייצא לעולם", כתב.